Hebrew Translations

ivy

Proud Member
Joined
Sep 14, 2009
Messages
16,074
Points
0
Location
USA
This is the dedicated thread for Hebrew Translation of Daily Trial Information and Witness Testimonies.

abigaillovesmj is the volunteer translator.
 
Thank you Ivy :flowers:

????? ?????? ???? ????'? ????? ????? ??? ???????? ????? ?? ?"? ?????. ????? ?????? ????? ?????? ???? ?????.??? ??? ???????? ????? ???????? ???????? ??????? ????(??? ????? ??? 10 ?????? ?? ??? ???? ????? ??? ??? ????? ??? ??????? ???????? ????? ????? ?? ????? ?????? ???? ??? ?? ???? ???? ?? ?? ?????. ????? ?? ?? ????? ????? ?? ????? ???? 450 ?????? ?????? ?????? ?? ????? - ??? ????? ???? ?? ?? ??????? ??? ?-1 ?? 12.

????? ???? 127: ???? ????? ??????? ???????. ????? ???"? ?? 54. ?? ?? ?? ????? ????? ???????? ????? ???? ??? ????. ??? ????? ?????? ???????? ?????? ????? ??????, ?????? ????? ??????? ???? ?????? ??? ???? ???? ????? ?????. ???? ?? ??????? ?? ????? ???? ????.

????? ???? 145: ??? ??? ?? 45. ???? ????? ????. ???? ???? ?????? ????? ???? ?????. ???? ??? ???? ???? ??????? (????? ??? ?????? ????). ??? ?? THIS IS IT.

????? ???? 61: ???? ???? ?? 57. ??????. ???? ???? ???? ???? ?????. ?????. ?????? ???? ?????? NPR. ???? ??? ????? ?? ??.?'?? ???????. ???? ????? ????? ?????. ????? ???? ??????? ??? ??? ?????.

????? ???? 70: ??? ??? ?? 54. ??????? ?????' ???????? ???????. ??? ?????? ???? ????? ?? ?????. ??? ???? ????? ?? ??.??? ???????. ????? ?????? ??????. ???? ?????????? ?????? ??? ???? ?? ??? ?????? ??????? ????? ?? ??????. ????? ?? ?????.

????? ???? 44: ????? ????? ??? ?????/?????? ?????????. ???? ?? ???? ?????????, ????? "???? ???????", "????? ???????". ????? ????? ????? ?????? ????. ?? ?? ????? ????? ?? ??? ?? ????????? ????????. ???? ??? ???? ???????. ????? ?? ????? ?????? ?? ?????.

????? ???? 49: ???? ???? ?? 43. ??? ????? ?????? ????? ?????????. ???? ?? ??????: NCIS, ????? ????? ????? ?????? ????. ???? ????? ?????? ?????? ???????. ????? ???? ??????? ????? ?? ??????? ????? ?? ??? ????? ?????. ?? ????? ??????? ????? ?? ?????????.

????? ???? 100: ???? ???? ?? 48. ????? ?????? ???? 30 ????? ????????. ???? "??? ?????", "???????", ???? ???? ????? ?? ????? ?????? (???? ???? ?????? ????? ?? ????). ???? ??? ??????. ????? ?????? ???? ???? ?????? ?????? ??? ???? ???? ????? ??? ?????.

????? ???? 52: ??? ????? ??????? ?? 51. ????. ???? ?"??? ????". ???? ????? ????? ????? ??????. ????? ?? ?????.

????? ???? 99: ??? ??????? ?? 42. ??? ??????? ????? ?? ??? ???. ???? ??? ???? ????????. ??? ?? ?????? ????? ????? ?????? ?????. ???? ??? ??????. ????? ?? ?????.

????? ???? 38: ???? ????? ??????? ?? 36. ????? ????? ??????. ?????? ?? ????? ???. ?????? ????? ?????? ?????. ???? ???? ????? ?? ????? ??????. ?????? ????? ??? ????. ???? ??? ?????????? ????? ?-1993. ????? ??????? ????? ?? ????? ???????. ?????? ?? ?????.

????? ???? 128: ??? ???? ??????? ?? 54. ???? ???? ?????? ????????. ?? ??? ??? ??? ???? ??? ??? ??? ??? ???? ??. ???? ???? ???????? ??????? ????????. ???? ?????? ??? 3 ?????. ??? ?? ??'?????? ????. ???? ????? ?? JAY Z.

????? ???? 108: ??? ??? ?? 32. ???? ?????. ???? ?-"??? ???? ???? ???? ?????", "??????? ?????". ???? ???? ????????. ???? ??? ?????? ??????? ?? AA (????? ??? ??????? ????????). ???? ??? ????? ?????. ??? ??? ????. ???? ?????? ????? ?????. ??? ????. ????? ?? ?????.

??????? ???????? ????? ?? ????? ????????? ???? ????? ?????? ???? ??? ??????? ??????. ?? ???? ??????? ?????, ????? ??????? ????? ?? ????? ?? ?????? ?-12 ????????. ??????? ????? ?????? ?? ???????? ???? ????? ?????? ???? ??? ???? ???? ???????? ?? ????? ????? ?? ???? - ????? ??? ????? ????? ????? ?????? ??? ????????.

??? ???????? ???????????? ????? ?? ????? ????????? ?"???". ?????? ??? ???? ???? ???? ?? ????? ?? ????? ??? ?? ?? ??? ??? ??? ??? ????? ?????? ?????? ??? ????? ???. ????? ?? ??? ??? ?? ?????.

?????, ?????? ???????, ???? ?? ?????? ??? ???????? ???????????? ??? ????? ?? ????? ?????? ?? ????? ?? ?? ?????? ?????? ??? ????? ?? ????. ??? ???? ????????? ???????????? ????? ??? ??????? ?? ??? ???? ????? ??????, ???? ????? ????? ???? ??? ??? ?? ??? ?? ?? ????. ??? ????? ????? ?? ???? ?? ????? ????? ?-100 ???? ?? ?? ?? ????? ????? ?????. "??? ?????? ?????" ??? ?? ?? ??? ?????????. ?? ??? ???? ???? ??? ???????? ???? ??? ???? ?? ????? ????? ??? ???????? ???????????? ?????. ?? ???????? ??? ?????? ?????? ???? ??? ??? ???? ???? ??? ????? ????? ??? ????? ?????. ??? ?? ???? ???? ????????.

???? ???? ?? ?????, ?? ?'????, ????? ?? ?????? ?????????? ????? ?????? ????? ???? ?? ????? ???? ????? ????? ?? ?? ???? ?? ????? ??? "????? ?????" ?? ????? ?? ????.

???????? ???? ????? ???????? ?????? ?????? ?????? ????? ?????. ??????? ?? 12 ???????? ???? ??? 32 ?-57 ??? ?????? ????? ?? ???? ?????. ????? ?-12 ????? ??? ????? ???????. ??? ????????? ?????? ??? ?? ?????? ????? ?????? ?? ???? ???????? ?? ????? ?? ?? ??????.

??? ???????? ???? ????? ????? ?????? ??? ?? ????? ????? ?????? ?? ?????.

????? ??? ??? ???? ??? ????? ??? ?????? ????? ?????? ??? ??? ???? ????. ??? ????? ?? ??? ?????? ??? ??????? ??? ?? ?????? ???? ???'??
.
 
Last edited:
נאום הפתיחה של התביעה

בנאום הפתיחה אמר סגן התובע המחוזי, דיוויד וולגרין, כי ד"ר מוריי הפקיר את מייקל וכי מעשיו גרמו באופן ישיר למותו.


הנה סיכום של הנאום:

בנאומו אמר וולגרין שהראיות במשפט יוכיחו שמייקל הפקיד את חייו בידיו של ד"ר מוריי וכי זה עלה לו בחייו. מעשיו או יותר נכון הדברים שלא עשה ד"ר מוריי – דברים שהיה צריך לעשות אך לא עשה גרמו למותו המוקדם של מייקל. "אנו מצפים שהראיות יוכיחו שד"ר מוריי נהג שוב ושוב ברשלנות חמורה ולא נתן למייקל את הטיפול הרפואי הראוי. המעשים הלא מיומנים של מוריי הובילו למותו של מייקל", אמר.

הוא סקר את המקום בו מייקל היה בחייו לפני מותו- ההכנות למופע this is it. הוא סיפר על האופן בו מייקל ומוריי הכירו אחד את השני – כאשר מייקל היה בלאס וגאס אז שימש מוריי כרופא של מייקל וילדיו. לדבריו במרץ 2009 מייקל ביקש ממוריי ללוות אותו במשך מסע ההופעות. בתחילה מוריי ביקש 5 מיליון דולר עבור מסע ההופעות שהיה אמור להימשך כ-11 חודשים. בקשה זו נדחתה ולבסוף הוסכם על שכר של 150,000 דולר לחודש. וולגרין מבהיר שמוריי הוא לא רופא מרדים. בחוזה שלו נכתב שעליו לספק טיפול רפואי כללי ורפואת חירום. החוזה הזה לא נחתם בעצם. יש חתימה של מוריי מה-24 ליוני (יום לפני המוות) אך אין לא חתימה של מייקל ולא חתימה של aeg.

אחר כך וולגרין הסביר מה זה פרופופול ואמר שזה מה שמשתמשים בו בבתי חולים כדי להכניס מטופל לתרדמת לפני ניתוח. הוא הבהיר שזו לא תרופה שנועדה לסייע להירדם. הוא הסביר על הסיכונים שבטיפול בפרופופול – יכול לגרום לדיכוי מערכת הנשימה – כלומר יכול לגרום לכך שהמטופל יפסיק להיות מסוגל לנשום בכוחות עצמו. אפילו על האריזה של פרופופול כתוב שפציינט שמקבל את זה צריך להיות תחת השגחה צמודה.

מוריי עשה הסכם עם בית מרקחת ממנו החל לקנות פרופופול בכמויות גדולות. הוא אמר לבעלי בית המרקחת שכל זה נשלח למרפאה שלו בלוס אנג'לס בזמן שלא היתה לו כלל מרפאה וכל זה בעצם היה לפציינט אחד- מייקל. המשלוחים הגיעו לביתה של חברתו של מוריי החל מה-6 באפריל ועד ה-10 ליוני. סך הכל היו שישה משלוחים בהם היה פרופופול ותרופות נוספות כגון מידאזולם ולורזופם. סך הכל נשלחו מעל 250 בקבוקונים של פרופופול בריכוזים שונים ושל לורזופם ומידאזולם במשך 80 הימים האלה. כלומר לפי רישומי המשלוחים מייקל קיבל ממוצע של 1,937 מיליגרם של פרופופול כל לילה במשך כל יום מ-80 הימים האלה.

וולגרין השמיע הקלטה שנעשתה ב-10 במאי בה בבירור מייקל נשמע תחת השפעה של משהו מאוד מאוד חזק. הוא נשמע מעורפל ולא מדבר בבהירות. בהקלטה מייקל מדבר על המופע ואיך הוא רואה אותו ואומר: "זה צריך להיות מדהים. כשאנשים יצאו הם צריכים להגיד 'לא ראיתי שום דבר כזה בחיים שלי. תלכו לראות את ההופעה. זה מדהים. זה האמן הכי גדול בעולם'". אז יש קטע עוד יותר לא ברור והנה תרגומו: "אני אקח את הכסף....מיליון ילדים...בית חולים לילדים. הגדול ביותר בעולם. בית החולים לילדים של מייקל ג'קסון". זה נשמע כאילו מייקל תכנן להשתמש בכסף בשביל להקים בית חולים לילדים אבל מכיוון שממש לא מבינים מה הוא אמר קשה לדעת בוודאות.

וולגרין המשיך לתאר את האירועים שהובילו למוות של מייקל. ב-19 ביוני מייקל הגיע לחזרות במצב ממש לא טוב. הוא סבל מצמרמורות, היה לו קר והוא לא דיבר בקוהרנטיות. קני אורטגה היה מודאג מכך ויום לאחר מכן היתה ישיבה בה השתתפו – מייקל, מוריי, קני אורטגה ורנדי פיליפס מ-aeg. בישיבה הזאת מוריי נזף באורטגה ואמר לו לא להתערב – "אני הרופא. לא אתה" – הוא אמר לו.

לאחר מכן החזרות התחדשו רק ב-23 ביולי. זו היתה חזרה מוצלחת וגם זאת שלאחריה היתה מוצלחת. בלילה של ה-25 מייקל הגיע לביתו בסביבות 1:00. מוריי כבר היה שם כי תפקידו, במילותיו של מוריי עצמו היה, להרדים את מייקל באמצעות פרופופול. בלילה הזה מוריי היה מאוד עסוק בשיחות ושליחת smsים. הוא נתן למייקל פרופופול ב-10:40 ורוב הסיכויים שגילה שמייקל מת רק קרוב ל-12:00 – ב11:56 בערך באמצע שיחה עם חברה שלו. לאחר מכן הוא לא התקשר ל-911 אלא לעוזר האישי של מייקל ב-12:12. הוא ביקש מהעוזר, מייקל אמיר וויליאמס, להגיע לבית במהירות. העוזר האישי ביקש משומר הראש של מייקל, רוברטו אלוורז להיכנס לבית ושם הוא ראה את מייקל חסר חיים על המיטה ואת מוריי מבצע בו החייאה עם יד אחת. גם אז מוריי לא מתקשר ל-911 ולא מבקש מאלוורז לעשות זאת. הוא מבקש ממנו לאסוף כל מיני בקבוקונים של פרופופול ועירויים ורק לאחר מכן ב-12:20 בוצעה השיחה ל-911. כשהפרמדיקים הגיעו ב-12:26 הם מצאו את מייקל מת לחלוטין- אישונים מורחבים וללא דופק. למרות זאת מוריי טען שהוא כן שומע דופק ושהוא דיבר עם מייקל לפני רגע.כשהוא נשאל מה הוא נתן למייקל הוא לא הזכיר פרופופול בכלל – אלא רק לורזופם.

מוריי גם לא סיפר לרופאים בחדר המיון שהוא נתן למייקל פרופופול. רק בשיחה עם המשטרה הוא אמר שהוא היה עוזר למייקל להירדם ורק אז הוא דיבר על פרופופול. לדבריו הוא נתן לו את זה כמעט כל לילה במשך חודשיים. לדבריו הוא נתן למייקל רק 25 מיליגרם של פרופופול אך הראיות יוכיחו, כך אומר וולגרין, שהרבה יותר מזה ניתן למייקל.

מוריי אמר בחקירה שאחרי שנתן למייקל פרופופול הוא הלך לשירותים ולא היה בחדר רק שתי דקות. פה וולגרין מדגיש שלהשאיר את המטופל שלך במצב כזה זו הפקרה. וולגרין סקר את מה שמוגדר כרמת טיפול ראויה ומקובלת והראה איך כל אחת מההתנהגויות של מוריי מפר זאת ומהווה רשלנות חמורה ונפשעת– שזה מה שצריך על מנת להרשיע בהריגה שלא בזדון:

- פרופופול זה סם הרדמה חזק שניתן רק להליכים רפואיים לא משתמשים בו על מנת לסייע לאדם לישון. להשתמש בו כתרופת שינה זו רשלנות חמורה, אמר וולגרין.

- יש להשגיח בקפדנות על סימני החיים של אדם שנמצא תחת השפעת פרופופול. הוא צריך להיות מחובר למכשירים שונים שיעקבו אחר מצב החמצן בדם, לחץ הדם והדופק. מוריי לא השתמש בשום ציוד שכזה.

- אם נותנים לאדם פרופופול צריך שיהיה בנמצא ציוד החייאה אך לא היה שום ציוד שכזה בבית.

- מוריי לא היה עירני למצבו של מייקל כפי שניתן לראות מהעיסוק הרב שלו בשיחות טלפון ושליחת smsים. נטישת המטופל היא רשלנות חמורה.

- גם השימוש בתרופות הנוספות שרק הגבירו את ההשפעה של פרופופול כגון מידזולם ולורזופם מהווה רשלנות חמורה.

- בנוסף צריך כתב הסכמה. מסמך בו הרופא מפרט בפני הפציינט את הסכנות שבהליך הרפואי. שום מסמך שכזה לא נמצא – רק זה כשלעצמו מהווה רשלנות חמורה, אמר וולגרין.

- בנוסף יש להחזיק דוחות על סימני החיים של הפציינט ועל המינונים שניתנו. יש לעקוב אחר סימני החיים שלו כל 5 דקות. לא נמצא שום מעקב רפואי ושום דוחות רפואיים על הטיפול שמוריי נתן למייקל. זה מהווה רשלנות חמורה.

- ההיגיון אומר שצריך להתקשר ל-911 כאשר הפציינט שלך נמצא במצוקה אך מוריי לא עשה זאת. זו סטייה חמורה מהטיפול המקובל ומההתנהגות הראויה ולכן מהווה רשלנות חמורה.

- יש לבסס יחסי רופא פציינט. כלומר על הרופא לסרב לתת טיפול לא ראוי ואף לעזוב במידה והפציינט לא מסכים לקבל זאת. היחסים בין מייקל ומורי היו יחסי עובד מעביד, אמר וולגרין. "מוריי לא עבד כדי להבטיח את טובתו של מייקל אלא עבור 150,000 דולר בחודש. הוא לא התנהג כמקצוען רפואי".

- הוא הונה את הפרמדיקים בכך שלא נתן להם את המידע המלא ולא סיפר על מתן פרופופול. אי מסירת מידע רפואי רלוונטי הוא דבר חמור, לא אתי וחסר מצפון ומהווה רשלנות חמורה.

"כמעט שום דבר שעשה הנאשם הם מעשיו של רופא מיומן. הוא נתן למייקל פרופופול תוך זלזול בחייו ובעצם גרם למותו. לקונראד מוריי היתה חובה לא להרע למייקל. במקום זאת הוא הסכים לתת לו כמויות מסיביות של פרופופול תוך התעלמות מוחלטת וזלזול בבריאותו. באופן ציורי ואף באופן מעשי הוא הפקיר את מייקל. הוא עזב את האיש במצב הפגיע הזה כשהוא ללא שום ציוד שעוקב אחרי סימני החיים שלו. התנהגות שכזאת מפרה לא רק את רמת הטיפול הראויה אלא גם הגינות בין שני בני אדם. לא משנה איזו תיאוריה ההגנה תציג זה ברור שמוריי הפקיר את מייקל כשהוא נזקק לעזרה. זו רשלנות חמורה שמקורה ברצון שלו לקבל 150,000 דולר לחודש. הדברים שלא עשה גרמו באופן ישיר למוות של מייקל", אמר וולגרין.
 
Last edited:
נאום הפתיחה של ההגנה

נאום הפתיחה של ההגנה האשים עורך הדין של מוריי את מייקל בכך שגרם למוות של עצמו. לדבריו מוריי אכן נתן לו רק את הכמות שהודה בפני החוקרים שנתן וכי מייקל בלע 8 גלולות של לורזופם וכן נתן לעצמו מנת פרופופול כשמוריי לא היה בסביבה. זה לטענתם מה שגרם למותו. בנוסף הם טוענים שחוסר היכולת של מייקל לישון נגרם כתוצאה מהתמכרות של מייקל לדמרול - אותו היה מקבל מספר פעמים בשבוע מרופא העור שלו. לטענתם מוריי לא היה מודע לכך שמייקל מקבל דמרול.


הנה נאום הפתיחה של ההגנה:

עורך הדין של מוריי, אדוארד צ'רנוף, פתח את נאומו בכך שאמר למושבעים שהם לא יתבקשו להחליט אם מוריי כרופא באופן כללי הוא רשלן או אם הוא רופא טוב. "המדע שבמשפט הזה – המדע הטהור יראה לכם שבמשך 10 השעות של ה-25 ביוני בזמן שמייקל היה מתוסכל מכך שלא יכל לישון, בגלל שהרופא שלו סירב לתת לו את הסם שהוא רצה, הוא עשה מעשה ללא ידיעת הרופא שלו וללא רשותו ובכך גרם למוות של עצמו. אנו מאמינים שהראיות יוכיחו שמייקל בלע שמונה גלולות של לורזופם – זה מספיק בשביל להרדים שישה אנשים. הוא עשה את זה כשמוריי לא היה בסביבה. אנו מאמינים שהראיות יוכיחו גם שכשמוריי עזב את החדר מייקל נתן לעצמו מנה של פרופופול שבשילוב עם הלורזופם הרג אותו באופן מיידי. כשמוריי חזר לחדר שום החייאה, אף רופא או פרמדיק, שום מכונה לא היתה יכולה להחיות את מייקל – הוא מת כל כך מהר שאפילו לא הספיק לעצום את עיניו", אמר צ'רנוף.

"אנו מתכוונים לתת לכם תשובות לשתי שאלות: 1. איך מייקל הגיע למצב המיואש הזה. 2. מה קרה כשמוריי לא היה בחדר. התובע סיפר לכם שמייקל התכונן להופעה. זו לא סתם הופעה – הוא עמד לעשות היסטוריה. הוא לא הופיע 10 שנים וסדרת ההופעות האלה היתה אמורה להיות המחילה שלו והכפרה שלו. הוא היה צריך לעשות את ההופעות האלה. זה היה אמור להיות איך שיזכרו אותו".

צ'רנוף המשיך לספר שיזמן לדוכן העדים את רנדי פיליפס, הנציג של aeg, שיספר לעדים שאחרי this is it מייקל תכנן להופיע עם this is it ברחבי העולם. "כל שהיה עליו לעשות", אמר צ'רנוף, "הוא לעשות את ההופעות האלה. הבעיה היא שלא היה סיכוי בו הוא היה יכול להשלים את ההופעות האלה בגלל שהיתה לו בעיה. בעיה שאף מידה של נחישות, התמדה וכישרון יכלו להתגבר עליה. הוא ידע שהוא צריך עזרה ובאביב של 2009 הוא חיפש את העזרה הזאת".

צ'רנוף מתאר פגישה בין פול גנגוור, רנדי פיליפס ומייקל בינואר 2009. בפגישה הזאת הם חתמו על חוזה לביצוע ההופעות ומייקל הביע פחד שלא ימכור כרטיסים. "אתם תלמדו", אמר צ'רנוף, "שהכרטיסים נמכרו כל כך מהר שהיה צריך להגדיל את מספר ההופעות ל-50". מייקל הסכים לכך בשני תנאים: 1. שיהיה בלונדון בית עבורו ועבור הילדים שלו. 2. שספר השיאים של גיניס יתעד את ההישג של ביצוע 50 הופעות במקום אחד.

הוא התחיל לתאר אתד"ר מוריי ואמר שבמשפט הם יחשפו את מוריי האמתי. "ד"ר מוריי הוא לא רופא של מפורסמים", אמר צ'רנוף. "אין לו מרפאה מפוארת בלוס אנג'לס שבה הוא מחלק תרופות למפורסמים. הוא מציל חיים". הוא הוסיף שהם מתכוונים לזמן פציינטים של מוריי שיעידו על דמותו. צ'רנוף פירט שמייקל ומוריי נפגשו לראשונה ב-2006 ושמייקל הוא המפורסם היחידי שמוריי הכיר וכי הם היו חברים. בשלב זה מוריי בוכה קצת ומקבל טישו מעורך הדין שלו שישב לידו.

צ'רנוף המשיך ואמר שלמייקל לא היתה אינסומניה. "לא היתה לו בעיה להירדם. הוא לא יכל לישון כלל – לא למשך כמה דקות או שעות אלא במשך ימים שלמים".
לאחר מכן צ'רנוף תיאר את הפגישה של מוריי עם המשטרה. בפגישה מוריי אמר לשוטרים שהוא אינו יודע מה הרג את מייקל ושהוא רוצה לדעת גם. בפגישה עם המשטרה, כך לדברי צ'רנוף, מוריי סיפר על השיחה בה מייקל ביקש ממנו להיות הרופא שלו. "תשמעו את ד"ר מוריי מדבר על הייאוש של מייקל.הוא אמר למוריי שהוא אינו מסוגל לישון ושהדרך היחידה בה הוא אי פעם ישן במהלך מסע הופעות היא באמצעות פרופופול". צ'רנוף הוסיף שבשיחה זו מייקל סיפר למוריי כל מיני דברים שהוא ידע על פרופופול וקרא לסם "החלב שלי".

"מוריי נתן למייקל פרופופול במשך חודשיים", אמר צ'רנוף. "במשך החודשיים האלה מייקל ישן, קם וחי את חייו. הוא הלך לעבודה. מייקל מת כשמוריי הפסיק לתת לו פרופופול". צ'רנוף המשיך ואמר שמוריי תמיד רצה לגמול את מייקל מפרופופול ואף אמר זאת למייקל. הוא אמר עוד שהכמות שהוא נתן לו (25 מיליגרם באותו הלילה ובערך 50 מיליגרם ומעלה בלילות קודמים) מספיקה בדיוק למה שמוריי ניסה לעשות ולא יותר. לדבריו הוא ניסה להחליף את הפרופופול ולתת למייקל במקום זה מידזולם ולורזופם. בפגישה עם המשטרה הוא סיפר שה-25.6 היה היום השלישי של תהליך הגמילה מפרופופול וכי ב-22.6 מייקל הסכים לתת למוריי לנסות לגמול אותו. באותו הלילה מוריי נתן לו חצי מכמות הפרופופול שהוא היה נותן לו בדרך כלל וגם לורזופם ומידזולם ומייקל ישן. למחרת (ב-24) הוא לא נתן למייקל פרופופול בכלל אלא רק לורזופם ומידזולם ומייקל ישן. זה היה הלילה הראשון לאחר חודשיים שמייקל ישן ללא פרופופול. ביום בו מייקל מת התוכנית היתה לא לתת לו פרופופול אלא כמו ביום לפני כן להשתמש בשני החומרים האחרים. "במשך 10 שעות ביום של ה-25 ליוני מוריי סירב לתת למייקל פרופופול ונתן לו במקום לורזופם ומידזולם". מורי אמר לחוקרי המשטרה שככל שהשעה 10 בבוקר התקרבה מייקל התחיל להתחנן לקבל פרופופול.

פה צ'רנוף לוקח הפסקה מסיפור הצד של מוריי ומתחיל לדבר על זה שמייקל היה שומר על סודיות רבה בהתנהלות שלו. הוא מתחיל לדבר על הדרמטולוג של מייקל (רופא העור שלו) ארנולד קליין. השופט לא אישר לזמן את קליין לעדות אז צ'רנוף מספר למושבעים מה עולה מהמסמכים הרפואיים של הטיפול שנתן למייקל. לדברי צ'רנוף מייקל היה הולך לקליין לפעמים בין 3-4 פעמים בשבוע ועובר כל מיני טיפולים ושבכל אחד מהפעמים האלה היה מקבל זריקת דמרול. לדברי צ'רנוף לפעמים היה יוצא שמייקל מקבל סך כולל של 1,000 מיליגרם דמרול בשבוע. צ'רנוף אומר למושבעים שהוא יזמן לעדות מומחה להתמכרויות שיספר להם שלדעתו קליין גרם למייקל להתמכר לדמרול וכי אחת התופעות לוואי של התמכרות לדמרול וגם של גמילה ממנו זה חוסר יכולת לישון. מוריי, כך אומר צ'רנוף, לא ידע שמייקל מקבל דמרול.

לאחר ההסבר הזה צ'רנוף חוזר לכרונולוגיה של אותו הבוקר. לדבריו מייקל אמר לו שאם הוא לא יצליח לישון הוא לא יוכל להגיע לחזרה ואם זה יקרה אז המופעים יבוטלו. הוא מזכיר את הפגישה שהיתה שבוע לפני כן (ב-19) ואומר שמה שדובר שם היה שאם מייקל לא ישתפר ויתחיל להגיע לחזרות אז מסע ההופעות יבוטל.

מכיוון שמוריי ידע שמייקל צריך להתעורר בצהריים הוא הסכים לתת לו זריקה של 25 מיליגרם פרופופול. בעקבות זה מייקל הללך לישון. ד"ר מוריי בדק את הדופק של מייקל ואת מידת החמצן בדם שלו – שיניהם היו בסדר ועזב את החדר רק שהרגיש בנוח עם מצבו של מייקל. "כשמוריי עזב את החדר לא היתה טיפת פרופופול במערכת של מייקל", אמר צ'רנוף.

צ'רנוף הוסיף שעד שהם יזמנו, מומחה לפרופופול, יעיד שכאשר נותנים כמויות כגון אלו שמוריי אומר שהוא נתן (25 מיליגרם, 50 מיליגרם וכו') אין סכנה שהפציינט יפסיק לנשום. לדבריו העד הזה יגיד שמותו של מייקל לא היה כתוצאה ממשהו שמורי עשה ושהוא נקט באמצעי הבטיחות הראויים.
 
Last edited:
העדות של קני אורטגה

העד הראשון מטעם התביעה היה קני אורטגה, הבמאי של this is it.

קני סיפר שהוא פגש את מייקל לראשונה בשנות ה-90 ושעבד איתו על מסעי ההופעות שלdangerous, history וכמובן this is it. תפקידו הוגדר כשותף יוצר ובמאי של ההפקה. הוא תיאר את מייקל מבחינה מקצועית ואמר שהוא היה מאוד יצירתי, היה כיף בחברתו ונתן השראה למי שמסביבו. מבחינה אישית קני אמר שלא היה להם קשר קרוב מחוץ לעבודה המקצועית אך שבשנים האחרונות הם כן שמרו יותר על קשר.

איך הגיע לעבוד עלthis is it – בתחילה נודע לו מ-aeg עצמם שמייקל מעוניין בו ולאחר מכן מייקל יצר איתו קשר וביקש ממנו. הוא התחיל את עבודתו באמצע אפריל והיה רואה את מייקל בתחילה בין 3-4 ימים בשבוע ולאחר מכן כ-4-5 ימים בשבוע (ככל שהפקת המופע התקדמה).

הוא תיאר את ההתנהגות של מייקל בהכנות למופע: "מייקל התרגש מאוד והיה משוכנע שזה הזמן. הוא האמין שיש לנו את הפוטנציאל לעשות משהו מאוד חשוב ונהדר". קני הסביר שהסיבות שבשלן מייקל רצה להופיע עכשיו היו הילדים שלו – הוא רצה לחלוק את מה שהוא אוהב לעשות עם ילדיו, המעריצים שלו – אותם אהב והתחושה שלו שהמוסיקה שלו מדברת על מצבים עולמיים שחשובים ורלוונטיים אפילו יותר עכשיו מאשר כשהוא כתב אותם והוא רצה לעשות בה שימוש על מנת להזכיר לאנשים לעשות ככל שאפשר על מנת לדאוג לכדור הארץ ואחד לשני.

החזרות בהשתתפות של מייקל היו בדרך כלל מתחילות אחר הצהריים ונמשכות בין 5-7 שעות. קני מספר שפגש לראשונה את ד"ר מוריי בביתו של מייקל – באפריל או במאי- השלבים הראשונים של תכנון המופע. מייקל הציג את מוריי כרופא האישי שלו. קני מוסיף שמוריי הגיע לעיתים לחזרות אך לא הרבה.

הוא המשיך בעדותו וסיפר שבערך באמצע יוני, ממש לפני שהם עברו לעשות חזרות בסטייפלס סנטר, מייקל הפסיד כמה חזרות- שבוע. זה היה כשבוע לפני שמייקל מת. הוא לא ידע מדוע מייקל לא מגיע לחזרות ונאמר לו שזה בגלל התנגשות עם דברים אחרים שנקבעו לו.

הוא סיפר שבחזרה שנערכה ב-19 ביוני מייקל היה נראה ממש לא בסדר. הוא אמר שבחזרה היה נראה לו "שהחבר שלי (מייקל) לא חש בטוב. שמשהו קורה וזה הדאיג אותי מאוד". קני מספר שמייקל סבל מצמרמורות ונראה אבוד. הוא אומר שהוא היה קצת לא קוהרנטי למרות שכן דיבר וענה על השאלות שנשאל. באותו היום מייקל לא התאמן. קני מספר שהוא הציע למייקל אוכל ושם עליו שמיכה, עיסה את הרגליים שלו ושם ליו חימום. מייקל ביקש לא להתאמן באותו היום ורק לראות את החזרות כשטרוויס ממלא את מקומו וכך היה. מייקל צפה בחזרות כשעה וחזר הביתה.

קני נשאל אם אי פעם לפני כן ראה את מייקל במצב כזה והשיב שלא. לאחר מכן הוא שלח מכתב בו הביע את הדאגה שלו לרנדי פיליפס מ-aeg. הנה תוכן המכתב ( כל פעם שהוא כותב אמן הוא מתייחס למייקל):

רנדי

אני אעשה מה שאני יכול על מנת לעזור במצב הזה. אם אתה צריך שאבוא לבית – תתקשר בבוקר. הדאגה שלי היא, שעכשיו שעירבנו את הרופא והפגנו 'אהבה קשוחה' ואת קלף ה-'עכשיו או לעולם לא' – היא שהאמן לא יוכל לעמוד בזה בגלל בעיות רגשיות אמיתיות. הוא היה נראה מאוד חלש, ותשוש הערב. סבל מצמרמורות קשות, רעד, דיבר בצורה לא ברורה והיה אובססיבי. כל החושים שלי אומרים לי שהוא צריך לעבור בדיקה פסיכולוגית. אם יש לנו סיכוי כל שהוא להחזיר אותו לאור הזרקורים יהיה צורך במטפל שיעזור לו להתמודד וכן לדאוג לתזונה מיידית. נמסר לי בידי הכוריאוגרף שלנו שבמהלך מדידת התלבושות של האמן עם מעצב התלבושות הם הבחינו בכך שהוא הרזה עוד. כפי שאני רואה זאת אין אף אחד שמטפל בו באופן יום-יומי. איפה היה העוזר האישי שלו הלילה? הלילה האכלתי אותו, עטפתי אותו בשמיכה כדי לחמם אותו, עיסיתי את הרגליים שלו כדי להרגיע אותו והתקשרתי לרופא שלו. היו ארבעה שומרי ראש מחוץ לדלת אך אף אחד לא הציע לו כוס של תה חם. לבסוף, חשוב שכולם ידעו- אני מאמין שהוא באמת רוצה את זה (את המופע). זה יהרוס אותו, ישבור את ליבו אם נבטל את הכל. הוא מאוד מפוחד שכל זה ייעלם. הוא שאל אותי מספר פעמים הלילה אם אני מתכוון לעזוב אותו. הוא התחנן שאבטיח לו. זה שובר את הלב שלי. הוא היה כמו ילד אבוד. עדיין ישנה הזדמנות בשבילו להתעלות ולהצליח אם נשיג עבורו את העזרה שהוא צריך. (צירפתי את המכתב בתמונה)

בכבוד רב
קני


אחרי שהמכתב הזה הוקרא התובע שאל את קני כל מיני שאלות וביקש ממנו להסביר דברים. קני הסביר שלוח הזמנים של החזרות נקבע בידי ד"ר מוריי. החלק בו קני מדבר על 'אהבה קשוחה' מתייחס לפגישה שנערכה ללא נכחותו של קני בה נאמר למייקל שאם הוא לא יתחיל להגיע לחזרות הם לא יוכלו להעלות את המופע. קני חוזר על מה שהוא כתב – שהוא מאמין שמייקל מאוד רצה להופיע. "מייקל תמיד דיבר על כמה שזה חשוב. הוא היה פוזיטיבי ואופטימי. זה היה שובר אותו אם מסע ההופעות היה מתבטל", אמר קני.

ב-20 ליוני התקיימה פגישה בביתו של מייקל בה נכחו רנדי פיליפס, קני אורטגה, פרנק דיליאו (המנהל של מייקל), מייקל וד"ר מוריי . שם מוריי כעס על קני והאשים אותו בכך שלא נתן למייקל לעשות חזרות יום לפני כן ושלח אותו הביתה. "הוא אמר שאני צריך לנסות להפסיק להיות רופא ופסיכולוג ולהשאיר את הבריאות של מייקל לטיפולו". קני הבהיר למוריי שזו היתה הבקשה של מייקל לא לעשות חזרות ומייקל אישר זאת. מוריי אמר אז לקני שמייקל מסוגל גם נפשית וגם פיזית לעשות את מסע ההופעות. קני מעיד שהאימרה הזאת הכניסה אותו לשוק שכן מייקל לא היה נראה לו יציב לא מבחינה פיזית ולא מבחינה נפשית באותו הלילה. לבסוף מייקל אמר לקני שהוא מסוגל לעמוד בחובותיו. הם התחבקו וקני הלך.

לאחר מכן החזרה הבאה היתה ב-23 ביוני. ביום הזה מייקל היה מלא באנרגיה ומלא ברצון לעבוד. "זה היה מייקל אחר", העיד קני. גם יום לאחר מכן מצבו של מייקל בחזרות היה מעולה. בסוף אותה חזרה מייקל שאל את קני אם הוא מרוצה ושמח וקני אמר לו שכן. הוא שאל את מייקל אם הוא שמח ומייקל אמר לו שהוא מאוד מאוד שמח. בסוף החזרה הזאת הוא היה מאוד שמח וביקש מקני להגיד לצוות שהוא אוהב אותם.

ב-25.6 הם היו אמורים לעשות חזרה על אפקט מיוחד בהופעה ומייקל מאוד ציפה לזה. מייקל היה אמור להיות על מיטה ולהיעלם בין ב"להבות" שהיו אמורות להיות עשויות מבד ואז להופיע מחדש על הקריין (ככל הנראה בשביל ביט איט).

איך נודע לו שמייקל מת? הוא קיבל שיחת טלפון מפול גונגוור, המפיק של המופע, שמייקל נלקח לבית חולים. לאחר מכן פול התקשר שוב וסיפר לו שמייקל מת. "לקח לי זמן להרגיש את הרגליים. כולם בחדר התחילו לקבל הודעות טקסט על מה שקרה וקראתי לכולם וסיפרתי להם על המוות של מייקל".

בשלב הזה הם מראים שני קטעים מ-this is it : קטע קצר מ- the way you make me feel וקטע קצר מ- earth song. בעצם יוצא ש- earth song הוא השיר האחרון שעליו מייקל עשה חזרות.

קני מספר שהוא ומייקל דיברו על להמשיך עם this is it ולקחת אותו לעוד מקומות בעולם – אולי אפילו לארצות הברית. לאחר מכן, כך מספר קני, מייקל רצה לעשות סרטים. הוא רצה להפוך את מותחן לסרט באורך מלא ורצה שקני יהיה במאי שותף וגם רצה לעשות סרט שיהיה מבוסס על smooth criminal.

בהודעה הבאה יהיה את החקירה של ההגנה את קני אורטגה
 
Last edited:
חקירה של קני בידי ההגנה

בשלב זה התביעה סיימה לחקור את קני ומגיע התור של ההגנה לחקור אותו. אני חייבת לציין שהחקירה של ההגנה היתה ממש מבולבלת. הרבה מהשאלות שלהם נפסלו על ידי השופט וחלק מהשאלות לא הובילו לשום מקום. אני מביאה פה את החלק שהיה בו היגיון כלשהו.

קני מספר לצ'רנוף שהוא דיבר עם אנשים והביע בפניהם את הדאגות שלו על מצבו הבריאותי של מייקל עוד לפני ששלח את המכתב. לאחר מכן צ'רנוף שואל על האימייל שקני שלח לפול ומבקש הבהרות לגביו. הוא שואל מאיפה הוא לקח את הרעיון של "לבטל את המופעים" – קני עונה שהוא כתב מהראש לו – שכך זה היה נראה לו. צ'רנוף שואל מה היה קורה למייקל אם המופעים היו מתבטלים- קני עונה שמבחינה יצירתית מייקל בטח היה מרגיש הרוס. מבחינה אישית: קני אומר ש"אני בטוח שזה לא היה טוב". צ'רנוף מבליט את העובדה שהפעם האחרונה שמייקל יצא למסע הופעות היה ב-history בסוף שנות ה-90.

הוא ניסה לגרום לקני להגיד שאמר משהו על מייקל לקרן פיי, המאפרת של מייקל, אך קני אומר שזה לא נכון.

לאחר מכן צ'רנוף מנסה לקשור את ההצלחה של מייקל בהצלחה של קני. קני מסכים שאם thi is it היה הצלחה אז זו גם היתה הצלחה שלו ושהוא ומייקל חלקו את הרצון להפוך את זה להצלחה.

לאחר מכן הוא מבקש ממנו לתאר את מה שהרגיש כשראה את מייקל ב-19 ביוני. קני אומר שהמצב של מייקל הפחיד אותו. צ'רנוף שואל האם הוא מתישהו חשב שמייקל לוקח סמים? קני עונה שכן. צ'רנוף פה מתחיל לשאול על ד"ר קליין אבל קני לא מכיר אותו.

הוא שואל על הצילומים הרבים שהיו מ-this is it וקני אומר שחלק מהדברים צולמו גם מכיוון שהם חשבו לשחרר וידיאו של מאחורי הקלעים של מסע ההופעות. לכן היה ראיונות עם הלהקה והרקדנים וצילמו אותם עושים חזרות וכו'.

פה מסתיימת החקירה של קני בידי ההגנה - זה נקרא חקירה נגדית. העד הבא היה פול גונגוור, המפיק של המופע.
 
Last edited:
חקירה של פול גונגוור - חלק ראשון מהיום הראשון של המשפט

העד הבא היה פול גונגוור – העדות שלו היתה קצרה ונראה לי שימשיכו איתו היום. הוא אחד מהמנכ"לים של aeg. תפקידו היה לקדם את מסע ההופעות. גם הוא עבד עם מייקל בעבר על כל מסעי ההופעות שלו.

הוא אמר שהוא היה מעורב בקביעת התאריכים של ההופעות ושמראש דובר על 31 הופעות – לא 10. המספר 31 נבחר מכיוון שפרינס (הזמר לא הילד) עשה ב-o2 20 הופעות ומייקל רצה לשבור את השיא שלו. מייקל הוא זה שבחר את מספר ההופעות וקבע שיהיו 31.

פול מספר שמה שהם עשו היה להעלות 10 הופעות למכירה ולראות מה התגובה. כולם נמכרו במהירות אז הם העלו את השאר ואז עוד הוסיפו. סגנית התובע המחוזי, דבורה ברזיל, שאלה את פול אם אפשר לקרוא לזה תעלול יח"צני והוא אמר שכן. היא שאלה אותו כמה אנשים עוד רצו כרטיס לאחר שכל 50 ההופעות נגמרו ופול ענה ש-250,000 בני אדם עוד היו בתור לקנות כרטיסים – כלומר דרישה לעוד 50 הופעות.

לאחר מכן ברזיל מציגה בפני פול מסמך בן 11 עמודים ובו יש את התאריכים של החזרות וההופעות. פה מעריצים משערים (ונראה לי הגיוני) שהיא עושה את זה בשביל להראות שלא היו למייקל הרבה חזרות/הופעות כל חודש מימי מסע ההופעות – כלומר שזה משהו שהוא היה יכול לעמוד בו. למשל בחודש יולי – נקבעו 8 הופעות ו-5 חזרות. כלומר 13 ימים בהם מייקל היה אמור לעבוד ואת השאר היה לו לנוח. באוגוסט נקבעו 10 הופעות ולא נקבעו חזרות כלל. בספטמבר נקבעו 9 הופעות ובין אוקטובר לדצמבר היתה הפסקה בהופעות. לאחר מכן ההופעות מתחדשות בינואר אז נקבעו 10 הופעות ושלוש חזרות, בפברואר נקבעו 10 הופעות ובמרץ 3 הופעות.

כאמור בימים בהם מייקל לא היה אמור להופיע או לעשות חזרות הוא היה חופשי וכשמסתכלים על התאריכים נראה שיש מרווח טוב בין הופעה להופעה – של שבוע לפעמים.

לאחר מכן הם עברו לדבר על ד"ר מוריי ופול מספר שמייקל בחר במוריי ושהוא (פול) לא היה מרוצה מכך מכיוון שלמוריי אין רישיון לעסוק ברפואה בלונדון. מוריי ופול נכנסו למשא ומתן על הכסף שמוריי יקבל ומוריי דרש 5 מיליון דולר לשנה. פול דחה זאת ואמר שאין סיכוי שהוא ישלם לו את זה. הוא הציע לו- 150,000 דולר בחודש ומוריי ענה שהוא לא יוכל לעשות את זה תמורת המחיר הזה. לאחר מכן פול אמר למוריי שהצעה הזו מגיעה ישירות ממייקל ורק לאחר מכן מוריי הסכים.

בשלב הזה הדיונים לאותו היום ננעלו. ככל הנראה ימשיכו עם העדות של פול היום.
 
Last edited:
????? ?? ??? ??????? - ??? ??? ?? ????? 28.9.2011

??? ???? ?? ????? ??? ?? ???? ????? ?? ??? ???????, ???? ????? ?? this is it.


??? ???? ??????? ???? ??? ????? ?????? ????? ?? ????? ??? ???? ?? ???? ???????? ?? ?????. ??? ??? ??? ???? ????? ?????? ??? ?????? ?? ????? ????? ????? ?? ???? ?????? ????? ??????. ??? ???? ?? ??? ???? ????? ??? ????? ????? ?-20 ????? ?? ??? ????? ??.

??? ??? ?? ????? ???? ????? ?-24 ???? ?????? ???? ???, ??? ??????? ???????.

???? ??? ?????? ?? ??? ???? ?????? ??????? ?????? ?????? ????? ????:

??? ???? ???? ????? ?? ??? aeg ??? 11 ????.
??? ??? ???? ???? ?????? ??? ?????? ????? ????? ???? ???? ?? ?? ?????? ??? ????? "??? ?????" ?????? ???????. ????? ?????? ??? ??? ????? ??? ??"? ????? ???? ???? ????? ?? ?? ?? ?????? ???? ??????? ????.

??? ??? ??????? ???? ???? ????? ??? ?? ???? ?????? ?? ???????. ??? ??? ???? ??? ?? ????? ????? ???? ???? ????? ??? ?????? ??? ??? ?? ??? ?????? ?? ??? ??? ???? ??? ?? ????? ??? ????? ????? ?? ?????, ????? ???? ????????.

??? ?? ??? ??"? ???? ??? ????????. ??? ?? ??? ?? ????? ????? ?? ????.

?????? ????? ?? ??? ???? ?????: ??? ???? ?????? ???? ???? ?????? ?? ??? ??????? ????? ?? ?????? ?? 5 ?????? ???? ??? ???? ?????.
 
Last edited:
עדותה של קאתי ג'ורי - מנסחת החוזה עם מוריי

אחרי פול גונגוור קאתי ג'ורי נקראה לדוכן העדים.

קאתי ג'ורי היא עורכת דין ונשכרה על ידי aeg כדי לנסח את החוזה בין מייקל וד"ר מוריי. היא עבדה על החוזה בחודשים מאי-יוני. בעדותה סיפרה שמועד תחילת החוזה היה ברגע שכל הצדדים יחתמו עליו וכי החוזה אינו תקף עד שזה לא נעשה. בתחילה לחוזה היה תאריך סיום של ספטמבר 2009. מוריי התקשר אליה ובקש לשנות זאת למרץ 2010. קאתי שאלה את מוריי אם הוא שאל את מייקל אם הוא יכול לקבל כסף גם במהלך ההפסקה במסע ההופעות (שהיתה אמורה להיות בין אוקטובר-דצמבר) וכן עד סוף מרץ 2010. מורי אמר שכן ושמייקל מוכן לכך.

החוזה הסופי נחתם על ידי מוריי ונשלח בחזרה לקאתי ב-24 ליוני 2009. היא דיברה עם מוריי פעמיים בנוגע לחוזה כאשר הוא ביקש לערוך בו שינויים. בין הדברים שהוא ביקש היה שיקבל תשלום רטרואקטיבי ממאי 2009.

היא העידה שמוריי לא רצה ששמו יופיע על החוזה אלא את השם של החברה שבבעלותו– gsa holdings. קאתי אמרה שהיא יכולה להוסיף את שם החברה לחוזה אך שגם שמו צריך להופיע שם. שינוי נוסף שמורי ביקשה היה שיעמידו לרשותו עוד איש מקצוע רפואי כשהם יהיו בלונדון. קאתי שאלה אותו מדוע יש בכך צורך ומוריי אמרה למקרה שהוא לא יהיה זמין או שיזדקק למנוחה.

למייקל היתה זכות לבטל את החוזה מתי שהוא רוצה וכן החוזה מבוטל במידה ומסע ההופעות מבוטל. מוריי רצה להוסיף סעיף לפיו אם אחד מהדברים האלה יקרה לאחר המועד בו היה אמור לקבל את הכסף כל חודש (ה-15 לחודש) אז לא יצטרך להחזיר את הכסף לאותו חודש.

ב-18 ביוני קאתי שוחחה עם מורי לגבי ציוד רפואי שאמר שהוא יצטרך בלונדון. היא רצתה לדעת מדוע הוא היה צריך את הציוד הזה. בין היתר מוריי ביקש מכונת החייאה. מוריי ענה לה שכשמייקל יופיע הוא הולך לעשות דברים יוצאי דופן במיוחד לגילו. ולכן הוא רוצה את מכונת ההחייאה. היא היתה מודאגת מכך שאולי למייקל יש בעיית לב והוא אינו בריא. מוריי הבטיח לה שמייקל בריא. הוא אמר לה שלוש פעמים שבריאותו של מייקל מושלמת.

הם גם דיברו על המדינות בהן למוריי יש רישיון לעסוק ברפואה. (בארצות הברית צריך רישיון עבור כל מדינה בנפרד). הוא אמר לה שיש לו רישיון בקליפורניה, טקסס נבאדה והוואי.

ב-23 ביוני התקיימה ביניהם שיחה בה ביקש לעשות שינויים בחוזה. בשיחה הזאת הוא ביקש את מה שהזכרתי קודם – שהתשלום יהיה רטרואקטיבי מתחילת מאי ושמועד החוזה יהיה עד מרץ 2010. קאתי ביקשה ממוריי לעזור להשיג תיקים רפואיים של מייקל כדי לתת לחברת הביטוח שאמורה היתה לבטח את מסע ההופעות בלונדון. חברת הביטוח ביקשה את התיקים של מייקל 5 שנים אחורה. הוא אמר שהוא היה הרופא של מייקל רק 3 שנים ושמכיוון שבריאותו של מייקל כה טובה התיקים יהיו קצרים מאוד. היא נתנה למוריי את הפרטים של חברת הביטוח כדי שיוכל לשלוח להם את התיקים. הוא אמר לה מספר פעמים שמייקל בבריאות טובה מאוד.

התביעה הציגה כראייה את החוזה שמוריי שלח לקאתי. החתימה היחידה עליו היא של מוריי. החוזה היה אמור להיות חתום על ידי מייקל גם וגם על ידי aeg אך יש רק חתימה של מוריי. החוזה הוא בין מוריי, aeg והחברה של מוריי gca holdings וכן בהסכמתו של מייקל.

התביעה סיימה לחקור את קאתי וההגנה מתחילה לחקור אותה (חקירה נגדית בידי ההגנה):

קאתי עונה לשאלות ההגנה ואומרת שהחוזה לא נחתם ולא בוצע תשלום למוריי (לפחות לא בידי aeg). בנוסף מוריי היה אחראי לביטוח של עצמו במקרה של רשלנות רפואית.
קאתי לא ידעה באיזה שעות מוריי יטפל במייקל. היא שיערה שזה יהיה במהלך היום. לא חשבה שזה יהיה במהלך הלילה. מוריי לא שלח לה את התיק הרפואי של מייקל. היא ביקשה ממנו שישלח את התיק הרפואי לחברת הביטוח.

לפי החוזה אסור היה למוריי לטפל באף אחד אחר או לעסוק באף עבודה נוספת מלבד עבודתו עבור מייקל בתקופת החוזה.
 
Last edited:
העדות של מייקל אמיר וויליאמס, העוזר האישי של מייקל

הוא התחיל לעבוד אצל מייקל ב-2007. לפני זה הוא עבד אצל מייקל כמארגן של הארכיון שלו. הוא עשה כל מה שמייקל ביקש וראה בעצמו חבר של מייקל. הוא היה מתווך בינו ובין אנשי הביטחון שלו וכן בינו ובין שאר הצוות שעבד עבורו. הוא העיד שרק מייקל ושלושת ילדיו גרו בבית בברלי הילס ברחוב קרולווד.

התובע, דיוויד וולגרין, הציג מספר תמונות של הבית מבפנים ומבחוץ ושאל את מייקל אמיר מספר שאלות עליהם. הוא סיפר על נוהל האבטחה וכן על הנוהל מול המעריצים. מייקל אמיר העיד שאם אחד מאנשי האבטחה היה עושה משהו נגד המעריצים של מייקל אז אותו איש היה מפוטר. הוא סיפר שמייקל היה נוהג לעצור לפני הכניסה לבית ולדבר עם המעריצים, לקבל מהם מתנות ולחתום על דברים עבורם. הוא גם אמר שהוא מעריץ של מייקל כך שניסה להתגנב ולראות אותו מופיע אך לרוב היה לו סידורים לעשות עבור מייקל ולכן לא יכל לראות את החזרות.

לדבריו היה כלל לפיו לאף אחד אסור היה לעלות למעלה בבית של מייקל אלא אם התבקש לעשות זאת ומקרים כאלו היו מאוד נדירים. מייקל אמיר סיפר שמייקל מאוד אהב את הפרטיות שלו.

הוא פגש את מוריי לראשונה ב-2008 בלאס וגאס. לפני כן הוא ראה את מורי מבקר בביתו של מייקל בלאס וגאס ב-2007. הוא היה מתקשר אל מוריי לבקשתו של מייקל כשהם היו בלאס וגאס ב-2008 כדי שיטפל בו ובילדים.

הוא העיד שבחודשים אפריל,מאי ויוני מוריי היה מגיע לבית לאחר החזרות של מייקל והיה נשאר עד הבוקר. הוא היה יודע את זה לפי המכונית שלו שהיתה חונה מחוץ לבית. בתקופה הזאת לפעמים מייקל היה מבקש ממייקל אמיר להתקשר למוריי – למרות שלמייקל בעצמו היה פלאפון סלולארי. הם היו נוהגים ללכת לחזרות מאוחר אחרי הצהריים ולחזור לאחר שהחשיך אך קשה היה עבורו להגיד בדיוק מתי היו חוזרים כי זה היה משתנה מפעם לפעם. הוא העיד שפעמים רבות היה מתקשר למוריי לפני שהגיעו הביתה כדי לוודא שהוא מגיע לבית.
ב-24 הם איחרו לחזרות. עזבו בסביבות השעה 5 או 6 בערב. באותו הערב מייקל היה במצב רוח טוב. לדעתו החזרה ב-24 היתה מעולה. "מייקל אמר לי שהוא נותן רק 30%-40% בחזרות. אני חשבתי שזה היה נהדר".

מייקל אמיר גר באזור המרכז המסחרי של לוס אנג'לס ועזב את הבית של מייקל באותו הלילה לאחר שווידא שמייקל בבית. הוא העיד שהיתה אבטחה בבית 24 שעות ביממה. הם היו בודקים את השערים, מסיירים באזור או מוצבים בקרוון שהיה מחוץ לבית.

ב-12:13 בצהריים ביום ה-25 הוא קיבל טלפון ממוריי. הוא אמר שלא יכל לענות מכיוון שבדיוק התלבש. כשהגיע לטלפון ראה שהושארה לו הודעה ממוריי שביקש ממנו לחזור אליו באופן מיידי. הוא התקשר אליו ומוריי בשיחה לא ביקש ממנו להתקשר ל-911. הוא אמר לו "תגיע לפה באופן מיידי ותשלח מישהו למעלה". בתגובה לכך מייקל אמיר ישר יצא לכיוון הבית.

התביעה מציגה תמלול של ההודעה שהושארה למייקל אמיר: "תתקשר אליו באופן מיידי. בבקשה תתקשר אלי באופן מיידי. בבקשה". נשמע מוריי בהודעה.

וולגרין עובר עם מייקל אמיר על רשימת השיחות שקיבל ב-25. ב-12:15 מייקל אמיר התקשר למוריי בחזרה. מוריי אמר לו שלמייקל היתה תגובה לא טובה וביקש ממנו לשלוח מישהו שיעלה לחדר. מייקל אמיר מעיד שמוריי לא ביקש ממנו להתקשר ל-911.

לאחר שמייקל אמיר סיים את השיחה עם מוריי הוא התקשר לפחים מוחמד, שומר הראש של מייקל. זה היה ב-12:16. הוא ביקש ממנו לעלות למעלה. פחים מוחמד אמר למייקל אמיר שהוא לא נמצא בשטח הבית אלא יצא לסידורים. מייקל אמיר ביקש ממנו למהר חזרה לבית.

לאחר מכן יש שלוש שיחות טלפון בין מייקל אמיר ואלברטו אלוורז, שומר ראש נוסף. בשיחות האלה לא היתה תשובה ולכן מייקל אמר התקשר לעוד שומר ראש, דרק קליבלנד. אך גם אותו הוא לא השיג. לאחר מכן הצליח ליצור קשר עם אלוורז. הוא אמר לו לרוץ לבית. האומנת של הילדים פתחה את הדלת. אלוורז ביקש ממייקל אמיר רשות להיכנס לבית ולעלות למעלה.

"זה לקח בערך 30-40 דקות להגיע מהבית שלי לבית של מיקל. כשהגעתי לשם הפרמדיקים הורידו אותו למטה באלונקה". הילדים של מייקל חיכו במכונית שנסעה לאחר מכן אחרי האמבולנס. לדעתו מורי נראה בחרדה. כשהגיעו לבית החולים מייקל אמיר דאג שיהיה שומר ראש ליד הדלת והוא חיכה מחוץ לחדר בו טיפלו במייקל. לאט לאט התחילו להגיע לשם אנשים ולאחר מכן נודע להם שמייקל מת.

לאחר שהודיעו שמייקל נפטר מוריי ביקש ממנו אם מישהו יוכל להחזיר אותו לבית כדי שהוא יכול לקחת קרמים שלדבריו מייקל לא היה רוצה שהעולם יראה. מייקל אמיר אמר לו שהוא יבדוק את העניין ודיבר על זה עם פחים מוחמד ואמר לו שהוא מתכוון להגיע למוריי שהמשטרה לקחה לו את המפתחות לאוטו.

לאחר מכן מוריי דיבר איתו שוב וביקש שמישהו יקח אותו לאכול. מייקל אמיר סירב. מייקל אמיר דיבר עם פחים מוחמד וביקש ממנו להגיד לשאר שומרי הראש לא לתת לאף אחד להיכנס או לצאת מהבית. לאחר השיחה על האוכל מייקל אמיר לא ראה את מוריי יותר. הוא נתן את הפרטים שלו למשטרה.

לאחר שהודיעו שמייקל נפטר מייקל אמיר ושומרי הראש נכנסו למכוניות והתחילו לנסוע על מנת לעבוד על התקשורת כדי שיחשבו שמשפחת ג'קסון עוזבת. בכך הם רצו לאפשר להם לעזוב באמת מבלי שיעקבו אחריהם. בזמן שנסעו הוא קיבל טלפון בו התבקש לחזור לבית של מייקל. שם הם דיברו עם המשטרה.

התובע וולגרין שואל את מייקל אמיר על מכלי החמצן שנמצאו בבית. הוא עונה שנוכחותם בבית היתה דבר נורמאלי ושאנשי האבטחה היו אוספים אותם ומביאים אותם לבית.

התביעה סיימה לחקור את מייקל אמיר ועכשיו ההגנה חוקרת אותו:

מייקל אמיר נשאל אם הפעם הראשונה בה הזכיר את הסיפור על הקרמים בפני המשטרה היתה בעדותו באוגוסט 2009. מייקל אמיר משיב שכן.

צ'רנוף, עורך הדין של מוריי, רומז שמייקל אמיר ופחים מוחמד תכננו יחד לשקר ולהמציא את סיפור הקרמים. מייקל אמיר מכחיש זאת. הוא אומר שהוא פשוט אמר לפחים מוחמד מה הוא מתכוון להגיד למוריי ושפחים אמר לו "תעשה מה שאתה צריך לעשות".

מייקל אמיר מעיד שהיו הרבה אנשי משטרה בבית החולים וגם בביתו של מייקל. המשטרה שאלה אותו על סדר האירועים שהיו באותו היום. הוא מספר שהשיחה הראשונית שלו עם המשטרה לא היתה מפורטת.

מייקל אמיר מעיד שהוא דיבר עם מייקל מספר פעמים ביום. ההגנה חוזרת לשאול על הפעם הראשונה שהוא ראה את ד"ר מוריי- ב-2007. מייקל אמיר מספר שהוא רק ראה את מוריי נכנס לבית. הוא לא יודע איך מוריי ומייקל נפגשו.

ההגנה חוזרת לשיחות בין מייקל אמיר ומוריי. צ'רנוף שואל אם זה נשמע כמו מקרה חירום. "כשאני שומע שלמישהו היתה תגובה לא טובה. אני לא חושב על שום דבר קטלני", אמר מייקל אמיר. "לא ביקשו ממנו להתקשר ל-911. הוא (מוריי) אמר לימה לעשות ואני עשיתי מה שהרופא אמר לי לעשות – לדאוג שמישהו יעלה למעלה במהירות".

הוא העיד שבבית היו שני אנשי אבטחה 24 שעות ביום שבעה ימים בשבוע. בכניסה לבית יש שערים והם מפוקחים על ידי מצלמה. המשפחה המורחבת יכלה להיכנס רק באישורו של מייקל.

הוא נשאל על התפקידים שמילא. הוא באופן עקרוני היה עושה כל מה שמייקל ביקש ממנו – שום דבר לא חוקי. הוא גם היה הבנאדם אליו היו מתקשרים כדי לדבר עם מייקל. הוא היה גם לוקח תרופות עבור מייקל וגם מלווה אותו לרופאים. הוא היה נוהג ומחכה בחוץ.

הוא נשאל לגבי ההקלטה בה מייקל נשמע ממש מסומם. הוא אומר שמעולם לא שמע את מייקל נשמע בצורה כל כך קיצונית. אבל הוא כן מעיד שלפעמים כשמייקל היה יוצא מהמשרד של קליין הוא היה איטי יותר. לאחר שמייקל מת והוא חזר לבית הוא חיכה למשפחה של מייקל שתחזור ולא עזב עד שהיא הגיעה.

ההגנה סיימה לחקור את מייקל אמיר והתביעה שואלת אותו שאלה נוספת: הוא מבהיר שמעולם לא שמע את מייקל בצורה קיצונית כפי שהוא היה נשמע בהקלטה.

שאלה נוספת מההגנה: האם התקשרת לשרלין לי? הוא התקשר אליה כשמייקל היה חולה.
 
Last edited:
העדות של פחים מוחמד ראש האבטחה של מייקל

בד אצל מייקל במשך 10 חודשים (יוני 2009 היה החודש העשירי). הוא היה ראש האבטחה ותפקידו היה להבטיח שהבית מאובטח ושמייקל וילדיו מוגנים וכן שמייקל יוכל לנהל את שגרת החיים שלו בביטחון. הוא גר בקרוון שהוצב מחוץ לבית לש מייקל. במידה ומייקל רצה לצאת למקום כלשהו הוא היה מעורב בתכנון היציאה לשם. הוא היה מתקשר עם מייקל דרך מייקל אמיר וויליאמס. בתחילה עבד בשביל מייקל כנהג ואז קודם לראש מערך האבטחה. עבד עבור מייקל כל יום בחודשים אפריל, מאי ויוני.

הוא פגש את ד"ר מוריי לראשונה בבית של מייקל אך זוכר שראה אותו לפני כן אך לא הוצג בפניו. במשך החודשים אפריל, מאי ויוני הוא היה רואה את ד"ר מוריי בקביעות בבית בשעות הלילה. האם מוריי נשאר כל לילה בתקופה הזאת? כן.

האם ידעת למה מוריי מגיע לבית? לא. האם ראית מכלי חמצן? כן. מוריי היה מביא אותם והוא ראה אותם מוזזים ממקום למקום. זה התרחש בזמן שבו מוריי היה מגיע בקביעות לבית.

ב-24 ליוני הוא (פחים) היה מעורב בארגון ההגעה של מייקל לסטייפלס סנטר. הם עזבו את הבית ב-7 בערב. לרוב הוא שימש כנהג וכך גם היה באותו הערב. ברכב היו מייקל ומייקל אמיר וויליאמס. בדרך כלל כשהם היו מגיעים לסטייפלס סנטר אלברטו אלוורז (שומר ראש נוסף) היה פוגש אותם ולוקח אותם לחדר של מייקל בסטייפלס סנטר. לאחר שמייקל היה מגיע לחדרו שומרי הראש היו מתארגנים בכל מיני נקודות מפתח במקום ובנוסף היה להם גם חדר משלהם.

באותו הלילה יצא לפחים לראות את החזרות מכל מיני מקומות בהם סייר: מהיציעים, מהרצפה שלפני הבמה וכן ממוניטור. מייקל היה נראה לו כמלא אנרגיה והחזרה היתה מצוינת. הם התכוננו לחזור בסביבות חצות. גם הפעם ברכב היו מייקל ומייקל אמיר וויליאמס.

מתישהו בדרך חזרה מייקל אמיר וויליאמס ביצע שיחה כדי לוודא שד"ר מוריי נמצא בבית. כשהם הגיעו חזרה היו מעריצים מחוץ לשערים ומייקל ביקש מפחים שיעצור כדי שהוא יכול לדבר עם המעריצים. הוא דיבר איתם כדקה.

הם הגיעו חזרה לבית בסביבות 1:00 בלילה. פחים מספר על שגרת הלילה שבדרך כלל היתה מתרחשת כשהם היו חוזרים מהחזרות. מייקל היה מברך אותם ללילה טוב ואז היה תדרוך של האבטחה במשך 10-15 ולאחר מכן חלק מהשומרים היו משוחררים לבתיהם. באותו הלילה פחים לא היה בתפקיד וחזר הביתה.

ה-25 ליוני. הוא חזר לבית של מייקל בסביבות 11:45. כשהוא הגיע לשם הוא קיבל עדכון מהשומרים ואז יצא משטח הבית לסידורים. (זה היה בסביבות הצהריים). הוא הלך לבנק. בזמן שנהג לשם הוא קיבל טלפון ממייקל אמיר וויליאמס בה נמסר לו שלמייקל היתה תגובה רעה והוא התבקש לעלות למעלה. הוא הסתובב והחלה לנסוע חזרה לבית.

התביעה מציגה את רישומי שיחות הטלפון של פחים. לאחר שהוא קיבל את השיחה ממייקל אמיר וויליאמס הוא התקשר לשומר ראש אחר וביקש ממנו למהר למעלה. ב-12:23 הוא הגיע לבית וישר עלה למעלה.

התביעה מציגה תמונה של החדר אליו עלה פחים ושואלת אותו מה הוא ראה כשהוא נכנס. הוא ראה את אלברטו אלוורז הולך בחדר ואת הגוף של מייקל על הרצפה. הוא ראה את מוריי ליד מייקל. האם אלברטו אמר לך משהו כשנכנסת? הוא אמר שהמצב לא טוב. כשפחים הגיע לחדר הוא ראה את מוריי עושה למייקל החייאה ומוריי היה נראה מתוח מאוד ומזיע.

האם ראית את הפנים של מייקל ואת הגוף שלו? העיניים שלו היו פתוחות והפה שלו היה קצת פתוח. זה היה נראה שהוא מת. האם ראית ציוד כלשהו למעקב אחר סימני חיים שהיה מחובר למייקל? לא. פחים נכנס לשוק כשהוא ראה את מייקל ואז הוא הבין שהילדים של מייקל (פאריס ופרינס) עומדים מחוץ לחדר. הוא הזיז אותם משם וקרא לאומנת שתקח אותם למקום אחר בבית. פאריס בכתה על הרצפה ופרינס עמד ובכה.

באיזשהו שלב מוריי שאל אם מישהו יודע לעשות החייאה ובתגובה לכך אלברטו ניגש לעזור למוריי לבצע החייאה.

לאחר הקטע הזה הוא שם לב לנוכחות של פרינס ופריס והוריד אותם למטה ביחד עם האומנת. כשהוא חזר למעלה אלברטו כבר לא סייע עם ביצוע ההחייאה. הוא עמד וחיכה לאמבולנס. פחים מספר עוד שאיך שעלה לחדר שאל אם התקשרו ל-911. נמסר לו שכן.

לאחר מכן הוא הכין את כלי הרכב לנסיעה. כשהפרמדיקים הגיעו הוא ליווה אותם לחדר שבו מייקל היה ואחר כך תדרך את אנשי האבטחה כך שיתכוננו לכך שהפאפרצי ינסו לצלם את מה שקורה.

כשהוא היה בחדר הוא שם לב לעמוד עליו היה תלוי עירוי אבל חוץ מזה לא היה שום ציוד רפואי. הוא צפה בפרמדיקים מעלים את מייקל לאמבולנס ומוריי נכנס גם לאמבולנס ולאחר מכן הוא נסע במכונית בה היו הילדים והאומנת לבית החולים. כשהם הגיעו לבית החולים הפאפארצי ניסו לצלם את הגופה של מייקל. הוא ושאר שומרי הראש הסתירו את הגוף של מייקל ולאחר מכן הסתירו את הילדים שלו והכניסו אותם לבית החולים מבלי שיצלמו אותם.

הכניסו את הילדים לחדר המתנה והוא כל הזמן בדק מה קורה עם מייקל וגם ווידא שנתנו למשפחה שלו להיכנס לבית החולים ושאנשים שלא צריכים להיכנס לא ייכנסו. הוא היה בבית החולים כשהכריזו שמייקל מת.

מתישהו לאחר מכן מייקל אמיר וויליאמס אמר לו שמוריי ביקש שייקחו אותו לבית בגלל שהוא רוצה לקחת משם קרמים שלטענתו מייקל לא היה רוצה שהעולם יידע עליו. הוא ומייקל אמיר הסכימו לא לקחת את מוריי חזרה לבית ולהגיד לו שהמשטרה לקחה את מפתחות הרכב שלהם. לאחר מכן מוריי פנה אליו וביקש הסעה בגלל שהוא רעב. פחים אמר לו שיש בבית החולים קפיטריה והוא לא הסכים להסיע אותו. הוא ראה אותו עוזב את בית החולים.התביעה מציגה וידיאו בו רואים את מוריי יוצא מבית החולים.

לאחר מכן פחים לא ראה את מוריי יותר. הוא לא יודע אם הוא חזר לבית החולים. פחים חזר לאזור בו היו הילדים של מייקל. בשלב מסוים הוא עזב את בית החולים עם שאר אנשי האבטחה וכן עם מייקל אמיר וויליאמס. במהלך נסיעתם הם קיבלו שיחת טלפון בה המשטרה ביקשה שיגיעו לבית וכך עשו. הוא נתן עדות מפורטת יותר ב-31 באוגוסט.




ההגנה חוקרת את פחים מוחמד:

אני חייבת לציין שממש לא הבנתי לאן צ'רנוף חותר פה. הוא שאל הרבה שאלות שהלכו סחור סחור. פחים לא ידע לענות על הרבה מהשאלות שלו וענה הרבה "אני לא זוכר".

צ'רנוף שואל על הדרך בה הם הגיעו לבית החולים. פחים אומר שהמכונית של מוריי נשארה בבית של מייקל ומסכים שאם רצה לעזוב היה צריך להגיע לביתו בכוחות עצמו (לאחר שהם לא הסכימו להסיע אותו ומכיוון שהרכב שלו לא היה במקום). צ'רנוף מציג כמה קטעי וידיאו בהם רואים את מוריי בבית החולים.

צ'רנוף עובר לדבר על הסיפור של הקרמים. מנסה לראות אם אלברטו אלוורז היה נוכח בזמן שהוא סיפר על הקרמים למשטרה. פחים אומר שלא וגם שלא נסע לשם עם אלברטו. הוא לא זוכר אם ראה אותו לפני שהעיד בפני המשטרה. הוא מכיר את אלברטו כבר 10 שנים במסגרת חברתית.

הוא מתאר את אופי המשמרת שלו: היה מגיע ב-11:00 ונשאר עד 19:00 במידה ומייקל לא מתכוון לצאת מהבית. הוא נסע עם מייקל לכל מקום אליו נסע. האם אתה זוכר שהסעת את מייקל לארנולד קליין? כן. פחים מעיד שמייקל היה נראה לעיתים מסומם כשהיה יוצא מהמשרד של קליין ושפעם אחת הצוות של קליין עזר למייקל לרדת למטה. לעיתים היה לוקח את מייקל לקליין כמעט כל יום ולפעמים מייקל לא היה הולך אליו במשך מספר ימים.

האם מייקל סיפר לך מדוע הוא הולך? כן. "הוא סיפר לי מרצונו החופשי. הוא אמר 'אתה בטח חושב שאני משוגע בגלל שאני הולך לקליין כל כך הרבה'. אמרתי לו: 'לא אדוני. אני פשוט עושה את העבודה שלי'. הבהרתי בפניו שאני לא חושב עליו בצורה זו או אחרת בגלל שהוא הולך לקליין. אחר כך מייקל אמר שהוא הולך אליו בגלל מחלת עור שהוא סובל ממנה. הוא אמר שהרופא אומר לו שהוא צריך לבוא אז הוא בא".

האם אי פעם ראית אנשים אחרים שנתנו למייקל טיפול מגיעים לבית לפני מותו? לא. הוא עונה שמוריי לא היה מגיע עם מייקל למשרד של קליין וגם כי מוריי לא היה בבית כשזה היה קורה.

האם אתה יודע מי זאת שרלין לי? היא הועסקה עבור הילדים. הוא מכיר אותה היכרות מקצועית. היא אחות. אם אתה זוכר שהתקשרת לשרלין לי ב-21 ביוני בשביל מייקל? כן. למה התקשרת? מייקל אמיר וויליאמס אמר לו שלמייקל יש תסמינים מוזרים – אחת מהידיים שלו היתה חמה והרגליים שלו היו קרות. פחים מעיד שהוא חושב שלא הצליח ליצור קשר עם שרלין לי בתחילה והשאיר לה הודעה קולית. באיזו תדירות שרלין לי הגיעה לבית? כמעט אף פעם. אפשר לספור על יד אחת את מספר הפעמים שהיא הגיעה.

הוא לא דיבר עם מוריי על הבריאות של מייקל.

הוא דיבר עם בלשי המשטרה פעמיים. אף פעם לא סיפר להם על הפעם שבה התקשר לשרלין לי. פחים אומר שזה לא עלה במהלך העדות. צ'רנוף אומר לו: כן סיפרת להם שמוריי עוזר למייקל לישון, איך ידעת את זה? פחים אומר שזו היתה השומעה. הוא לא דיבר על זה עם מייקל אמיר או עם אלברטו אלוורז.

פחים מעיד שלא היה טלפון קווי בבית. בשלב הזה צ'רנוף שואל מלא שאלות לא ברורות על המצלמות ואם יש מצלמה שמכוונת לדלת מלבד המצלמות שמכוונת לשערים. פחים אומר שאולי יש אחת כזאת. ב-27 ליוני המשטרה ביקשה ממנו לסייע בלקיחת התצלומים ממצלמות האבטחה שצילמו את השער. הוא עזר לטכנאי. לא זוכר איזה שעה בצילומים המשטרה חיפשה. הוא לא יודע כמה שעות של צילום המשטרה לקחה.

צ'רנוף שואל אותו על אותו היום וכמה פעמים הוא עלה וירד מהחדר של מייקל למטה. בין 4-5 פעמים. בפעם הראשונה להוריד את הילדים, אחר כך להכין את כלי הרכב, לעזור לפרמדיקים לעלות ולהכין את אנשי האבטחה לעזוב. כל פעם שעלה ראה מה קורה. צ'רנוף מנסה לראות אם פחים זוכר מה היה על העירוי אך פחים לא זוכר.

לאחר מכן צ'רנוף מראה לפחים מלא תמונות בהם הוא נראה עם כמה שומרי ראש אחרים משוחח עם המשטרה מחוץ לבית של מייקל. הוא מבקש מעצמו לזהות את עצמו בכל אחת מהתמונות וכן לזהות את שאר האנשים. הוא מספר שהוא לקח את אחד מהבלשים לבית של קתרין לדבר עם האומנת של הילדים.

ההגנה סיימה ויש שאלה נוספת מהתביעה: האם היתה לבד בחדר בזמן שנתת עדות ב-31 באוגוסט (כלומר מלבד השוטרים). כן.
האחות לי היא תזונאית? כן.
 
Last edited:
העדות של אלברטו אלוורז - חקירה בידי התביעה

אלברטו היה ראש מערך הלוגיסטיקה – כלומר הוא היה יוצר קשר עם המנהלים במקום אליו מייקל רצה להגיע והיה דואג לכל הסידורים כך שהכל יהיה מוכן כשמייקל יגיע לשם. למשל אם מייקל היה רוצה ללכת לקניות הוא היה אומר לאלברטו מה הוא מחפש ואז אלברטו היה מחפש חנויות שמוכרות את זה ונותן למייקל את המידע. אם מייקל היה מסכים הם היו יוצאים לחנות.

הוא עבד אצל מייקל מדי פעם משנת 2004 ואילך ובתקופה עליה מדובר עבד אצל מייקל מ-2008. הוא מעיד שזו היתה עבודה טובה והוא קיבל שכר טוב. הוא הועסק שם במשרה מלאה.

הוא מספר שאנשי האבטחה לא היו נכנסים לבית אלא אם התבקשו. היה להם קרוון משל עצמם. התובע מראה תמונה של הקרוון. אלברטו מפרט את הצוות של האבטחה האישית של מייקל – פחים מוחמד, מייקל אמיר וויליאמס, דרק מוחמד, אייזק מוחמד ואריק.

אלברטו ראה את מוריי לראשונה אחרי ינואר 2009. זה היה בבית של מייקל. בחודשים אפריל, מאי ויוני הוא היה רואה את מורי בין 5-6 פעמים בשבוע. לרוב הוא היה רואה אותו אחרי הצהריים והוא ידע שמוריי נמצא בבית בלילה. הוא היה מודע לקיומם של מכלי חמצן ומדי פעם הם היו מאוכסנים בקרוון של אנשי האבטחה. התובע מראה תמונה של הקרוון עם מכלי החמצן. הוא גם היה רואה את מוריי מדי פעם מביא מכלי חמצן ומחזיר מכלים ריקים.

אלברטו היה במשמרת בערב של ה24 ליוני. הוא היה חלק ממה שנקרא הצוות המקדים – כלומר הוא היה מגיע לפני מייקל לסטייפלס סנטר ודואג שהכל מוכן להגעתו. הם יצאו באותו הערב לאחר השעה 17:00. בין היתר תפקידו של אלברטו היה לדאוג שהחדר של מייקל בסטייפלס סנטר נמצא במצב בו מייקל העדיף, שהטמפרטורה היא כמו שמייקל רוצה, שאין פאפרצי או תקשורת אחרת במקום והיה מוודא דברים עם האבטחה של הסטייפלס סנטר. לאחר מכן מייקל היה מגיע. ב-24 ליוני מייקל הגיע בין 18:30-19:00. הוא פגש את מייקל והסיע אותו בעגלת גולף (זו הליכה ארוכה עד לאיזור ההופעה) לחדר שלו. הוא מספר שמצב רוחו של מייקל היה טוב ושהוא היה שמח.

באותו היום אלברטו היה אחראי לאבטח את החלק שמאחורי הבמה. לא היתה לו זווית ראייה ישירה לחזרות עצמן אבל הוא הציץ מדי פעם אז ראה חלקים. ממה שהוא ראה החזרה הלכה מאוד טוב. בסוף החזרה מייקל הוסע בחזרה לרכב שלו בעגלת הגולף וגם אז היה במצב רוח טוב ושמח. גם בדרך חזרה תפקידו של אלברטו היה להיות בצוות המקדים ולוודא שהדרך של מייקל לבית בטוחה. כשהם הגיעו לבית אלברטו ושאר שומרי הראש היו עוזרים לקחת את המתנות שבדרך כלל מעריצים היו נותנים למייקל ולהכניס אותם לבית. אחר כך הוא ומייקל אמרו אחד לשני לילה טוב. זו היתה הפעם האחרונה בה אלברטו ראה את מייקל בחיים.

אחרי שאמר לילה טוב למייקל הוא ושאר שומרי הראש חזרו לקרוון ועברו תדרוך ביטחוני. לאחר מכן חלק משומרי הראש שוחררו לבתיהם וביניהם היה גם אלברטו. הוא חזר לעבודה למחרת ב-10:00. הוא הגיע לשם ולרוב היה נכנס לקרוון כדי לבדוק אם הושארו הוראות לשומרי הראש.

התובע מציג את רישומי שיחות הטלפון של אלברטו. יש שם כ-4 שיחות טלפון בסביבות השעה 12:18. אלו שיחות בהן מייקל אמיר וויליאמס ניסה להתקשר לאלברטו ואלברטו ניסה לחזור אליו אך הם כנראה לא השיגו אחד את השני (זה ממש מספר שניות כל שיחה). אחר מכן בסביבות 12:18 מייקל אמיר וויליאמס הצליחה להשיג את אלברטו ושאל אותו איפה הוא. אלברטו ענה שהוא בבית. מייקל אמיר ביקש מאלברטו להיכנס לבית דרך הדלת הראשית מבלי לגרום למהומה.

התביעה מראה תמונה אווירית של הבית. אלברטו החל ללכת לכיוון הבית בעודו בטלפון עם מייקל אמיר שאחר כך ביקש ממנו לרוץ לשם. הוא ניגש לפתוח את הדלת אך היא היתה נעולה אך בדיוק האומנת הגיעה ופתחה לו. ליד האומנת הוא ראה את פאריס ואת מוריי הוא ראה עומד בקומה השנייה ורוכן למטה.

האומנת נתנה לו להיכנס והוא רץ במדרגות. הוא ראה את ד"ר מוריי שאמר לו לבוא מהר והוא עקב אחריו לחדר וסיים את השיחה עם מייקל אמיר. כשהוא נכנס הוא ראה את מייקל על המיטה ומוריי עשה לו החייאה באמצעות יד אחת. מייקל שכב על הגב, הידיים שלו היו פרושות לצדדים עם, העיניים שלו היו פקוחות והפה שלו היה פתוח.

האם מוריי אמר שצריך לקחת את מייקל לבית החולים? כן הוא אמר 'מהר צריך להביא אותו לבית חולים'. לאחר מכן פרינס ופאריס נכנסו לחדר ופאריס החלה לצעוק 'אבא' ולבכות. הראש של מייקל היה לכיוון של הילדים. מוריי אמר לאלברטו לא לתת לילדים לראות את אבא שלהם במצב כזה והוא ליווה אותם החוצה ואמר להם לא לדאוג ושהם יטפלו במצב והכל יהיה בסדר. לאחר מכן הוא שאל את מוריי מה קרה ומוריי ענה שלמייקל היתה תגובה לא טובה.

הוא נשאל אם הוא ראה סוג של מוניטור בחדר או מכשיר שתפקידו לעקוב אחר סימני חיים ואמר שלא. לא היה שום מוניטור מחובר למייקל וגם לא ציוד להנשמה מלאכותית לא היה בחדר. בנוסף הוא ראה עמוד ועליו עירוי.

מוריי רכן לעברו ואסף כמה בקבוקונים ונתן אותם לאלברטו וביקש שישים אותם בשקית. מוריי לקח אותם משידה שהיתה ליד המיטה. אלברטו לקח שקית פלסטיק שהיתה ליד והחזיק אותה פתוחה עבור מוריי ומורי הכניס אליה את הבקבוקונים. לאחר מכן מוריי הורה לו לשים את שקית הפלסטיק והבקבוקונים בתוכה בתוך תיק חום שהיה ליד. הוא עשה כך. לאחר מכן מוריי אמר לו לקחת את שקית העירוי שהיתה על העמוד ולהכניס אותה לתיק כחול. הוא לא ראה את התיקים האלה לפני כן.

דיוויד וולגרין שואל את אלוורז למה הוא מילא אחר ההוראות של מורי. "האמנתי שלמוריי יש את הכוונות הכי טובות עבור מייקל. לא פיקפקתי בסמכות שלו אז", הוא ענה. הוא פירט שהוא חשב שהם אורזים על מנת לנסוע לבית החולים.

על עמוד העירוי היו שתי שקיות ובזאת שאלוורז התבקש להוריד היה בקבוקון שהוכנס לשם לאחר שנעשה חתך בשקית. העירוי המקורי שהיה בה הוצא החוצה ככל הנראה כי השקית לא היתה מלאה בחומר המקורי- תמיסת מלח. הוא שם לב שבקצה של שקית העירוי היה חומר לבן. אלברטו צייר באחת מהחקירות שלו במשטרה את שקית העירוי והציור מוקרן למושבעים. לאחר מכן התביעה מראה תמונה של שקית העירוי ושל בקבוק הפרופופול ושואלים את אלברטו אם זה מה שהוא ראה: הוא שזה אכן נראה כמו מה שהוא ראה. וולגרין מראה למושבעים את החתך בשקית העירוי. הוא לוקח את בקבוק הפרופופול ומכניס אותו לתוך השקית – זה בקבוק של 100 מיליליטר של פרופופול. הוא שואל את אלברטו אם זה מה שהוא ראה ואלברטו מסביר שהבקבוק היה מונח כלפי מטה כך שהפתח שלו היה לכיוון הפתח של שקית העירוי.

לאחר מכן מוריי ביקש ממנו להתקשר ל-911. זה היה ב-12:20 (כלומר כל מה שתיארנו פה בין הזמן שבו הוא קיבל את השיחה ב-12:18 שבה נאמר לו לעלות למעלה עד עכשיו התרחש תוך שתי דקות). אלברטו מבהיר שהכל קרה מהר ושהוא פעל במהירות וציית להוראות של מוריי.

התביעה משמיעה את השיחה ל-911. בעקבות השיחה מייקל הועבר לריצפה. כשהם הזיזו אותו לרצפה אלברטו הבחין בצינור עירוי שמצד אחד היה מחובר לרגל של מייקל ומצד שני היה מחובר לשקית העירוי שעוד היתה על העמוד. מורי תלש את העירוי ממייקל ולאחר מכן חיבר למייקל מד דופק – זה לא היה מחובר למייקל קודם לכן.

ולגרין מראה למושבעים את מד הדופק שנמצא בבית של מייקל. זה מכשיר קטן ושחור שאליו מחובר חוט שנועד לענידה כשרשרת. את זה מוריי חיבר למייקל. אלברטו ידע מה זה בגלל שכמה ימים לפני כן מוריי הגיע לקרוון של השומרים וביקש עבור זה בטריות. אלברטו שאל אז מה זה והוא הסביר שזה מודד את קצב הלב. הוא מבהיר שב-25 ליוני זה לא היה מחובר למייקל.

באיזשהו שלב לאחר השיחה ל-911 שומר הראש פחים מוחמד נכנס לחדר. אלברטו אמר לו שהמצב לא נראה טוב. מוריי שאל אז אם מישהו יודע לעשות החייאה. אלברטו ניגש ועשה החייאה – לחיצות בזמן שמוריי עשה למייקל הנשמה מפה לפה. לאחר מספר פעמים מוריי אמר שזו הפעם הראשונה שהוא עושה הנשמה מפה לפה אבל שהוא חייב לעשות את זה כי מדובר בחבר שלו. לאחר מכן הפרמדיקים הגיעו והתחילו לטפל במייקל. לכל אורך הזמן הזה לא היה שום סימן שמייקל חי.

לאחר שהפרמדיקים הגיעו אלברטו ירד למטה לבדוק מה שלום הילדים. הוא ראה אותם לוקחים את מייקל באלונקה למטה וניסה להסיח את דעת הילדים כדי שלא יראו את אבא שלהם ככה. אחר כך הם נסעו לבית החולים. בכניסה לבית החולים היו הרבה צלמי פאפארצי והוא ניסה להגן על הפרטיות של מייקל וביקש מהם להתרחק. הוא לקח את המעיל שלו והסתיר את הדרך שלהם.

כשהם היו בבית החולים מוריי הודה לו ואלברטו אמר לו – 'עשינו כמיטב יכולתנו'. בתשובה לשאלת התובע אלברטו אומר שהוא אכן חשב ששניהם השתדלו ושאין לו שום דבר נגד מוריי. באיזשהו שלב מוריי ביקש שיסיעו אותו הביתה. הוא לא אמר את זה לאלברטו אלא למייקל אמיר וויליאמס. הוא ראה את מוריי יושב בבית החולים ואמר 'רציתי שהוא יצא מזה' (אפשר גם לתרגם כ'רציתי שהוא יחיה').

באיזשהו שלב הוא עזב את בית החולים עם שאר שומרי הראש והם נסעו לבית. אלברטו עזב את הבית של מייקל די מהר מכיוון שהתבקש להביא את הכלב של הילדים – קניה לבית של קתרין.

הוא העיד שקיבל הרבה פניות מהתקשורת כדי שיתראיין – יותר מ-20 פניות וכי לא הסכים. גם הוצע לו כסף כ-10 פעמים והציעו לו סכומים שהגיעו ל- 200,000 דולר. הוא סירב. התובע שאל אותו – "האם יצא לך מזה משהו טוב" ואלברטו ענה שכל המצב גרם לו לבעיות כלכליות. שמאז אין לו עבודה קבועה. שהוא עבר מלקבל משכורת ממש טובה לכמעט כלום. הוא אהב את העבודה שלו ועכשיו מבחינה כלכלית מצבו רע. הוא אמר שהיה כנה עם החוקרים ועם בית המשפט היום.
 
עדותו של אלברטו אלוורז - חקירת ההגנה

עורך הדין של מוריי חקר את אלברטו במשך זמן רב והתעכב עמו על סדר הפעולת שביצע כשהיה בחדר.

בתחילה הוא הציג בפניו שוב את הציור שצייר של שקית העירוי ושאל אותו מתי הוא צייר את זה. אלברטו אמר שצייר את זה במאי 2011 – כלומר לאחר השימוע הראשוני (השימוע היה בינואר). זה לא הציור הראשון שציירת של שקית העירוי נכון? ציירת עוד אחת ב-31 באוגוסט 2009? כן. הוא מראה לו ציור אחר. זה נראה שהוא מנסה להראות ששני הציורים לא דומים אך אלברטו לא זוכר שצייר את הציור הראשון.

האם זה ייתכן שהתבלבלת בסדר הזמנים שאירעו באותו היום? לא. "אתה זוכר שכשדיברת לראשונה עם המשטרה אמרת שחשבת שאתם אורזים את הבקבוקונים ומתכוננים ללכת לבית החולים. בעצם זה מה שעשיתם", אומר צ'רנוף. האם יכול להיות ששמת את הבקבוקונים בתיק לאחר שהפרמדיקים הגיעו? לא.

פה מתחיל חלק מאוד ארוך שנמשך כמעט כל העדות בו נראה שצ'רנוף מנסה להראות שלא היה זמן לשים את הבקבוקונים בתיקים לפני השיחה ל-911. אני אקצר כמה שאפשר.

"העדת שלאחר שסיימת את השיחה עם 911 פחים מוחמד נכנס לחדר. לאחר מכן ניגשת לד"ר מוריי וסייעת לו עם ההחייאה. המשכת בהחייאה עד שהפרמדיקים הגיעו"? כן. "האם נגעת בבקבוקונים של תרופות או עשית דברים אחרים בזמן שעשית החייאה"? לא. "לפני זה היית בטלפון וגם בזמן זה לא נגעת בבקבוקונים"? לא.

הוא עובר עם אלברטו על רישום השיחות. ב-12:17 עד 12:18 היה רצף של ניסיון שלו ושל מייקל אמיר וויליאמס להשיג זה את זה. ב-12:18 הוא הצליח לדבר איתו והשיחה הזאת נמשכה 88 שניות – כלומר דקה ו-28 שניות. בזמן הזה הוא יצא מהקרוון, נכנס לבית ועלה לחדר של מייקל.

לפני שהתקשר ל-911 הוא נכנס לחדר. "ראית מראה מזעזע" – נכון. הוא ראה את מייקל שוכב עם עיניו פקוחות והפה שלו פתוח. הדבר הראשון שמוריי אמר לו היה שצריך להזמין אמבולנס. הוא הכניס יד לכיס אבל לא הוציא את הפלאפון בגלל שהבחין בילדים. מוריי אמר לו לא לתת לילדים לראות את אבא שלהם במצב הזה והוא ליווה ואתם מחוץ לחדר. הוא סגר את הדלת ושאל את מוריי מה קרה. מוריי אמר שלמייקל היתה תגובה לא טובה. אלברטו מסכים שלא אמר למוריי שעדיין לא התקשר ל-911. בשלב זה מוריי רכן לעברו ולקח כמה בקבוקונים של תרופות ושם אותם בשקית שמוריי ביקש ממנו להביא ואז שם את השקית הזאת לבקשתו של מורי בתיק חום. אז הוא הורה לו להוריד שקית של עירוי מעמוד העירוי ולשים את זה בתיק כחול.

צ'רנוף מבקש מאלברטו להדגים איך הוא הוריד את שקית העירוי מעמוד העירויי. אלברטו מראה שהוא אחז בחלק העליון של שקית העירוי בשתי ידיו. בשלב זה צ'רנוף מזכיר שנלקחו ממנו תביעות אצבעות. לאחר מכן אלברטו ממשיך להסביר שהוא שם את שקית העירוי בתיק הכחול. לאחר מכן הוא התקשר ל-911. צ'רנוף שואל את אלברטו אם יש סיכוי שהוא טועה בתיאור האירועים ואלברטו עונה שלא.

צ'רנוף ממשיך – "במהלך השיחה עם 911 הנחתם את מייקל על הרצפה, מתי זה היה?" אלברטו עונה שזה היה תוך כדי השיחה כאשר המוקדן של 911 אמר לו לעשות את זה. ד"ר מוריי הוציא את צינור העירוי מהרגל של מייקל ואחר כך מוריי חיבר למייקל מד דופק – כן עונה אלברטו. הוא מבקש מאלברטו לעבור על התמלול של השיחה עם 911 ומבקש שיגיד לו בדיוק באיזה שורה בתמלול הם הניחו את מייקל על הרצפה. אלברטו מראה שזה היה כאשר המוקדן אמר – "אוקיי אז בו נשים אותו על הרצפה". אלברטו מסביר שלשמע הוראות אלה הוא החזיק את הפלאפון בין הכתף לראש ואז הם הזיזו את מייקל לרצפה. הוא חשב שמייקל יהיה כבד אבל הוא היה מאוד קל.

אחרי כל זה צ'רנוף עובר ללדבר על ההצעות שאלברטו קיבל מהתקשורת. הוא מזכיר לאלברטו שלא אמר דבר לשוטרים איתם דיבר ב-25 ביוני על זה שמוריי החביא בקבוקוני תרופות. צ'רנוף אומר לאלברטו שאולי אחרי שראה את החדשות במשך כמה חודשים הוא החליט לשנות את הסיפור שלו בראיון עם המשטרה ב-31 באוגוסט כדי שהסיפור שלו יהיה מעניין יותר. התביעה מתנגדת והשופט מקבל את ההתנגדות. אבל זה בעצם מה שהוא חותר אליו.

הוא מראה וידיאו מבית החולים. אלברטו מסביר שזה המקום שבו שמו את הגופה של מייקל לאחר שהוכרז שהוא מת ושהוא התבקש לשמור על המקום ולא לתת לאף אחד להיכנס. צ'רנוף אומר "לא אמרת לאף אחד בשלב הזה על החבאה של בקבוקונים. לאחר שהיית בבית החולים חזרת לבית של מייקל"? כן. "שם דיברת עם המשטרה",- אלברטו מסביר שהמשטרה שאלה שאלות על הבית וכו'.

צ'רנוף מראה לו תמונות בהן הוא נראה עומד עם שוטרים מחוץ לבית של מייקל. הוא מבקש מאלברטו לזהות חלק מאנשי המשטרה אך אלברטו לא מזהה אותם. "גם שם לא אמרת לשוטרים שמוריי אמר לך להחביא דברים".

צ'רנוף שואל מתי היתה הפעם הראשונה בה שוחח עם פחים מוחמד ומייקל אמיר וויליאמס על זה שצריך לחזור למשטרה (הסבר: אלברטו, פחים ומייקל אמיר מסרו מידע למשטרה באותו היום בו מייקל מת אבל המשטרה לא פנתה אליהם שוב. הם דאגו שהמשטרה לא מקבלת את התמונה המלאה והלכו מיוזמתם ב-31 באוגוסט למסור מידע נוסף). אלברטו מסביר שהוא ראה דיווח ב-cnn שבו הראו שוטרים לוקחים תיק כחול מהבית וכן בדיווח אמרו שפרופופול הוא בצבע לבן. כשהוא ראה את הדיווח הזה התיק נראה לו כמו משהו שהוא נתקל בו במהלך אותו היום והוא הרגיש צורך לספר למשטרה מה הוא עוד יודע. המידע הזה על מציאת התיק הכחול גרם לו לרצות לפנות למשטרה ולכן הוא דיבר עם מייקל אמיר. הוא הבין שהוא נגע בדברים האלה ולכן יכול לספק מידע נוסף.

צ'רנוף שואל אם הוא הצליח למצוא עבודה מאז שכל זה קרה. אלברטו עונה שלא הצליח למצוא עבודה קבועה – כלומר עבודה של 5 ימים בשבעו. צ'רנוף עובר איתו על התקופות בהן היה מועסק אצל מייקל. הוא התחיל לעבוד אצלו ב-2004 ואז נשכר בידי ראש האבטחה דאז (באשיר). בתקופה הזאת הוא עבד עבור מייקל במשך שישה חודשים – לא כראש מערך הלוגיסטיקה אלא באבטחה. אחר כך הוא עבד עבור מייקל שוב בלאס וגאס ב-2007 במשך מספר חודשים. לאחר מכן עבד עבורו שוב בלאס וגאס ב-2008 והפעם קיבל את העבודה דרך מייקל אמיר וויליאמס. הוא עבד עבור מייקל בתקופה זו במשך 2-3 חודשים. בחודשים של פברואר- מרץ 2010 הוצע לו לעבוד כמאבטח של הילדים. הוא קיבל את ההצעה הזאת פעם אחת כשהתקשר לבדוק מה שלומם.

האם היתה לך ולמוריי שיחה מלבד זאת על מד הדופק (כשמוריי ביקש בטריות)? כן כמה חודשים לפני כן כשהציגו אותם זה לזה. מלבד זאת היתה שיחה בה מוריי דיבר עם כל המאבטחים.

צ'רנוף חוזר לתאר את הרגע שבו אלברטו קיבל את השיחה ממייקל אמיר וויליאמס. "הייתה בקרוון וקיבלת שיחה. ידעת שהמכונית של מוריי שם" – כן. "לא ידעת מה קורה בבית" – נכון.

"האם היתה בינך ובין מוריי שיחה על למה הוא מבקש ממך לעשות את זה (לשים את הבקבוקונים בתיק וכו')?" – לא. צ'רנוף מנסה לשאול אותו מדוע הוא חושב שמוריי יחשוב לקשור עמו קשר להחביא ראיות – התביעה ישר מתנגדת והשופט מקבל את ההתנגדות. השופט מבהיר שאלברטו לא אמר במשך כל העדות שלו שהוא החביא ראיות – הוא סיפר שהוא התבקש לשים בקבוקונים ושקית עירוי בתיק ושהוא חשב שהם אורזים כדי ללכת לבית החולים. הוא לא השתמש בביטוי מחביא.

ההגנה סיימה לחקור את אלברטו והתביעה שואלת אותו שאלה נוספת:

דייוויד וולגרין חוזר לתיאור המפורט של מה שקרה מהרגע שהוא סיים את השיחה עם מייקל אמיר וויליאמס ועד שהתקשרו ל-911 כלומר מ-12:19:28 עד 12:20 (חצי דקה בערך) כשצ'רנוף חקר את אלברטו הוא תיאר כל פעולה בנפרד: עלה לחדר, היה בהלם, הכניס יד לכיס כדי לקחת את הטלפון, ליווה את הילדים החוצה, ניחם את הילדים, סגר את הדלת, מוריי אמר שלמייקל היתה תגובה לא טובה, קפא, הרים את שקית הפלסטיק לתוכה מוריי הכניס את הבקבוקונים, שם את השקית הזאת בתיק חום, לקח את שקית העירוי, הלך לכיוון עמוד העירוי, הוריד את השקית ושם אותה בתיק חום, התקשר ל-911. (ראה תמונה של כל הצעדים שצ'רנוף פירט).

וולגרין מצביע על הרשימה ועובר עם אלברטו על הדברים שבה כדי להדגים שכל כמה נקודות ברשימה התרחשו במקביל וכי הכל קרה בקצב מהיר. כלומר – נכנסת לחדר ובו בזמן היית בשוק והושטת יד לכיוון הטלפון – כל זה אירוע אחד ולא סדרה של אירועים נפרדים כפי שצ'רנוף הראה. לאחר מכן ליווה את הילדים החוצה תוך כדי שהוא מנחם אותם – לא ליווה אותם ואז ניחם אותם כפי שצ'רנוף הראה בתרשים. מוריי אמר שלמייקל היתה תגובה לא טובה ותוך כדי שם את הבקבוקונים בשקית ואמר לאלברטו לשים אותם בתיק – כל זה אירוע אחד וכך הלאה.

אחרי שזה הובהר ההגנה חוזרת לשאול שאלה נוספת:

צ'רנוף שואל בפליאה איך זה יכול להיות שכל זה קרה בו זמנית בחצי דקה. אלברטו אומר שאכן כך היה ושהכל קרה מאוד מהר ושהוא פעול ביעילות. הוא מנסה להתעכב עם אלברטו על הפירוש שלו למילה "קפא". צ'רנוף מנסה להראות שבקטע זה לפחות הוא היה אמור להשתהות אבל אלברטו אומר שלא – שהוא היה יותר נדהם מאשר קפוא וכן עשה דברים תוך כדי.
 
העדות של קאי צ'ייס - הטבחית האישית של מייקל

היא טבחית אישית ועבדה אצל מייקל ממרץ 2009. באחריותה היה להכין אוכל עבור מייקל וילדיו. היא העידה שהיא נהנתה לעבוד עבור מייקל. קאי פירטה מה היתה לובשת בתפקיד – תלבושת מסורתית של שף: ג'קט של שף וסינר. בסינר יש שני כיסים מקדימה. היא היתה שמה לב לזמנים באמצעות הטלפון הסלולארי שלה וכחלק מתפקידה היתה צריכה לעקוב אחרי הזמנים כדי לוודא שהאוכל מוכן בזמן. קאי עבדה 6 ימים בשבוע והיתה מגיעה כל יום ב-8:00 ומכינה ארוחת בוקר לילדים. לאחר מכן היא היתה מכינה ארוחת בוקר למייקל. הוא היה אוכל גרנולה, שותה מיצים ואוכל חביתה. היה חשוב עבורו לאכול בריא. היא ראתה את מייקל אוכל עם הילדים שלו. "זה היה נראה שלמייקל יש מערכת יחסים קרובה ואוהבת איתם והוא היה נראה שמח בחברתם".

ב-24 ליוני היא הגיעה לבית ב-8:30 והכינה ארוחת בוקר לילדים. לאחר מכן היא הכינה משקה כלשהו למייקל (משהו עם סלרי, תפוחים וגזר). היא היתה רואה את ד"ר מוריי בבקרים. הוא היה מגיע למטבח. היא מעידה שב-24 מוריי אמר שמייקל ירד תוך זמן קצר ושהוא רוצה לאכול ארוחת צהריים עם הילדים שלו. קאי ראתה את מייקל ב-24 ליוני. הם דיברו ומייקל שאל על ארוחת הצהריים. היא מספרת שמייקל היה שמח בגלל שהוא הלך לאכול עם הילדים שלו. היא הכינה סלט טונה כדי שמייקל יוכל לקחת את זה איתו לחזרות. בנוסף היא הכינה מרק שעועית בשביל ארוחת הערב שלו. היא גם הכינה ארוחת ערב עבור ד"ר מוריי. לאחר מכן היא הכינה ארוחת ערב לילדים ועזבה את הבית ב-22:00.

ב-25 ליוני היא הגיעה לבית בין 8:00-8:30 והכינה ארוחת בוקר לילדים. היא שמה לב שהמרק שהכינה למייקל יום קודם לכן עדיין היה במקרר. היא התחילה להכין את ארוחת הבוקר של מייקל. היא הכינה לו גרנולה עם חלב שקדים. ב-9:45 קאי יצאה לשוק וחזרה בסביבות 10:30. הכל נראה אותו הדבר כשהיא חזרה. הילדים שיחקו והשמיעו מוסיקה. היא התחילה להכין את ארוחת הצהריים.

מייקל תמיד אכל צהריים ב-12:30 בצהריים. היא הכינה לו סלט עם תרד ועוף. בסביבות 12:05 מוריי ירד במדרגות והיה נראה מבוהל. לדברי קאיי הוא היה מתוח, מבוהל וצעק: "תזעיקי עזרה, תקראי לאבטחה, תקראי לפרינס". קאיי עזבה את מה שהיא עשתה ורצה לקרוא לפרינס. היא אמרה לו: "תמהר מוריי צריך אותך. יכול להיות שיש משהו לא בסדר עם אבא שלך". פרינס הלך עם מוריי וקאיי חזרה לעבוד.

סגנית התובע המחוזי, דבורה ברזיל, שואלת את קאי אם היא התקשרה ל-911. קאי עונה שלא.היא שואלת אותה מדוע היא החליטה לקרוא לפרינס מבין האפשרויות שמוריי ביקש. היא עונה שפרינס היה בטווח הראייה שלה ושמוריי היה נראה מבוהל ולכן היא רצתה להביא את הבנאדם שהיה הכי קרוב. האבטחה היתה בחוץ ופרינס היה קרוב אליה ולכן היא קראה לו.

כשהיא חזרה לעבודה היא ראתה את עוזרת הבית בוכה. היא ניגשה אליה ושאלה מה קרה. הילדים של מייקל בכו וצרחו. הם החזיקו ידיים ועשו מעגל תפילה. לאחר מכן קאי ראתה את הפרמדיקים רצים במדרגות. אחר כך אנשי האבטחה ביקשו ממנה ומעוזרת הבית לעזוב את הבית.

היא העידה שהלב שלה עדיין שבור ושהיא הרוסה ממה שקרה. היא נתנה עדות במשטרה כמה ימים לאחר המוות של מייקל. בנוסף היא התראיינה למספר כלי תקשורת וקיבלה כסף מכמה כלי תקשורת זרים. היא קבלה שכר של כ-7,000 דולר כולל עבור כחמישה ראיונות. בעדותה אמרה שבראיונות תיארה את מערכת היחסים שראתה בין מייקל והילדים שלו (כפי שזה משתקף מתפקידה כטבחית). היא קראה לנושא של הראיונות: 'האהבה והאוכל' – כך הגדירה את זה במשפט. ברזיל שואלת את קאי אם היא התכוונה להתעשר מסיפור החוויות שלה עם מייקל והיא עונה שלא.

התביעה סיימה לחקור את קאי ועכשיו ההגנה חוקרת אותה:

עורך הדין של מוריי, מייקל פלאנגן, שואל את קאי אם היא היתה בבית ביום ראשון ה-10 במאי. היא עונה שלא. היא העידה עוד שמייקל היה יורד לארוחת בוקר בערך פעמיים בשבוע בין השעות 8:30-9:00 ושבשאר הפעמים הוא היה אוכל ארוחת בוקר בחדרו.

באותו הבוקר של ה-25 השער היה סגור והיא צפצפה באינטרקום והוכנסה על ידי אנשי האבטחה. היא לא זוכרת איזה מאבטח הכניס אותה באותו היום. בדרך כלל היא היתה דופקת על דלת המטבח ומוכנסת פנימה על ידי הילדים או עוזרת הבית. באותו היום הילדים הכניסו אותה פנימה.

היא מעידה שהיה לה רק את מספר הטלפון של מייקל אמיר וויליאמס, העוזר הפרטי של מייקל. לא היה טלפון קווי בבית. היא מתארת את ההתנהגות של מוריי: הוא היה מבוהל וצעק 'תזעיקי עזרה, תקראי לאבטחה, תקראי לפרינס". קאי חשבה שזה מקרה חירום אבל לא ידעה איזה סוג של מקרה חירום. היא הלכה לקרוא לפרינס ואמרה לו: 'פרינס ד"ר מוריי צריך אותך. יכול להיות שיש משהו לא בסדר עם אבא שלך". פרינס הלך עם ד"ר מוריי והיא חזרה לעבוד.

פלאנגן מתעכב איתה על מדוע היא קראה דווקא לפרינס. הוא שואל בן כמה הוא היה באותו הזמן? קאי עונה ש-12. הוא שואל אותה למה לא קראת לאבטחה. היא אמרה שפרינס היה ממש לידה והוא היה הראשון שהיא יכלה לקרוא לו מבחינה של מרחק. היא לא רצתה לבזבז זמן בלצאת החוצה ולקרוא לאבטחה. היא לא ידעה מי נמצא שם מאנשי האבטחה ולא רצתה להסתכן בכך.

פלאנגן ממשיך להתעכב ואומר – "ראית את מוריי מבוהל וחשבת שיש משהו לא בסדר עם מייקל". קאי עונה שכן. הוא אומר: "מוריי ביקש עזרה וביקש את האבטחה. האם חשבת שילד בן 12 יוכל לעזור לרופא בבעיה של מייקל?". קאי עונה: "עשיתי מה שאמרו לי וקראתי לפרינס". פלאנגן שואל אם היא ראתה את מוריי שוב והיא עונה שלא. הוא שואל אותה אם היא אמרה לו שהיא לא הולכת לקרוא לאבטחה והיא ענתה שלא.
 
העדות של רוברט וויליאם ג'ונסון - עובד בחברה שמייצרת מדי דופק

רוברט וויליאם ג'ונסון הוא עובד בחברה שנקראת NONIN ומייצרת מכשירי מעקב רפואי כגון מדי דופק. כמה סוגים של מדי דופק אתם מייצרים? כ-10. האם אתה מכיר מד דופק מסוג 9500 (זה מד הדופק בו השתמש מוריי)? – כן. ג'ונסון מתבקש לתאר אותו: מד דופק שמיועד להתחבר לקצה של אצבע ויש לו רצועה שנועדה לענידה כמו שרשרת. הוא מציג מידע על קצב הלב ורמת החמצן בדם. אין לדגם הזה מוניטור נפרד והמוניטור נמצא על המכשיר עצמו. בנוסף אין למכשיר אזעקה. ג'ונסון מסביר שהמכשיר נועד לשימוש במקרים של בדיקות נקודתיות – למשל במקרים שאדם נמצא אצל רופא והרופא רוצה לבדוק את סימני החיים שלו כדי לרשום בגיליון,כתוב בהוראות של המכשיר במפורש שהוא לא מיועד לשימוש במקרים של מעקב ממושך.

סגן התובע המחוזי וולגרין מראה את ההוראות של המכשיר שם כתוב שהמכשיר מיועד רק לבדיקות נקודתיות (spot checking).|כתוב בהוראות שאין במכשיר אזעקה. וולגרין שואל אם החברה מייצרת גם מכשירים שיש בהם אזעקה? ג'ונסון עונה שכן. כמה עלה המכשיר הזה (זה שמוריי השתמש בו 9500) ב-2009? 270 דולר.
וולגרין מראה תמונה של מכשיר אחר - 2500a – הוא מד דופק שמראה את אותם פרמטרים אבל יש לו גם אזעקה. זו אזעקה שנועדה לכך שתישמע גם מחדר אחר. ג'ונסון מתאר את האזעקה כ"חזקה ומעצבנת". מכשיר זה עלה ב-2009 750 דולר.

האם אתם מייצרים מכשירים שנועדים להנחה על שולחן? כן. מכשיר מדגם 9600 – הוא מראה את קצב הלב ומידת החמצן בדם. יוצא ממנו כבל שבסופו יש משהו שמתחבר לאצבע. מכשיר זה עלה ב-2009 1250 דולר. הם גם מייצרים מכשיר שבנוסף לכל המדדים שהוזכרו עד כה עוקב גם אחר ריכוז דו-תחמוצת הפחמן שמתנדפת. הדגם הזה עלה ב-2009 1500 דולר. כל הדגמים הם ניידים. בנוסף לקנייה אפשר גם להשכיר את המכשירים האלה. ב-2009 השכרה של המכשיר מדגם 2500a מד דופק עם אזעקה עלה 40 דולר לחודש.

התביעה מסיימת לחקור את ג'ונסון ועכשיו ההגנה חוקרת אותו

האם המכשיר מסוג 9500(זה שמוריי השתמש בו ללא האזעקה) מדוייק? כן. אם משאירים אותו על האצבע האם הוא ממשיך לעקוב אחר מדדי החיים? כן. עורך הדין של מוריי, מייקל פלאנגן, מבקש מג'ונסון להסביר שוב מה זו בדיקה נקודתית. הוא מסביר שזה כאשר אדם הולך לרופא שלו והרופא מבקש לרשום את מדדי החיים שלו בגיליון אז הוא צריך לבדק.

פלאנגן שואל "אם אתה רוצה לעקוב אחר סימני החיים של פציינט במשך 10-15 דקות ואתה נמצא איתו האם המכשיר הזה מתאים לכך?". ג'ונסון עונה שאולי. פלאנגן ממשיך, "במידה והמדדים של הפציינט משתנים האם המכשיר יראה את השינוי"? כן. "אם אתה שם עם פציינט שנמצא תחת השפעה של פרופופול במשך 5-10 דקות האם המכשיר ייתן קריאה ממושכת?" כן. "המכשיר לא טוב במידה ואתה עוקב אחרי הפציינט בעודך נמצא בחדר אחר", אומר פלאנגן. נכון עונה ג'ונסון. לא תוכל לעקוב אחרי מדדי החיים שלו משם. הוא הוסיף שזה קשה לעקוב אחרי סימני החיים של פציינט מהמכשיר עליו מדובר כי המדדים נמצאים על המכשיר עצמו שנמצא על האצבע של הפציינט ואין אזעקה. פלאנגן ממשיך ואומר "אבל זה מתאים אם אתה כל הזמן מסתכל על המכשיר במשך 10 הדקות בהן אתה עוקב אחרי מדדי החיים של הפציינט". ג'ונסון עונה שהמכשיר הזה מיועד רק למדידה נקודתית לא למעקב של 5-10 דקות. פלאנגן שואל כמה זמן לוקחת מדידה נקודתית וג'ונסון עונה שזה לוקח 10 שניות ומבהיר שהמכשיר לא נועד למעקב ממושך אחרי מדדי החיים של פציינט.

ההגנה סיימה לחקור את ג'ונסון והתביעה שואלת אותו שאלה נוספת

מדובר פה על הבדל של חיים ומוות, אומר וולגרין. המכשיר הזה חסר תועלת אם אתה בחדר אחר – ג'ונסון עונה שזה נכון.

התביעה שואלת עוד שאלה: אם אתה לא מסתכל על המכשיר הוא חסר תועלת אבל אם אתה מסתכל עליו הוא בסדר – נכון עונה ג'ונסון.

 
העדות של רוברט ראסל- מטופל של מורי


רוברט ראסל הוא מטופל של מוריי והוא חשוב פה גם מכיוון שמוריי השאיר לו הודעה קולית ב-25 ליוני. הוא מלאס וגאס ובמרץ 2009 עבר התקף לב ונלקח לבית חולים שם קיבל טיפול ממוריי. בבית החולים מוריי ביצע בו הליך רפואי במהלכו הרדימו אותו והתביעה מבהירה שהוא הורדם על ידי רופא מרדים. במהלך הניתוח אירע משהו חריג וכתוצאה מכך העירו אותו. מה שקרה היה שניתן לו יותר מדי תרופות להורדת לחץ הדם. בכל מקרה הניתוח עבר כשורה לבסוף וראסל רצה להשתחרר עוד באותו הערב. מוריי לא הסכים לשחרר אותו אז ראסל אמר שמצידו הוא פשוט יתלבש ויצא בכוחות עצמו. מוריי אמר לו בקשיחות שהוא היה ממש דקות ממוות ושאם הוא לא יאפשר לו לטפל בו אז הוא ימות. ראסל נשאר בבית החולים ושוחרר ב-10 למרץ.

הוא הגיע לביקורת אצל מוריי ב-16 במרץ ואז מוריי המליץ לו לעבור את אותו ההליך שוב והסביר כי בגלל שהיה צריך להעיר אותו במהלך הניתוח הראשון הוא לא הספיק לסיים את כל מה שרצה לעשות. לשאלת התביעה ראסל עונה שבשלב זה הרגיש שהוא מקבל טיפול טוב מד"ר מוריי.

באחת מהפגישות שלהם מוריי אמר לראסל שיש לו הזדמנות להיות המטפל של פציינט אחד בלבד בחו"ל. ראסל התלהב בשביל מוריי ואמר לו שזו הזדמנות טובה. מוריי לא סיפר לראסל מי זה. ההליך השני התבצע ב-6 באפריל וגם הפעם הוא הורדם על ידי רופא מרדים. בנוסף התביעה מבהירה שמלבד מוריי בחדר הניתוח וכן הרופא המרדים היה צוות רפואי נוסף בחדר. לאחר מכן הוא היה מגיע לביקורות ובאחת מהן מוריי סיפר לראסל שהוא החליט לקבל את ההצעה לטפל בפציינט שהוא סיפר לו עליו ואז פירט שזה מייקל. הוא ביקש ממנו לא לספר לאף אחד מכיוון שהוא עדיין לא סיפר לצוות שלו. אשתו של ראסל גם היא נכחה באותה פגישה. הוא סיפר להם שהוא הכיר את המשפחה של מייקל ושהוא טיפל בו ובמשפחתו.

מה היתה התגובה שלך? שמחתי מאוד בשבילו וגם מוריי התרגש וציפה לזה, מספר ראסל. בפגישה הזאת מוריי אמר לראסל שהוא צריך טיפול נוסף – זה משהו שהיה צריך לבצע 5 ימים בשבוע במשך שעה למשך 7 שבועות. הטיפול הזה התחיל באמצע אפריל. לרוב מוריי לא היה שם בזמן שהוא קיבל את הטיפול וראסל היה מקבל את הטיפול מהצוות של מוריי. רוברט ראסל מספר שמוריי התקשר לביתו כדי לייעץ לו ולענות לשאלות שהיו לו.

לאחר שהוא סיים את הטיפול היתה לו פגישת מעקב ב-15 ליוני. בפגישה הזאת מוריי היה אמור להסביר לו את תוצאות הטיפול וכן לתת לו הפנייה לרופא אחר, מכיוון שמוריי עוזב לחו"ל. הפגישה הזאת בוטלה.

התביעה מראה את המכתב שמוריי שלח למטופליו בו הוא מודיע להם שהוא עוזב את הפרקטיקה שלו כדי להיענות להזדמנות חד פעמית (לטפל במייקל – זה לא מפורט במכתב). המכתב הזה לא הפתיע את ראסל.

הפגישה שבוטלה נקבעה מחדש ל-22 ליוני אך גם זו בוטלה. ראסל החל להיות מודאג בגלל שהוא ידע שמוריי אמור לעזוב את המדינה. "הייתי מודאג לחיי. רציתי לדעת איפה אני עומד. הגיע לי לקבל תשובות", הוא אמר. התביעה מבהירה שהוא היה תלוי במוריי גם כדי לשמוע איך הטיפול הלך וגם כדי לקבל הפנייה לרופא אחר. ב-25 ליוני הוא התקשר למשרד של מוריי בבוקר והביע בפניהם את התסכול שלו. הוא אמר להם שהוא עוד מעט מאבד את הסבלנות שלו והוא מצפה לתשובות ושאם מוריי לא יחזור אליו הוא ינקוט נגדו בצעדים משפטיים וימנע ממנו לעזוב את ארצות הברית. הוא מבהיר שהוא היה נואש ומודאג לבריאותו ושהרגיש שנטשו אותו והפקירו אותו. לאחר מכן הוא קיבל הודעה קולית ממוריי.

ההודעה התקבלה ב-11:48. התביעה משמיעה את ההודעה ומחלקת תמלול שלה. כשראסל קיבל את ההודעה הוא היה אסיר תודה אך בו זמנית היא היתה נשמעת לו מוזר. בהודעה מוריי אמר שהלב שלו תוקן וזה נשמע לראסל מוזר מכיוון שלמיטב ידיעתו האזור שנפגע בהתקף לב מת ולכן אי אפשר להגיד שהלב תוקן. בנוסף היה מוזר בעיניו שמוריי אמר בהודעה שהוא יוצא לשנת שבתון – זה היה מוזר בעיניו שמוריי ציין זאת מכיוון שמוריי בעצמו סיפר לו על זה עוד לפני שהוא סיפר לצוות. בנקודה הזאת מוריי עדיין לא אמר לו מי הרופא החדש שלו. בסוף הטיפול הדעה שלו על מוריי השתנתה והוא הרגיש נטוש ומופקר. "הרגשתי כמו כינור שני" – ביטוי שאומר מיותר. "רציתי לקבל תשובות".

התביעה סיימה לחקור את רוברט ראסל וההגנה חוקרת אותו:

היחסים שללך עם ד"ר מוריי לא דומים לשום יחסים שהיו לך עם רופא אחר נכון? נכון. מה היה שונה? הוא הלך אחרי כשניסיתי לעזוב את בית החולים. הוא נתן לי עצות על התעמלות ואכילה. כשאני אומר שהוא הציל את החיים שלי אני מתכוון למה שהוא עשה עבורי מבחינה נפשית. ההגנה: הוא היה רופא איכפתי. ראסל עונה שזה היה נהדר איך שהוא פינה את הזמן והתקשר אליו בביתו ונתן לו תשומת לב אישית. התביעה: הוא הכיר את אשתך זה יוצא דופן לרופא וראסל מסכים.

צ'רנוף: שני הדברים היחידים שהיו נראים לך מוזר בהודעה הקולית היו שמוריי אמר שהוא יוצא לשנת שבתון ושהלב שלך תוקן. אם הוא היה אומר 'כפי שאתה יודע אני יוצא לשנת שבתון' זה היה נשמע לך אחרת? ראסל עונה שהתגובה הראשונית שלו היתה שההודעה מוזרה.


 
העדות של רוברט סנף - הפרמדיק הראשון שהגיע לחדר

הוא עובד כפרמדיק עבור מכבי האש (בארצות הברית ממה שאני מבינה אין משהו שמקביל רק למד"א אלא הכל מקושר למכבי האש).

ב-25 ביוני הוא קיבל שיחה ממוקד 911 שמסרה לו להגיע לבית של מייקל. בשיחה נמסר שגבר בן 50 נכנס לדום לב ושהוא לא נושם ושנעשים מאמצי החייאה. התביעה מציגה את ההודעה שהתקבלה במוקד. בנוסף למה שנשלח להם סנף כתב דברים בכתב ידו ואחר כך יעברו על זה. הם קיבלו את השיחה ב-12:22 ויצאו לאמבולנס. הוא היה ראש הצוות והאיש שמופקד על קשר עם בית החולים. תפקידו הוא להעריך את המצב כשמגיעים לזירה וגם לכתוב דוחות.

בהודעה שנשלחה (והוצגה למושבעים) מופיע מספר המקרה, כתובת המקום אליו הם נוסעים, השעה בה ההודעה התקבלה 12:21, התאריך, המצב: גבר בן 50 לא נושם, טלפון ממנו השיחה הגיעה, השעה בה השיחה הגיעה אליהם (כנראה ממוקד כללי יותר) 12:22, שם המוקדן שענה לשיחה, העובדה שהמתקשר עדיין נמצא בטלפון איתם וזה שהשיחה הגיעה מטלפון סלולארי.

הם הגיעו לבית ב-12:26 והלכו אחרי מאבטח לחדר של מייקל. סנף היה הפרמדיק הראשון שנכנס לחדר. הוא נשא ערכה ובה כל מיני תרופות שנועדו לגרום ללב לחזור לפעום. הוא ראה בחדר את ד"ר מוריי, את מייקל ומאבטח. מייקל לבש מכנסי פיג'מה וחולצת פיג'מה שהיתה פתוחה וגם היה לו כיסוי ראש (כמו כובע מנתחים). מייקל היה נראה לו בתת משקל. הוא ראה את מוריי רוכן לעבר מייקל ובשלב הזה הזיזו אותו מהמיטה לרצפה. אחד מאנשי האבטחה סייע למוריי להזיז את מייקל. מוריי הזדהה כרופא של מייקל והיה נראה לסנף מבוהל.

סנף שאל את מוריי אם יש הוראה "לא החיות" (בקשה של פציינט שהוא לא רוצה שינסו להיות אותו) – מוריי לאחר כמה פעמים שנשאל אמר שאין הוראה כזאת. סנף ראה בחדר את מייקל שהיה נראה לו בתת משקל וכן עמוד עירוי ועליו שקית של עירוי תמיסת מלח וכן מכל חמצן. הוא ניסה לאסוף כמה שיותר מידע ממוריי על מה שקרה ושאל אותו ממה מייקל סובל – מוריי אמר שמייקל לא סובל מכלום – כלומר אין לו מחלות כרוניות וכו'. גם פה סנף היה צריך לשאול מספר פעמים עד שקיבל תשובה. המידע הזה לא היה נראה לסנף הגיוני והוא מסביר זאת בכך שלא היה נראה לו הגיוני שיש לפציינט רופא שנמצא בבית, הוא רואה שמחובר אליו עירוי ושכל זה קורה מבלי שיש מחלות כלשהן שמהן הפציינט סובל. זה לא נראה לו נורמאלי.

סנף שאל את מוריי מתי דום הלב אירע ומוריי אמר שזה היה ממש עכשיו. מבחינתו של סנף זה אומר שיש סיכוי טוב להציל את הפציינט. הוא מסביר – אם הוא התקשר אלינו איך שזה קרה אז יש לנו סיכוי טוב לגרום ללב לחזור לפעום.

מהרגע בו קיבלו את השיחה עד לרגע בו הגיעו לבית עברו 5 דקות. הם העבירו את מייקל למיקום נוח יותר על הרצפה – על השטיח ליד המיטה. בזמן שסנף שואל את מוריי את השאלות האלה פרמדיק אחר התחיל לעשות למייקל החייאה והפרמדיק בלנט התחיל לספק למייקל אוויר, הפרמדיק גודווין חיבר את מייקל למכשיר EKG – מודד פעילות לב. באיזשהו שלב סנף הבין שהוא מטפל במייקל ג'קסון. הוא מפרט איך בוצעה ההחייאה- בשתי ידיים. הוא מסביר שהפרמדיק בלנט התחיל לספק למייקל אוויר באמצעות מסכה שמתלבשת על האף והפה ומחוברת לבלון שלוחצים אותו וכך האוויר נכנס לריאות – ההליך הזה נעשה איך שהם הגיעו וסנף מסביר שזה קריטי שזה ייעשה על ההתחלה. כשהם חיברו אותו למכונת ה-EKG הם ראו שאין למייקל דופק – כלומר קו שטוח. סנף מפרט שגם מכונה זו ניידת.

הם נתנו לו סבב ראשון של תרופות שנועדו לגרום ללב לחזור לפעום – אפינפרין ואטרופין. הם ציפו לראות שינוי במצבו אך שום דבר לא קרה. התביעה שואלת את סנף אם הוא שאל את מוריי אם הוא נתן למייקל תרופות כלשהן. סנף מסביר שכן ושמוריי אמר לו שהוא נתן למייקל לורזוופם – וסנף מסביר שזה תרופת הרגעה קלה. מוריי אמר שהוא לא נתן לו שום דבר מלבד קצת לורזופם.

מוריי אמר לסנף שהוא נתן למייקל טיפול נגד התייבשות ותשישות. לאחר מכן מייקל קיבל סבב שני של אותן תרופות שנועדו לגרום ללב לחזור לפעום. הפרמדיק בלנט צינרר את מייקל – זה כאשר מחדירים צינור ישירות לריאות כדי לוודא שהאוויר מגיע ישירות לשם. לפרמדיקים גם היתה מכונה שבודקת את רמת הפחמן הדו חמצני שמשתחרר בנשימה. המדד של מייקל היה 16 (ממש ממש נמוך – זה לא מצביע על כך שהוא נושם). התביעה מבהירה שכל זה נעשה במהירות.

לאחר מתן הסבב הראשון של תרופות הם התקשרו לבית החולים UCLA. סנף העביר לאחות שם מידע על המצב.

התביעה שואלת מה גרם לך לחשוב שיש חוסר התאמה בין מה שנאמר לך (שדום הלב היה איך שמוריי התקשר) למה שראית בזירה? העור של הפציינט היה קר למגע, העיניים שלו היו פתוחות ויבשות, האישונים שלו היו מורחבים, מכונת ה-EKG הראתה קו שטוח (כלומר אין דופק) והמכשיר שמודד את כמות הפחמן הדו חמצני היה ממש נמוך – 16. כל זה לא עקבי עם זה שדום הלב רק אירע עכשיו., אומר סנף.

כשהם נתנו לו את הסבב השני של התרופות הם בתחילה ניסו להזריק לו את זה לווריד באחת הידיים אבל לא הצליחו למצוא וריד. הם ניסו 5 פעמים ולבסוף החליטו לעזוב את הידיים ומצאו וריד בצד שמאל של הצוואר דרכו החדירו את התרופות. התביעה שואלת האם קשה יותר למצוא וריד כאשר לא היתה סירקולציה של דם זמן כלשהו וסנף עונה שזה נכון ועושה את המלאכה של ניסיון למצוא וריד קשה באופן ניכר.

כשהם דיברו עם בית החולים הם נשאלו אם הם רוצים להמשיך במאמצי ההחייאה או להפסיק. הם הודיעו שהם רוצים להמשיך. לא היה כל שינוי במצבו של מייקל כל אותו הזמן. בית החולים היה מוכן להכריז על המוות כבר בבית בשעה 12:57. גם סבב התרופות השני לא הצליח.

התביעה שואלת אם באיזשהו שלב מישהו אמר שהוא מרגיש דופק? סנף אומר שמוריי אמר שהוא מרגיש דופק ליד המפשעה של מייקל, בחלק העליון של רגל ימין. בתגובה לכך סנף הסתכל על המוניטור של הלב כדי לראות אם הדופק הוא של הפציינט או נוצר בגלל הלחיצות של ההחייאה. סנף נשאל מתי מוריי אמר שהוא מרגיש דופק ועונה שזה היה עוד לפני שבית החולים רצה לקבוע את המוות של מייקל.

בתגובה לכך שמוריי אמר שהרגיש דופק הם הפסיקו את ההחייאה ורק נתנו לו אוויר כדי לראות אם יש דופק. המכשיר הראה קו שטוח – כלומר אין דופק. גם סנף וגם פרמדיק נוסף ניסו להרגיש את הדופק במקום שמוריי אמר שהרגיש אותו אך לא הרגישו כלום.

התביעה חוזרת לעבור עם סנף על המסמך ובו ההודעה שהגיעה למוקד עם כתב היד של סנף על זה. מצויין שם השעות בהן מייקל קיבל אטרופין ואפיניפרין. עוד היה רשום המידע שמוריי העביר לסנף- שהוא תן למייקל לורזופם ונתן לו טיפול נגד התייבשות ותשישות.

לאחר שב-12:57 בית החולים היה מוכן להכריז על המוות של מייקל ד"ר מוריי רוצה להמשיך במאמצי ההחייאה ולכן לוקח שליטה על המתרחש בחדר (מבחינת של מי האחריות ומי קובע מה עושים וכו'). הוא ביקש מהם להחדיר למייקל צינורית שתגיע ישירות לוורידים שליד הלב כך שאפשר יהיה להחדיר תרופות בצורה יעילה יותר (באנגלית זה נקרא central line – אני לא יודעת אם התרגום שלי נכון לכך. אין לי הכשרה רפואית אז אני לא יודעת מה הביטוי הנכון). זה לא משהו שפרמדיקים עושים – רק רופאים ולא היה להם גם ציוד לזה. בנוסף מוריי ביקש לתת למייקל מגנזיום אך לא היה לו ציוד גם עבור זה.

לאחר שמוריי לקח שליטה על האירוע הם הכינו את מייקל להעברה לבית החולים. בכל הזמן הזה הם ממשיכים במאמצי ההחייאה. לאחר שמייקל הוכנס לאמבולנס סנף עלה חזרה למעלה כדי לאסוף את הציוד של הפרמדיקים. הוא ראה שם את מוריי מחזיק תיק ואוסף אליו פריטים מהרצפה. מוריי עדיין היה בחדר כשסנף יצא. באיזשהו שלב מוריי הגיע לאמבולנס והם העבירו את מייקל לבית החלים.


כל הזמן הזה המוניטור שעקב אחרי הלב של מייקל הראה שאין לו דופק והצבע שלו התחיל להיות כחול. בדרך לבית החולים ניתן למייקל עוד סבב תרופות אך גם זה לא עבד. במהלך הנסיעה מוריי דיבר בטלפון. לא היה שינוי במצב של מייקל לאורך כל הזמן הזה – מהרגע שהם הגיעו לבית עד שהביאו אותו לבית החולים. הוא לא ראה שום סימן חיים אצל מייקל בזמן שניסו להחיות אותו. סך הכל הפרמדיקים היו עם מייקל 42 דקות ובמשך כל הזמן הזה לא היה שום סימן חיים.

התביעה מבהירה עם סנף שהוא לא ראה בחדר של מייקל שום מוניטורים שעוקבים אחרי הלב או אחרי מידת הפחמן הדו חמצני וכו'. מוריי אמר להם שמייקל בריא ולא סובל ממחלות כלשהן. הוא לא הזכיר בפניהם בשום שלב שהוא נתן לו פרופופול.

התביעה סיימה לחקור את סנף ועכשיו ההגנה חוקרת אותו

סנף מתבקש לתאר שוב את מייקל: מאוד חיוור ובתת משקל. הוא אומר שמייקל היה כל כך רזה שהוא יכל לראות את הצלעות שלו. "האם הוא נראה לך כמו מישהו שהיה מכור לסמים זמן רב?" סנף אומר שהוא נראה כמו מישהו שסבל ממחלה כרונית ושהוא ראה מכורים לסמים רזים מאוד וגם שמנים.

ההגנה עוברת לדבר על המיקום של מייקל בחדר כשהם הגיעו: סנף אומר שכשהוא הגיע מוריי היה בתהליכים של להעביר את מייקל לרצפה. החלק העליון של הגוף שלו עדיין היה על המטה. זה היה בסביבות 12:26-12:27. הוא ראה צינור עירוי מחובר לרגל השמאלית שלו.

סנף מפרט שזה לא יוצא דופן ששני אנשים עושים החייאה ושזה לא יהיה יוצא דופן אם מוריי יבקש עזרה בכך. "אני לא הייתי רוצה לעשות החייאה לבד", אומר סנף. "האם זה נכון שיש לבצע את ההחייאה במקום בו נמצא הפציינט"? כן. "למייקל היה עירוי מחובר לרגל"- כן. "כך שזה יהיה אחד הגורמים שיילקחו בחשבון בהחלטה להזיז אותו"- נכון.

ההגנה מבקשת להבהיר את הקטע בו מוריי שמע דופק. סנף לא חשב שיש משהו חשוד בכך שמוריי הרגיש דופק במקום בו הוא חשב שהרגיש אותו. הוא לא ראה בהצהרה הזאת משהו עם כוונות נסתרות. כשעושים החייאה פעמים רבות מרגישים דופק במקום הזה ולכן הם עצרו את מאמצי ההחייאה ובדקו אם זה דופק אמיתי או אחד שנגרם כתוצאה מהלחיצות על החזה.

כאשר בית החולים רצה לקבוע את המוות גם סנף רצה להמשיך במאמצי ההחייאה – זאת מכיוון שמדובר באח"מ וגם מכיוון שממה שידע דום הלב אירע לא מזמן. סנף מודה שכאשר ראה את מוריי אוסף דברים מוריי עשה זאת בגלוי ולא גירש את סנף משם או אמר לו לחכות בחוץ. "האם אתה מסכים שלאסוף פריטים רפואיים זה דבר נכו לעשות בבית בו יש ילדים?"- כן. עברה בערך דקה מהרגע שסנף ראה את מוריי אוסף חפצים מהרצפה עד שמוריי הצטרף לאמבולנס.

שיחת הטלפון באמבולנס. הוא לא יודע למי נעשתה השיחה ומה מוריי אמר. "האם זה היה נראה שמוריי עושה כל מה שהוא יכול כדי לעזור לכם?" –כן. "המצב של מייקל לא השתפר בשום שלב"- נכון. ההגנה מתחילה לשאול אם זה נכון שלא היו עושים דבר שונה אם מוריי היה מספר על הפרופופול- התביעה מתנגדת וההתנגדות מתקבלת.

ההגנה סיימה לחקור את סנף ולתביעה יש שאלות נוספות:

האם היה בלבול או מצב כיאוטי בניסיון להחיות את מייקל? – לא. בקשר לדופק שמוריי הרגיש – הגעתם למסקנה שזה היה כתוצאה מהלחיצות של ההחייאה ולא דופק עצמוני של מייקל – נכון.

סנף מתבקש לתאר את התגובה של מוריי כאשר הוא חזר וראה אותו אוסף דברים – מוריי היה נראה מופתע. הוא בהה בסנף עם מבט של הפתעה על פניו. סנף מתאר זאת כמו צבי שקופא בגלל אורות של מכונית. מוריי החזיק בידו שקית אשפה.

סנף מתבקש להבהיר שבמשך כל 42 הדקות שהם היו עם מייקל לא היה שום סימן חיים אצלו.

שאלות נוספת של ההגה

מתי אתה מעריך שמייקל נכנס לדום לב? קשה להעריך. האם זה נכון שבשימוע הראשוני אמרת שזה היה לפחות 20 דקות לפני שהם הגיעו לבית כלומר ב-12:01? סנף לא יודע להעריך.

כשעלית בחזרה לחדר וראית את מורי אוסף דברים מהרצפה לא ראית מה הוא אסף? נכון. הוא לא אמר לך לצאת החוצה בעודו עושה את זה? נכון

עוד שאלה מהתביעה

בשימוע הראשוני העדת שהזמן של דום הלב יכול להיות בין 20 דקות לשעה לפני שהגעתם נכון? נכון.
 
Last edited:
העדות של מרטין בלנט - הפרמדיק השני שהגיע לחדר

ב-25 ליוני הוא נענה לשיחת 911 שהתקבלה ב-12:21 ובה נמסר להגיע לבית של מייקל. בלנט היה הנהג של האמבולנס וריצ'ארד סנף (שהעיד לפניו) היה באמבולנס גם. הם הונחו על ידי המאבטחים להגיע לחדר של מייקל. בלנט מעיד שכשהוא נכנס לחדר מייקל היה לחלוטין על המיטה. הפרמדיקים הניחו את מייקל על הרצפה. הוא גם אומר שלא היה אף אחד בחדר מלבדם ומלבד מוריי (ומייקל כמובן) – כלומר לא ראה את המאבטח. מוריי היה נראה לו מבולבל, הוא הזיע והיה נסער.
הוא אמר 'הוא צריך עזרה בבקשה תעזרו'.

בלנט מסביר את תפקידו – הוא זה שמטפל בפציינט. סנף הוא זה שאחראי על איסוף והעברת מידע. בלנט זיהה את מייקל ישר. הוא התחיל לספק למייקל אוויר בעוד פרמדיק אחר ביצע לחיצות על החזה של מייקל. מבחינה של הליכים של החייאה קודם כל צריך לספק אוויר- מעיד בלנט. זה תהליך שיש לבצע על ההתחלה ונחשב הליך בסיסי. סגנית התובע המחוזי, דבורה ברזיל, נכנסת עם בלנט לפרטים על אופן אספקת האוויר. בלנט מסביר על המסכה ששמים על האף והפה אשר מחובר לבלון אותו לוחצים ומפרט שזה יעיל יותר מאשר הנשמה מפה לפה. הם גם השתמשו במכל חמצן שהם הביאו עמם. את כל הדברים האלה בלנט עשה בעצמו וזה לקח לו כדקה. לאחר מכן הוא נקט במאמצים שנחשבים מתקדמים יותר להחייאה. הוא צינרר את מייקל כך שאוויר יגיע ישירות לריאות שלו וגם את זה עשה לבד. זה לקח לו בערך 45 שניות.

בלנט מתאר את המצב של מייקל: הוא לא נשם או זז. העיניים שלו היו מקובעות והאישונים היו מורחבים. "בעיני הוא היה מת", מעיד בלנט. בלנט נשאל אם הבחין בכל מיני אמצעים רפואיים שהיו בחדר – הוא אומר שראה מכל חמצן, צינורית שמתחברת למכל החמצן ונכנסת לאף שהיתה מחוברת למייקל, עירוי שמחובר לרגל ימין שלו שמהצד השני היה מחובר לשקית עירוי שעמדה על עמוד. הוא לא ראה מוניטורים שעוקבים אחר הדופק או רמת הפחמן הדו חמצני שמשתחררת – לא EGK או EEG או מד דופק בכלל. הם חיברו את מייקל למוניטור שעוקב אחרי דופק הלב וראו שאין לו דופק כלל- קו שטוח.

בלנט שמע את סנף שואל את מוריי לגבי מצבו הרפואי של מייקל והאם הוא לקח תרופות כשלהן. הוא גם שע את מוריי עונה לא. הוא שמע אותו אומר שמייקל הוא גבר בריא בן 50. מוריי אמר שהוא נתן למייקל עירוי של תמיסת מלח כדי לטפל בתשישות והתייבשות. הוא גם שמע את סנף שואל אם מייקל לוקח סמים ומוריי ענה שלו.

הוא מתאר את המאמצים למצוא וריד שדרכו יחדירו תרופות. הם לא הצליחו למצוא וריד בידיים ולכן מצאו אחד בצוואר. בלנט מתאר שהבחין בשלושה בקבוקים של לידוקאין (תרופה שמשמשת כחומר הרדמה וגם כחומר שמווסת את קצב הלב). הבקבוקים היו פתוחים והיו על הרצפה. זה לא משהו שהפרמדיקים הביאו עמם. מוריי לא אמר לסנף שהוא נתן למייקל לידוקאין. הוא גם לא הזכיר פרופופול. הוא בכלל לא שמע את מוריי מספר על אף תרופה שהוא נתן למייקל.

באיזשהו שלב מוריי אמר שהוא מרגיש דופק אז הם הפסיקו עם הלחיצות על החזה כדי לראות אם הדופק הוא אמיתי או כתוצאה מהלחיצות. אף אחד אחר לא הרגיש דופק. ב-12:57 בית החולים רצה לקבוע את המוות של מייקל. האם היתה לך סיבה להאמין שמייקל היה בחיים? לא. האם ראית סימני חיים כלשהם אצלו כשהייתם שם? לא. לאחר שבית החולים רצה לקבוע מוות מוריי רצה להמשיך במאמצי החייאה ולקח שליטה על הזירה. הכינו את מייקל להעברה לבית החולים. לפני שמייקל הורד למטה בלנט הבחין במוריי אוסף בקבוקי לידוקאין לתוך שקית שחורה – אותם הבקבוקים שהוא ראה קודם ולאחר מכן בלנט לא ראה אותם שוב.

המאמצים להחיות את מייקל נמשכו גם במהלך הנסיעה לבית החולים. לא היה שום שינוי במצבו. מוריי דיבר בטלפון במהלך הנסיעה ובלנט שמע אותו אומר 'זה בקשר למייקל. זה לא נראה טוב'. בלנט לא יודע עם מי מוריי דיבר.

הוא מתבקש לתאר שוב מה הוא ראה מחובר למייקל כשהם היו בחדר: הוא מוסיף משהו שלא דיבר עליו קודם – condom catheter – קונדום שבקצה שלו יש צינורית שמתחברת לשקית או משהו אחר. משתמשים בזה כאשר הפציינט לא מסוגל ללכת לשירותים בעצמו.

בנוסף הוא מפרט שהוא שמע את מוריי אומר שמייקל נמצא במצב הזה כדקה. העור של מייקל היה קר למגע – הוא אומר שכשהוא היה על המיטה העור שלו היה חמים. זה היה נראה לבלנט שהוא נכנס לדום לב לפני יותר מרק כמה דקות.

התביעה סיימה לחקור את בלנט ועכשיו ההגנה חוקרת אותו

עורך הדין של מוריי, נארג גורג'יאן, חוקר את בלנט בקצב מהיר מאוד. רוב העדות פה היא בקצב של שאלה ותשובה של – כן לא, נכון לא נכון. אני הופכת את זה לטקסט זורם יותר.

כשהוא נכנס לחדר מייקל עדיין היה על המיטה (12:26-12:27) – הגוף שלו היה על המיטה במלואו. היה לו עירוי מחובר לרגל וכן צינורית לקבלת אוויר שנכנסה לאף וכן הקונדום הזה שמאפשר להתרוקן מבלי לזוז. הוא תיאר את מייקל כחיוור מאוד ומאוד רזה.

כשהוא ראה את מוריי מוריי היה מבוהל ומיוזע. הוא אמר 'תעזרו הוא לא נושם'. לאחר מכן מייקל הועבר לרצפה- זה נעשה בידי הפרמדיקים. בלנט מתבקש להסביר למה הכוונה בשאלה אם מייקל לוקח סמים. הוא מסביר שהכוונה היתה לדעת אם הוא לוקח דברים לא חוקיים כגון הרואין, קוקאין מריחואנה וכו'. מוריי ענה שלא. מוריי נשאל אם ניתנו למייקל תרופות אחרות וענה שלא. בלנט לא שמע את מוריי אומר לסנף שהוא נתן לו לורזופם. מוריי אמר שמייקל היה במצב הזה כדקה לפני שהם התקשרו ל-911.

גורג'יאן מדבר עם בלנט על הצעדים במתן החייאה ושואל אם זה נכון שצריך קודם להתחיל בלחיצות על החזה. בלנט אומר שזה נכון אך שב-2009 ההוראה היתה להתחיל קודם עם מתן אוויר. הוא מפרט ששלושה אנשים ביצעו במייקל החייאה וגורג'יאן שואל אם זה רגיל שמוריי יבקש סיוע בהחייאה – בלנט עונה שכן. הוא מפרט שהעור של מייקל היה קר, העיניים שלו היו מקובעות והאישונים מורחבים – המשמעות של כך מבחינתו של בלנט היא שדום הלב היה לפני יותר מכמה דקות ושמייקל נמצא במצב זה כבר כמה זמן.

גורג'יאן שואל את בלנט על בקבוקי הלידוקאין ושואל אותם אם הם היו מוחבאים בחדר – בלנט עונה שלו ושהם היו גלויים. "מוריי לא ישב עליהם או החביא אותם. הם היו גלויים"- נכון אומר בלנט.
 
העדות של ד"ר רייצ'ל קופר

רייצ'ל קופר היא רופאת חדר המיון הנמרץ אשר טיפלה במייקל כאשר הובא לבית החולים UCLA. היא מספרת שב-25 ליוני היא נתנה ייעוץ לפרמדיקים שהגיעו לביתו של מייקל. הם יצרו איתה קשר בעודם בבית של מייקל לאחר שהמאמצים שלהם להחיותו לא עלו בהצלחה. נמסר לה שמייקל צונרר (כלומר הוכנס צינור שהעביר חמצן ישירות לריאות שלו) וכן שקיבל תרופות במטרה לגרום לליבו לחזור לפעום אך שלא הייתה תגובה במשך 40 דקות. לפי הפרוטוקול של בית החולים אם מאמצי ההחייאה לא עולים בהצלחה ניתן להכריז על מוות לאחר 20 דקות. היא אישרה לפרמדיקים להכריז על מותו של מייקל ב-12:57 (בעודם בבית). נמסר לה עוד שיש במקום רופא ושהוא מבקש מהפרמדיקים להמשיך במאמצי ההחייאה. היא אמרה לפרמדיקים שאם יש במקום רופא עם רישיון בותקף הם יכולים להקשיב להוראותיו ולתת את התרופות שהוא רוצה לתת אך שעליו לקחת אחריות על המטופל ויש להביאו לבית החולים.

כשמייקל הובא לבית החולים האחריות על הטיפול בו עברה ממוריי לקופר. היא מפרטת את הצוות שטיפל במייקל וכלל 14 אנשים: קופר ועוד ארבעה מתמחים, לפחות שני טכנאים של חדר מיון נמרץ, רופא שהיה אחראי על מערכת הנשימה, אחות שתיעדה את מה שקורה וכן היתה אחראית על ליצור קשר עם רופאים אחרים למטרה של התייעצות, 2 אחיות נוספות, רוקח, עובדת סוציאלית שתפקידה היה לסייע לבני המשפחה וכן אחת נוספת שתפקידה היה לקרוא לאנשים נוספים במידה ויש בכך צורך.

בזמן שמייקל הועבר לחדר הטראומה היא שוחחה עם מוריי ושאלה אותו מה קרה. הוא סיפר לה שמייקל עבד שעות ארוכות ושהוא חשב שמייקל התייבש. הוא סיפר לה שהוא נתן למייקל 2 מיליגרם של לורזופם באמצעות עירוי ולאחר מכן נתן למייקל עוד 2 מיליגרם וראה אותו נכנס לדום לב. הוא דיווח לה שמייקל לא היה חולה.

סגן התובע המחוזי, דיוויד וולגרין, שואל את קופר "האם מוריי סיפר על שנתן תרופות אחרות מלבד לורזופם?" לא – אומרת קופר. וולגרין שואל מה המשמעות של "ראה את דום הלב". קופר עונה שזה אומר שהאירוע הקריטי קרה בזמן שהיית עם המטופל – כלומר שמוריי היה עם מייקל כשהוא נכנס לדום לב והפסיק לנשום. זה אומר שהיית במקום וראית את זה קורה.

קופר שאלה את מוריי מה התרופות שמייקל נוטל בקביעות. מוריי ענה שמייקל לוקח ואליום ופלומקס. ואליום זו תרופה נגד חרדה ופלומקס זו תרופה שנותנים במקרה של פרוסטטה מוגדלת או במקרה של אבנים בכליות. מורי לא הזכיר תרופות אחרות.

היא שאלה את מוריי על עברו הרפואי של מייקל – אם הוא סובל מבעיית לב, כרישים בדם או האם יש לו עבר של שימוש בסמים. מוריי ענה תשובה שלילית לכל השאלות הללו. היא שאלה אותו אם מייקל עבר התקף כלשהו או אם התלונן על כאבים בחזה ומוריי ענה שלא. מהתבוננת במייקל היא לא ראתה סימן לפגיעה גופנית שגרמה למצבו.

היא אומרת שהוא היה במוות קליני כשהגיע לבית החולים – כלומר מבחינה רפואית הוא היה מת. לא היה לו דופק, היו סימנים לכך שליבו גוסס (הלב לפעמים ממשיך לשלוח סימנים כלשהם גם אם הוא לא פועם), האישונים שלו היו מורחבים. למרות זאת הם ניסו להחיות אותו. היא ווידאה שהצינורית שהוכנסה לריאותיו נמצאת במיקום הנכון, הם חיפשו דופק אך לא היה. הם החלו לבצע החייאה וגם השתמשו באולטרסאונד כדי לבדוק את הלב של מייקל.

הם עבדו על מייקל במשך שעה ובכל הזמן הזה לא היה לו דופק עצמאי. ב-13:21 מישהו הרגיש דופק והיא ניסתה להרגיש גם אך לא היה אחד. גם המוניטורים שעקבו אחרי מצבו לא הראו שהיה לו דופק בכל הזמן הזה. קופר מפרטת שזה לא יוצא דופן שמישהו יחשוב שהוא מרגיש דופק במהלך מאמצי ההחייאה ומשום כך יש מוניטורים. הם החליטו לקבוע את מותו של מייקל ב-14:26 – כלומר להכריז על מותו. קופר מפרטת שלא היה שום שינוי במצבו מאז שהגיע לבית החולים.

קופר מסבירה לגבי החתימה על תעודת המוות. היא לא ביקשה ממוריי לחתום עליה. לא היה ברור ממה מייקל מת ולכן היא הפנתה את המקרה לחוקר מקרי מוות ועליו הוטל לקבוע ממה נגרם המוות. היא מסבירה שהעובדת הסוציאלית נקראה למקום כחלק מהפרוטוקול במקרים כאלה ושזו לא הייתה יוזמה של מוריי. לאחר כמה זמן נודע לה שהילדים של מייקל שם והיא הלכה לראות אותם. הם בכו והיו היסטריים.

בשלב הזה התביעה סיימה לחקור את קופר וההגנה חוקרת אותה

עורך הדין של מוריי, מייקל פלאנגן מבקש מקופר להעריך את השעה המדוייקת בה מייקל מת. היא אומרת שהיא לא יכולה להעריך זאת. היא יודעת לדווח על מה שהיא ביקשה לקבוע ב-12:57. היא מסכימה עם פלאנגן שאם מוריי לא היה מתעקש אז הם היו מכריזים על מותו של מייקל בבית ולא מביאים אותו לבית החולים. היא אומרת שהוא היה מת כשהוא הגיע לבית החולים. בהתחשב בכך שעברה שעה מאז שרצתה במקור להכריז על מותו היא חשבה אז שהמאמצים להחיותו יהיו חסרי תועלת. היא מסכימה שבראייה לאחור לא היה לה סיכוי להציל את מייקל. היא עבדה עליו כל כך הרבה זמן מכיוון שרצתה לוודא שהם עושים כל מה שאפשר.

פלאנגן מבקש ממנה להעריך מה היתה שעת המוות על פי הנתונים שהיו בפניה ב-12:57. קופר לא יכולה לענות על זה. לשאלה אחרת של פלאנגן היא עונה שאינה רופא מרדימה אך שעברה הכשרה בשימוש בפרופופול ועושה בו שימוש כחלק מעבודתה. היא מסבירה שצריך הכשרה מיוחדת ולא כל אחד בבית החולים מורשה לעשות את זה. היא מסבירה שהיא משתמשת בפרופופול כדי לבצע הליכים וכן כדי להגיע להרדמה מלאה. ההגנה מנסה לקרוא למקרים בהם משתמשים בפרופופול כדי לבצע הליכים – הרדמה במצב של הכרה וקופר מסבירה שזה מושג סותר וכל הזמן חוזרת להשתמש במושג שלה – הרדמה לביצוע הליכים רפואיים לעומת הרדמה מלאה. היא אומרת שכאשר משתמשים בפרופופול כדי לבצע הליכים רפואיים יש הוראות ברורות לגבי שימוש במוניטורים למעקב.

"בשימוש שלך בפרופופול, באיזה כמויות תשתמשי?", שואל פלאנגן. קופר עונה שזה תלוי בגודל של האדם ושבאופן כללי היא תבחר בכמות שתביא אותו למצב שירגיש בנוח ולא ירגיש כאב (מדובר על שימוש בפרופופול למטרת ביצוע הליך רפואי). פלאנגן שואל אותה כמה זמן ישפיעו 25 מיליגרם של פרופופול שהוזרקו לאט במהלך 3 דקות (זה מה שמוריי אומר שעשה). קופר אומרת שהיא לא יכולה לחשוב על מצב בו תיתן רק 25 מיליגרם כי זה לא יחזיק מספיק זמן כדי לאפשר לה לבצע הליך רפואי כלשהו. היא עונה שזה יחזיק בין 7 ל-10 דקות ושלאחר 10 כבר לא יהיה שום השפעה של הרדמה. פלאנגן נכנס לפרטים ושואל מה תהיה ההשפעה של כמות כזאת על אדם ששוקל 60 קילו (כמו מייקל). קופר אומרת ש-25 מיליגרם זו לא כמות מספקת ושלדעתה זה לא יהיה מספיק כדי לגרום לאדם לישון.

הוא עובר לשאול אותה על השאלות ששאלה את מוריי. היא אומרת שלא שאלה את מוריי מתי נתן למייקל את הלורזופם. היא אומרת שכאשר מייקל עבר לטיפולה הוא כבר היה מת במשך זמן כלשהו. היא אומרת שהיא שאלה את מוריי שאלות סטנדרטיות שהיתה שואלת כל רופא. היא אומרת שאם מוריי נתן 2 מיליגרם של לורזופם ב-2 בבוקר ואז עוד 2 מיליגרם ב-5 בבוקר היא לא מצפה שיהיה לזה השפעה בצהרים. אך היא לא יכולה להגיד מתי זה ייצא לחלוטין מזרם דם. פלאנגן שואל "אם למייקל ניתן 25 מיליגרם של פרופופול לאט לאט ב-10:40, האם זה עדיין יהיה במערכת שלו ב-12:00"? – קופר לא יודעת אך אומרת שהיא לא היתה מצפה שהוא עדיין יהיה מורדם כתוצאה מכך לאחר שעתיים.

ממשיכים לדבר על מתן פרופופול ופלאנגן שואל אותה כמה בדרך כלל נותנים. היא אומרת שבדרך כלל נותנים מיליגרם של פרופופול על כל קילו של האדם – כלומר אם האדם שוקל 60 קילו (כמו שמייקל שקל) אז נותנים 60 מיליגרם. ההשפעה של זה מחזיקה 10 דקות. היא אומרת שכל המידע הזה מתייחס לאדם בריא, שהחליטה שמותר לתת לו פרופופול ושלא קיבל שום תרופה אחרת.

"אם מוריי היה אומר לך שהוא נתן למייקל פרופופול ב-10:40 האם זה היה משנה את הטיפול שלך במייקל? – לא אומרת קופר. היא אומרת שרוב הסיכויים הם שלא היה שום דבר שיכלה לעשות. פלאנגן שואל אם ניתן להציל אדם שלא נושם, העיניים שלו מקובעות והאישונים שלו מורחבים ושאין לו דופק – קופר אומרת שזה תלוי במשתנים רבים.

פלאנגן שואל את קופר איך מוריי התנהג במהלך השיחות שלהם. היא עונה שלא התמקדה בו אלא במייקל. היא הקשיבה למה שהוא אמר אך לא לאיך הוא מתנהג. עוד היא מסבירה שהיו להם כמה שיחות קצרות במהלך מאמצי ההחייאה. בפעם הראשונה היא שאלה אותו מה קרה ומוריי אמר לה שמייקל עבד מאוד קשה והיה מיובש וכי מוריי נתן לו 2 מיליגרם של לורזופם ולאחר מכן ב-5 בבוקר נתן לו מנה נוספת של לורזפם וראה שמייקל נכנס לדום לב. פלאנגן שואל אותה כמה זמן כל שיחה ארכה והיא עונה שעברו שנתיים מאז והיא לא זוכרת.

הוא מתעקש בנושא הזה וקופר אומרת שהעדות שלה מבוססת על הדוח הרפואי של מייקל אותו מילאה. זה קשור לטיפול שניתן לפציינט. היא רשמה את המידע שמוריי נתן לה כדי שיהיה לה משהו להתייחס אליו אך לא נהוג לתעד כל שאלה ותשובה. פלאנגן שואל אתה על הדוח והיא אומרת שכתוב בו שהמידע שקיבלה ממוריי הוא שהוא נתן למייקל 2 מיליגרם של לורזופם וראה אותו נכנס לדום לב. היא בסיסה את הטיפול שלה במייקל על זה. זה מה שהיא הבינה ממוריי שקרה. הדוח נכתב ב-26 ליוני.

קופר לא זוכרת אם היא בדקה את הטמפרטורה של מייקל. "האם זה יעזור לך להגיע לשעת מוות"? – לא עונה קופר. פלאנגן שואל מה הפרוטוקול לגבי קביעה של מוות- קופר עונה שאם תוך 20 דקות אין שינוי במצבו של אדם והוא נותר לא מגיב אפשר לקבוע מוות. לא סביר שמאמצים נוספים יועילו לאחר 20 דקות אומרת קופר. פלאנגן שואל אם הם המשיכו במאמצי ההחייאה בגלל שהיה מדובר במייקל ג'קסון וקופר אומרת שלא.

הוא חוזר לשאול אותה על ההתנהגות של מוריי ושואל אם מוריי אמר לה לא לוותר- קופר אומרת שייתכן שהוא אמר את זה, היא לא יודעת. האם הוא נראה מבוהל – היא לא זוכרת שהוא היה מבוהל אבל היא מבהירה שאנשים שונים מגיבים באופן שונה והיא לא כל כך מתייחסת להתנהגות אלא אם מישהו ממש לא מגיב טוב. כשהיא מטפלת במקרה של דום לב וחוסר נשימה זו העדיפות שלה – היא לא שמה לב לאיך מוריי התנהג.

קופר אומרת שלא היה שתן בשקית שהיתה מחוברת למתקן איסוף השתן של מייקל (condom catheter). אם היה בה שתן אז היא היתה לוקחת את זה לבדיקה.

ההגנה סיימה לחקור את קופר והתביעה חוזרת לשאול אותה עוד שאלות

וולגרין חוזר לדבר עם קופר על הדוח שכתבה. הוא מבקש ממנה לקרוא ממנו וכתוב שם המידע שהיא קיבלה ממוריי: לפציינט אין היסטוריה של שימוש בסמים. מוריי נתן לו לורזופם באמצעות עירויי ומתישהו לאחר מכן נתן מנה נוספת וראה את הפציינט נכנס לדום לב. היא מספרת שהיתה רוצה לקבל ממוריי מידע רפואי מלא יותר- התיק הרפואי של מייקל ותיעוד של הטיפול שהוא נתן לו. היא מוסיפה שהניחה שהוא לא משקר לה.


קופר מתבקשת לפרט על ההרשאה שלה לתת פרופופול: היא מסבירה שלא כל רופא מורשה לתת פרופופול. בכל פעם שנותנים פרופופול עושים זאת בחדר שיש בו מוניטורים מתאימים, הפציינט מחובר אליהם ויש בחדר גם כל מיני אמצעים שיסייעו לו בנשימה במידה ויהיה בכך צורך. בחדר יהיה מכל חמצן ומכשירי מדידה שיעקבו אחרי מידת החמצן בדם, מידת הפחמן הדו חמצני שנפלטת וכו'. היא מסבירה שיש אחות שזה תפקידה לעקוב אחר סימני החיים של הפציינט ומישהו אחר מבצע בפציינט את ההליך שלשמו הורדם.

התביעה סיימה וגם להגנה יש עוד שאלות

פלאנגן שואל לגבי כמות הפרופופול: היא עונה ש-25 מיליגרם בלבד ללא נוכחות של תרופות אחרות לא מספיק כדי להרדים פציינט בריא. היא מפרטת על הדרך בה נותנים פרופופול – מחדירים את זה לאט במשך דקה וחצי. לא דוחפים את הכל בבת אחת. תוך כדי הזמן בו היא מחדירה את הפרופופול היא עוקבת אחרי ההשפעה של זה כדי לראות אם הפציינט הגיעה לרמה מספיקה של הרדמה – במידה וכן היא לא נותנת את המנה המלאה. היא לא ראתה אף פעם בעבודה שלה שנתנו את כל הכמות בבת אחת. היא מפרטת שאם פציינט נכנס למצב הרדמה עמוק מדי היא יכולה להתגבר על זה. פרופופול לא ניתן בבת אחת כי זה הכלל לגבי הנתינה שלו. היא מבהירה שהם לעולם לא נותנים פרופופול בחדר שאין בו מוניטור וציוד למתן חמצן ופתיחת דרכי הנשימה.

עוד שאלות של התביעה

וולגרין מבקש מקופר שתבהיר מודע אמרה שתוכל להתמודד עם מצב בו פציינט יקבל הרדמה חזקה מדי. היא אומרת שהיא תוכל להתמודד עם זאת מכיוון שכל ההליכים האלה יתבצעו בחדר בו יש מכשירי מעקב וציוד החייאה וכן כל המטפלים בפציינט יהיו מיומנים כדי לטפל במצבים מסוג זה.

עוד שאלות של ההגנה

פלאנגן ממשיך לשאול על מתי ישמו לב שפציינט לא נושם כאשר נותנים לו פרופופול. קופר מסבירה שעוקבים אחרי הפציינט גם באמצעות מוניטורים וגם יש אחות שתפקידה להסתכל על המוניטורים כך שרואים ישר כאשר הפציינט נמצא בבעיה. הבעיה הנפוצה היא נשימה לא מספקת וקופר אומרת שהמוניטור יראה זאת ישר כשזה יתחיל. היא מבהירה לפלאנגן שבנאדם יכול לפספס את זה – כלומר אם רק בנאדם יסתכל בפציינט ולא יהיה שימוש באמצעי מעקב אחר הוא עלול לפספס את המצב. בגלל זה גם יש שני בני אדם במהלך ההליך שתפקידו של אחד מהם הוא רק להסתכל על מצבו של הפציינט ולבדוק במוניטורים וכו'. הוא שואל אותה לגבי מד דופק והאם מד דופק יראה שיש בעיה. קופר אומרת שעד שמד הדופק יראה שרמות החמצן בדם נופלות הבנאדם כבר לא נושם והרופא יפספס את הבעיה אם יסתמך רק על מד דופק.


 
העדות של אדוארד דיקסון - עובד בחברת סלולאר

דיקסון עובד בחברת סלולאר שנקראת at&t ונקרא להעיד לגבי רישומי השיחות של מוריי. הם מדברים על הרישומים מהשיחות שבוצעו או התקבלו ב-25 ליוני משעה 5:02בבוקר ל-19:01 בערב. הנה רשימת השיחות:

9:23 – שיחה נכנסת למוריי שנמשכה 22 דקות.
10:14 – שיחה נכנסת למוריי שנמשכה 2 דקות.
11:07 שיחה נכנסת למוריי שנמשכה כדקה.
11:18 - שיחה יוצאת ממוריי שנמשכה 32 דקות
11:49 – שיחה יוצאת ממוריי שנמשכה כשלוש דקות.
11:51 – שיחה יוצאת ממוריי שנמשכה 11 דקות
12:12 – שיחה יוצאת ממוריי שנמשכה כדקה
12:51 – שיחה יוצאת ממוריי שנמשכה כדקה
15:58 – שיחה יוצאת ממוריי שנמשכה 2 דקות
16:31 – שיחה יוצאת ממוריי שנמשכה כדקה
16:32 – שיחה יוצאת ממוריי שנמשכה כדקה
17:02- שיחה יוצאת ממוריי שנמשכה כדקה.
(כל מה שכתוב פה "כדקה" יכול להיות גם פחות מדקה. כל 30 שניות מעוגלים למעלה לדקה).

הם גם מדברים על מידע שהתקבל למכשיר וסגנית התובע המחוזי, דבורה ברזיל, מראה שיש למוריי משהו שמשך מידע כל שעה מהמכשיר (זה לא אומר שהוא בהכרח הסתכל – אלא שהיתה פעילות של סינכרון כל שעה. רוב הסיכויים שזו אפליקציה אוטמטית).

התביעה סיימה לחקור את דיקסון ועכשיו ההגנה חוקרת אותו

עורך הדין של מוריי, גורג'יאן שואל את דיקסון מי היה בעל המנוי של המספר המדובר והוא עונה שזה מוריי. "אבל אתה לא יכול לדעת אם זה מוריי שהשתמש בטלפון באותו הזמן נכון?" – נכון אומר דיקסון. הוא שואל אותו אם יש דרך לקבל את תוכן הודעות הטקסט ודיקסון אומר שלא. בנוסף הוא לא יכול לדעת אם שיחה נענתה או עברה למענה קולי וגם הוא לא יכול לדעת אם הודעת טקסט שהתקבלה במכשיר נקראה.

גורג'יאן מבקש מדיקסון שיבהר שהמידע שמתקבל כל שעה זו אפליקציה אוטומטית ושזה לא אומר שבעל המנוי באמת הסתכל בטלפון. הוא מבקש ממנו להסתכל על השיחה ב-11:07 – שיחה נכנסת שנמשכה כדקה. דיקסון אומר שהוא לא יכול לדעת אם השיחה נענתה או עברה למענה קולי. גורג'יאן עובר איתו על המספרים שבשיחות שהגיעו למוריי ושואל אותו אם הוא יכול לדעת אם הזהות של המתקשר (אותה רשמה התביעה מתחת למספר) היא אכן נכונה – כלומר אם מה שרשום שם זה באמת מי שהתקשר. דיקסון אומר שהוא לא יכול לדעת שזה אכן הבנאדם.

עוד שאלה מהתביעה

סגנית התובע המחוזי, דבורה ברזיל, מבקשת מדיקסון להבהיר את הקטע הזה עם זהות המתקשר. הוא אומר שזה נכון שהוא לא יכול לדעת שהשם שמופיע מתחת למספר זה אכן מי שהתקשר אך שהוא כן בדק את מספרי הטלפון המדוברים לפני העדות שלו ולמי הם שייכים – כלומר מי בעל המנוי. הוא מסביר שמה שרשום מדויק ושאלו בעלי המנויים אשר רשומים מתחת למספרים שהציגה התביעה.
 
Last edited:
העדות של ג'ף סטרום - עובד בחברת סלולאר

ג'ף סטרום עובד בחברת הסלולאר ספרינט נקסטל בה מוריי מנוי עם הסלולארי השני שלו. עוברים על רשימת השיחות שערך או קיבל ב-25.6:

7:01- שיחה יוצאת ממוריי שנמשכה 25 שניות
8:35 – הודעת טקסט ששלח מוריי
8:49 – שיחה נכנסת אל מוריי שנמשכה 53 שניות.
10:20 – שיחה נכנסת אל מוריי שנמשכה 111 שניות
10:34 – שיחה יוצאת ממוריי שנמשכה 8.5 דקות (תזכרו שמוריי מודה שנתן פרופופול ב-10:40)
11:26 – שיחה נכנסת אל מוריי שנמשכה 7 שניות
13:08 – שיחה יוצאת ממוריי שנמשכה 2 דקות

התביעה סיימה לחקור את סטרום ועכשיו ההגנה חוקרת אותו

עורך הדין של מוריי, גורג'יאן שואל את סטרום בקשר לשיחה ב-11:26 – שיחה שנעשתה אל מוריי ונמשכה 7 שניות. הוא רוצה לדעת אם אפשר לדעת אם שיחה זו נענתה או שהמכשיר פשוט צלצל במשך 7 שניות ואף אחד לא ענה. סטרום אומר שאי אפשר לדעת.
 
העדות של ד"ר טאו נויין

היא קרדיולוגית שנקראה להתייעצות במקרה של מייקל. היא מספרת שאיך שהגיעה לחדר בו מייקל היה ד"ר קופר הציגה אותה למוריי והיא דיברה איתו כדי להבין מה קרה. נמסר לה שמוריי הוא הרופא הפרטי של מייקל. היא שאלה את מוריי מה קרה והוא סיפר לה שמייקל היה מאוד עייף מכיוון שעשה חזרות למסע הופעות והוא ביקש תרופות שיעזרו לו לישון. היא שאלה את מוריי מה הוא נתן למייקל והוא אמר לה שהוא נתן לו – 4 מיליגרם של לורזופם באמצעות עירוי. היא שאלה אם ניתנו למייקל תרופות אחרות ומוריי ענה לה שלא.

היא שאלה את מוריי מתי הוא נתן למייקל לורזופם ומוריי אמר שאינו זוכר. היא ביקשה שימשיך לספר מה קרה לאחר מכן ומוריי אמר שהוא עזב את מייקל וכשחזר מייקל לא נשם. הוא לא יכל להגיד לה מתי זה היה. היא שאלה כמה זמן עבר עד שהתקשר ל-911 והוא אמר לה שהוא לא יודע. הוא אמר שלא היה לו מושג של מה השעה מכיוון שלא היה לו שעון. היא גם רצתה לדעת כמה זמן עבר מהרגע שנתן את הלורזופם עד שמייקל הפסיק לנשום אבל מוריי לא ידע גם את זה. וולגרין שואל את טאו אם מוריי הזכיר שנתן למייקל פרופופול והיא אומרת שהוא לא הזכיר זאת. היא ביקשה שייתן הערכה של הזמן שעבר מהרגע שמצא את מייקל לא נושם לזמן שבו קרא ל-911 אך מוריי אמר לה שהוא לא יכול להעריך זאת.


הוא שואל אותה על משאבת הבלון שהוכנסה לאבי העורקים של מייקל בניסיון להחיות אותו. (המשאבה הזאת מקלה על העומס שיש על הלב ומשפרת את זרימת הדם לעורקים). טאו מסבירה שהם הסכימו עם מוריי שזה יהיה הדבר האחרון שהם ינסו ושבמידה וזה לא יעבוד הם יכריזו על המוות של מייקל. היא מסבירה שהם בחרו בהליך זה מכיוון שזה הדבר הבא שעושים במידה ומחליטים להמשיך במאמצי ההחייאה.

היא מבהירה שמוריי לא הזכיר שנתן למייקל פרופופול.

התביעה סיימה לחקור את טאו ועכשיו ההגנה חוקרת אותה

טאו מספרת שהיא נקראה לחדר ב-13:35 וכשהגיעה לשם ד"ר קופר הפנתה אותה לד"ר מוריי. כשהיא הגיע לחדר היא ידעה שמדובר במייקל ג'קסון מכיוון שכאשר קראו לה להתייעצות מסרו שמדובר באח"מ בשם מייקל ג'קסון. הדבר הראשון שטאו עשתה היה לדבר עם מוריי מכיוון שהוא המקור הראשוני למידע ולדבריה קודם כל צריך לדבר עם המקור הראשוני.

מוריי סיפר לה שמייקל התקשה לישון ושהיה עייף מהחזרות וביקש סיוע לישון. מוריי אמר לה שהוא נתן למייקל לורזופם באמצעות עירוי וטאו אומרת שמוריי לא אמר לה שנתן את הלורזופם בשתי מנות נפרדות. הוא גם לא אמר לה שמייקל נוהג לקחת ואליום. היא מסבירה שהיא ענה בשלילה כאשר שאלה אם יש תרופות אחרות שמעורבות. הוא גם לא סיפר על שמייקל לוקח פלומקס.

טאו חוזרת שוב על שאלותיה למוריי: היא רצתה לדעת מתי הוא נתן את הלורזופם ומוריי לא זכר, היא שאלה מתי מייקל הפסיק לנשום והוא לא זכר, היא רצתה לדעת מתי הוא התקשר לפרמדיקים והוא לא זכר. "הרושם שקיבלתי היה שהזמן לא לטובתנו", אמרה.

פלאנגן שואל את טאו על ה-4 מיליגרם של לורזופם. היא אומרת שזה מספיק כדי לגרום למטופל ללכת לישון, במיוחד כאשר נותנים את זה בעירוי. היא לרוב נותנת את זה בכדורים ומתחילה במינון של מיליגרם אחד. היא נשאלת באיזה מינון תיתן לורזופם כדי לטפל באינסומניה ועונה שבין 2-4 מיליגרם באמצעות כדורים (כלומר בליעה ולא דרך עירוי). היא מבהירה שהיא לא משתמשת בתרופות מהסוג הזה (לורזופם) כדי לטפל באינסומניה אלא בתרופות אחרות. פלאנגן שואל כמה זמן ייקח עד שהבנאדם יירדם? טאו עונה שמאוד מהר – בין 5-7 דקות – אך זה תלוי באדם שמקבל את זה. אם הבנאדם מעולם לא קיבל לורזופם הוא יירדם מאוד מהר, לעומת זאת למישהו שרגיל לקבל תרופות מהסוג הזה יש סבילות גבוהה יותר ולכן צריך לתת לו מינון גבוה יותר. מהסיבה הזאת היא תמיד מתחילה במתן מינון נמוך ולאט לאט עולה. פלאנגן שואל כמה זמן הבנאדם יישן והיא עונה שהוא ישן כמה שעות. אך היא שוב מבהירה שהכל תלוי באדם שמקבל את התרופה – שום דבר לא חקוק באבן. אם האדם נרדם לרוב הוא יישן במהלך כל הלילה ולא יתעורר ויבקש עוד. אם האדם לא נרדם לאחר מתן של 2 מיליגרם היא מצפה שכן יירדם לאחר מתן של עוד 2 מיליגרם, אלא אם הוא כבר פיתח סבילות גבוהה לתרופה. במידה ולפציינט יש סבילות גבוהה לתרופה אז צריך לתת לו מינון גבוה יותר כדי לקבל תוצאות אך יש צורך לעקוב אחר מצבו מכיוון שהמינון הגבוה יכול גם לעבור את הכמות שהגוף מסוגל לשאת.

פלאנגן שואל על התמכרות. טאו אומרת שאם האדם מכור לתרופות מסוג הזה (בנזודיאזפינים – משפחת הסמים אליה שייך לורזופם, דיאזפם ומידזולם – כל אלה ניתנו למייקל בשלבים שונים) אז 4 מיליגרם של לורזופם אמורים לגרום לו לישון. פלאנגן שואל על מינון גבוה של 20 מיליגרם. טאו אומרת שזה מינון מאוד גבוה ושהיא אף פעם לא השתמשה בו. היא מסבירה שלורזופם לא גורם לדיכוי מערכת הנשימה אבל מה שהוא כן עושה זה גורם למוח להיות מאוד ישנוני וזה יכול להגיע למצב שהמוח יהיה ישנוני מדי בשביל להגיד לריאות לנשום. כך יכול לקרות מצב שהפציינט יפסיק לנשום. טאו אומרת שלא משתמשים בלורזופם כדי להכניס מטופל להרדמה כללית. בתשובה לשאלה נוספת היא אומרת שאם נתנו לפציינט 2 מיליגרם של לורזופם ב-2 בלילה ועוד 2 מיליגרם ב-5 בבוקר זה עדיין יהיה במערכת שלו ב-12 בצהריים.היא מבהירה שהיא מתחילה תמיד ממינון נמוך ומעלה אותו וכל זה בזמן שהיא עוקבת אחרי מצבו של הפציינט – במיוחד כאשר נותנים את התרופה דרך עירוי. היא מסבירה שדיבור לא ברור ואיטי יכול להיגרם מלקיחה של לורזופם. כאשר נותנים פרופופול לא יכול להיגרם כזה דבר.

פלאנגן שואל על ההתנהגות של מוריי וטאו אומרת שהוא היה נראה ונשמע מיואש והרוס. הוא אמר לי: "אל תוותרו בקלות. בבקשה תנסו להציל את החיים שלו". טאו אומרת שמייקל היה נראה מת. פלאנגן שואל לגבי השימוש במשאבת הבלון שהוכנסה לאבי העורקים של מייקל. הוא שואל אם בדרך כלל עושים את זה במקרים של פציינט שאין לו דופק וטאו משיבה שלא אלא אם יש רופא שאומר שהרגיש דופק – כמו שהיה עם מוריי. היא מסבירה שהם עשו את זה בגלל שמוריי אמר שהרגיש דופק. פלאנגן שואל למי מוריי אמר שהוא הרגיש דופק וטאו אומרת שהוא אמר לקרדיולוג שהיה בחדר- ד"ר קרוז. היא מסכימה שמוריי לא טיפל במייקל ישירות כשהם היו בבית החולים. טאו שמעה מד"ר קרוז שמוריי אמר שהוא הרגיש דופק וביקש שלא נוותר ולכן הכנסנו את המשאבה. היא אומרת שהכנסת משאבת הבלון היתה רעיון של ד"ר קרוז. היא מסבירה שהוסכם עם מוריי שאם גם השימוש במשאבת הבלון לא יחייה את מייקל הם יפסיקו במאמצים.

טאו מעידה שהיא שאלה את מוריי אם נתן למייקל תרופה שתסתור את ההשפעה של לורזופם (כמו נוגדן שמבטל את ההשפעות של תרופה). היא מסבירה שבדרך כלל נותנים תרופה בשם פלומנזיל במינון של 0.2 מיליגרם. צריך לתת את זה באופן מיידי- תוך כמה שניות לאחר שהרופא הבחין בכך שהפציינט לא נושם. אם משתמשים בזה ישר אז לא צריך לצנרר את הפציינט ולהנשים אותו באופן מלאכותי. פלאנגן שואל על מסגרת הזמנים שבה התרופה הזאת עובדת – טאו עונה שבין שניות לדקות ומבהירה שהשימוש בה יכול לעשות את ההבדל בין החלמה מלאה וחזרה לחיים בלי כמעט בעיות לכך שהפציינט לא יחלים כלל. היא מבהירה שיש להשתמש בזה ברגע שרואים שהפציינט לא נושם. מסגרת הזמנים לשימוש היא עד 3 דקות לאחר מכן צריך לצנרר את הפציינט ולהנשים אותו בצורה מלאכותית. היא מבהירה שצריך שיהיה לרופא את תרופת הנגד הזאת כשהוא נותן לפציינט לורזופם.

פלאנגן שואל אם היא היתה מצפה לאירוע שבו יהיה צריך להשתמש בפלומנזיל לאחר שניתן לפציינט 4 מיליגרם של לורזופם. טאו מעידה שלא במקרה של אדם שרגיל לתרופות מהסוג הזה (בנזודיאזפינים). היא מבהירה שזה לא משהו שקורה לרוב אך אי אפשר להגיד באופן מוחלט שזה לא יקרה. בגלל זה אנחנו תמיד נותנים את זה כאשר הפציינט מחובר למוניטורים, מסבירה טאו.

עוד שאלות מהתביעה

וולגרין שואל לגבי הדרך שבה היא נותנת פרופופול. היא מעידה שרופא מרדים הוא זה שתמיד נותן את הפרופופול ושבחדר יש מספר אנשים – לפחות שלושה. בנוסף פרופופול תמיד ניתן בבית חולים ורק במסגרת של יחידת טיפול נמרץ. בחדר תמיד יש מכשירים שיעקבו אחרי מצב הפציינט וכן ערכת החייאה שכוללת תרופות להחזרת דופק: אפינפרין ואטרופין, וציוד נוסף לפתיחת דרכי הנשימה וכו'. וולגרין אומר: "לא תתני פרופופול בלי כל הציוד הזה נכון? – טאו מסכימה שלא היתה נותנת פרופופול בלי הציוד הזה. היא מבהירה שלפני שנותנים את הסם הם מתכוננים לגרוע מכל ומוכנים להתמודד עם זה במידה וזה יקרה. זה גם מכיוון שלפרופופול יכולים להיות השפעות לא טובות ואין לו תרופה שתסתור את ההשפעות שלו.

עוד שאלות מההגנה

פלאנגן שואל אם ניתן להשתמש בפרופופול למטרות מלבד במהלך ביצוע הליך רפואי. הוא אומר שהיא משתמשת בפרופופול רק כדי לבצע הליכים רפואיים ולכן היא מתחלקת באחריות עם הרופא המרדים (הוא אחראי על מתן הפרופופול והיא מבצעת את ההליך הרפואי). הוא שואל מה קורה במקרים שאין הליך רפואי לבצע? האם תיתן פרופופול בעצמה? היא אומרת שהיא לא משתמשת בפרופופול כשלא צריך לבצע הליך רפואי. פלאנגן אומר בתגובה שזה מכיוון שהיא מעולם לא עסקה ברפואה מחוץ לבית החולים וטאו מתקנת אותו שזה לא נכון – אך שהיא לעולם לא תיתן פרופופול מחוץ למסגרת בית החולים.

הוא שואל עוד כמה פרופופול היא היתה נותנת למישהו בגודל של מייקל וטאו עונה שזה תלוי בהרבה גורמים נוספים מלבד גודל פיזי ביניהם גם איזה תרופות אחרות הפציינט לוקח.

פלאנגן שואל את טאו אם היא מודעת לכך שזה נפוץ לתת פרופופול מחוץ לבית החולים ומזכיר מסגרות כגון רופא שיניים, גסטרואנתרולוג (מומחה למחלות מערכת העיכול). טאו עונה שהיא לא מודעת לשימוש הזה בפרופופול.

עוד שאלה מהתביעה

וולגרין שואל את טאו אם אי פעם שמעה שנעשה שימוש בפרופופול בביתו של אדם והיא עונה שהמקרה הזה הוא הפעם הראשונה שהיא שמעה על שימוש שכזה.
 
העדות של ד"ר ג'ואן פרשד

היא רופאה לרפואה פנימית בבית חולים ביוסטון והיתה צריכה להעריך אם אחד ממטופליה מוכן לעבור ניתוח. מהתיק הרפואי של הפציינט עלה שהוא עבר ניתוח בליבו על ידי מוריי ולכן היא התייעצה עמו בנוגע לתרופה שהוא רשם לו והיה צריך להפסיקה כדי לבצע את הניתוח שהיא רצתה לבצע. פרשד פנתה למוריי כדי לבדוק אם אפשר להגיד לפציינט להפסיק לקחת את התרופה הזאת.

הניתוח שמוריי עשה היה כדי להכניס סנטנט (צינור דק המוחדר אל תוך גוף או מבנה צינורי (לדוגמא: וריד או עורק) על מנת להשאירו פתוח או להסרת סתימה). הניתוח שעשה מוריי היה 4.5 חודשים לפני ולפי ההוראות צריך לקחת את התרופה שהוא נתן לו (פלאביקס) שישה חודשים לאחר הניתוח.

סגנית התובע המחוזי, דבורה ברזיל, שואלת את פרשד על החשיבות של התיק הרפואי. פרשד עונה שהם חשובים מכיוון שכך אפשר לקבל מידע רפואי מדויק. לדבריה הפציינט בדרך כלל לא יודע את הפרטים – את התרופות וההליכים המדויקים שבוצעו בו.

פרשד התקשרה למשרדו של מוריי ב-25 ליוני וקיבלה את מספר הסלולארי שלו. היא הסבירה לו בטלפון את ההליך שהיא רצתה לבצע בפציינט (היה לו פצע פתוח ברגל). היא שאלה את מוריי אם אפשר להגיד לפציינט לא לקחת את התרופה כדי שיוכל לעבור את הניתוח. היא מתארת שמוריי היה בהיר ואמר לה שעל הפציינט להמשיך לקחת את התרופה למשך 6 חודשים כפי שנדרש ושעדיף לדחות את הניתוח. הוא תיאר בפנייה בדיוק את המינון שנתן לפציינט ואת התוכנית לטיפול בו.

השיחה הזאת התרחשה ב-10:20 ב-25.6. זו היתה שיחה קצרה. בעקבות כך החליטה פרשד לדחות את הניתוח.

התביעה סיימה לתשאל את פרשד ועכשיו ההגנה חוקרת אותה

עורך הדין של מוריי, אדוארד צ'רנוף, מציין שפעמים רבות רופאים לא זוכרים את הפציינט שעליו מדובר כאשר רופא אחר מתקשר לייעוץ. הוא מציין שמוריי כן זכר במי מדובר ואף ידע את הטיפול שנתן לו ואת התרופה שרשם לו. הוא שואל אותה אם התרשמה ממוריי ופרשד עונה שכן.
 
העדות של אנטואנט גיל - מטופלת של מוריי

a12c935d4a119016fa0e6a7067004c27_0.jpg
היא מכירה את מוריי 10 שנים והיא מטופלת שלו בלאס וגאס. באמצע יוני היא קיבלה מכתב מהמרפאה שלו שבו נכתב שמוריי יוצא לשנת שבתון. היא התקשרה לסלולארי של מוריי ב-25.6 בשעה 8:49 – היתה להם שיחה קצרה (נמשכה 53 שניות). היא ביקשה הפנייה לרופא אחר ומעידה שלא קיבלה אחת.

ההגנה לא חוקרת את גיל.
 
העדות של קונסוואלו נאג- עובדת של מוריי

610x.jpg
היא פגשה את מוריי ב-2003 כאשר טיפל בסבתא שלה. היא מעידה שהוא ריפא את סבתא שלה ושלאחר מכן היא החלה להתנדב במרפאה שלו בלאס וגאס. היא לא אחות.
היא התנדבה במרפאה של מוריי בקביעות – 5 ימים בשבוע. עבדה בעבודות משרדיות כגון מענה לטלפונים וכן לקחה את מדדי החיים של פציינטים.

היא מכירה את הפציינט רוברט ראסל (זה שהעיד לפני כמה ימים). היא מספרת מי עוד עובד במרפאה בלאס וגאס: קרול, שרה וליאה. קרול לרוב היא זאת שמקבלת חולים וקובעת תורים, עונה לטלפונים ובודקת שיש חברת ביטוח שתשלם עבור הטיפול. ליאה ושרה עובדות גם הם במשרד. אף אחת מארבעת הנשים שמועסקות אצל מוריי היא אחות. בנוסף למוריי יש עוזרת אדמיניסטרטיבית (סטייסי). היא עובדת מסאן דייגו ודואגת למשכורות ולציוד המשרדי וכו'.

קונסוואלו מתבקשת לתאר את אופן העבודה של מוריי. היא מספרת שהוא עבד שבוע אחד במרפאה שלו ביוסטון ושבוע אחד במרפאה בלאס וגאס. המשרד בלאס וגאס נשאר בפעילות גם כאשר מוריי היה ביוסטון והם היו מבצעים בו טיפולים באמצעות טכנאי אקו-קרדיוגרם שהיה מפעיל מכשיר שמספק תרשים של מבנה הלב ותפקודו. המכשיר נקרא אקו-קרדיוגרף (מכשיר תהודה). בנוסף הם היום מבצעים גם טיפול שנקרא EECP כאשר מוריי לא היה. זה טיפול שבמהלכו הדם ברגליים נדחס בעדינות כדי להגביר את זרימת הדם ללב. כחלק מהטיפול הזה עוטפים את הרגליים של הפציינט (במשהו שיפעיל לחץ מתון ושיביא לזרימה מהירה יותר של דם ללב) ומחברים אותו למשהו שימדוד את לחץ הדם שלו, את רמות החמצן בדם שלו.

היא מספרת שכאשר מוריי לא היה במרפאה הוא היה מתקשר מדי יום לבדוק מה קורה. כשהוא היה ביוסטון הם היו רואים פציינטים על בסיס חצי יום. את ההליכים הרפואיים שמוריי ביצע הוא עשה בימי שישי בבית חולים.

יוני 2009 – קונסוואלו לא ידעה שמוריי נמצא בקליפורניה איך היא מדווחת שהוא מדי פעם היה מתקשר ומבקש שידחו פגישות שלו עם מטופלים. היא מעידה שלפני ששלח את המכתב ב-15 ליוני בו הודיע לפציינטים שלו שהוא יוצא לשבתון הוא סיפר לעובדים שהוא עוזב כדי להיות הרופא הפרטי של מייקל. הוא אמר להם שהם ימשיכו לעבוד כרגיל ושהוא ימצא רופא שיחליף אותו במרפאה. היא מעידה שלא נמצא רופא אחר.

ה-25 ביוני – היא עבדה במשרד באותו היום עם קרול, ליאה ושרה. מוריי התקשר למשרד ב-11:18 ודיבר עם מישהו שם במשך 32 דקות. (שימו לב אני פספסתי את זה כשרשמתי את סדר השיחות. זה שייך לעדות של דיקסון).

לאחר מכן הם יצאו לארוחת צהריים ולא ראו יותר פציינטים באותו היום. לאחר ארוחת הצהריים הם גילו שמשהו קרה למייקל.

התביעה סיימה לחקור את קונסוואלו ועכשיו ההגנה חוקרת אותה

עורך הדין של מוריי, צ'רנוף, שואל אם היא קיבלה זימון להעיד (כלומר מוכרחה להעיד) והיא עונה שכן. הוא עובר איתה על סדר העבודה של מוריי: בימי שני ורביעי הוא רואה פציינטים אחרי הצהריים ובבקרים נמצא בבית החולים. בימי חמישי הוא רואה פציינטים בבוקר ונמצא בבית החולים אחר הצהריים. בימי שישי הוא עורך הליכים רפואיים בבית החולים.

ההגנה מבקשת מקונסוואלו שוב להבהיר שזה רגיל עבור מוריי להתקשר למשרד כשהוא לא נמצא בו כדי לשמוע מה קורה.

צ'רנוף שואל אותה מדוע התנדבה אצל מוריי. היא עונה שהיא התנדבה בגלל שרצתה ללמוד איך להיות סייעת רפואית. "האם למוריי היתה נטייה להיות חבר של המטופלים שלו"? כן אומרת קונסוואלו. "הם היו נקשרים אליו – נכון?"- קונסוואלו מסכימה.

היא הפסיקה לעבוד עבור מוריי בגלל מה שקרה – מוריי סגר את המרפאה שלו. התביעה מתנגדת והשופט מקבל את ההתנגדות.

צ'רנוף שואל אותה איך מוריי סיפר לכולם שהוא עומד לצאת לשנת שבתון. היא עונה שהוא אסף את כולם וסיפר שהוא יוצא לשבתון ושיהיה הרופא של מייקל במהלך מסע ההופעות שלו. העובדים התרגשו בשביל מוריי בגלל שהיה מודבר במייקל ג'קסון וכולם ידעו מי זה. הוא אמר להם שהוא מצפה לחזור עד סוף השנה.
 
????? ?? ????'?? ?????

b9fwgz.jpg


????? ???? ?? ????? ?-2003 ?????? ??????. ??? ???? ???? ?? ???? ???? ???? ?? ???? ????? ?? ?????.

??? ????? ???? ?-25 ????? ?-11:26. ??? ????? ?????? ?? ??? ?????.

????? ?? ?????
?????? ???? ??? ???? ???'?? ?-1998.

???? ????? ?? ??????
?????? ???? ???? ?? ????? ???? ????
 
העדות של סטייסי רוגלס - העוזרת האדמיניסטרטיבית של מוריי

2a69mr4.jpg

סטייסי רוגלס היא העוזרת האדמיניסטרטיבית של מוריי. היא החלה לעבוד אצלו ב-1997. ב-25 ליוני היא התקשרה אליו ב-10:34 ודיברה איתו כ-8.5 דקות. ב-11:07 היא התקשרה אליו שוב ודיברה איתו כדקה.

התביעה סיימה לתשאל את סטייסי ועכשיו ההגנה חוקרת אותה

צ'רנוף שואל מה היה תוכן השיחה והיא עונה שזה היה כדי ליידע אותו בכך שהיא שלחה אימייל.

הוא שואל אם היא זוכרת שסייעה למוריי לפתוח את המרפאה שלו ביוסטון. היא עונה שכן ושזה היה ב-2005. היא מספרת שמוריי רצה לפתוח שם מרפאה לזכר אביו ותפקידה היה לעבור על המסמכים שהיו קשורים למקומות שהם חשבו עליהם כמקומות אפשריים למרפאה. התהליך הזה החל ביוני 2006. הם פתחו את המרפאה ב-10 ביולי 2006. לפני זה מוריי היה מקבל פציינטים רק בלאס וגאס. לאחר שהמרפאה ביוסטון נפתחה הוא היה נמצא שבוע אחד שם ושבוע אחד בלאס וגאס.

צ'רנוף שואל לגבי האוכלוסייה שהיתה מגיעה לקבל טיפול במרפאה ביוסטון. סטייסי מסבירה שרוב האנשים שהיו מגיעים למרפאה הזאת לא היו מסוגלים להרשות לעצמם ללכת לרופא. הוא ראה שם פציינטים רבים והמרפאה לא הרוויחה.

"מתי נודע לך שמוריי החליט לעבוד עבור מייקל? – אפריל 2009. היא היתה מעורבת במאמצים להביא רופא שיחליף את מקומו של מוריי במרפאות שלו.

עוד שאלה של התביעה

כמה מרפאות היו למוריי ביוני 2009. סטייסי עונה שהיתה לו מרפאה בלאס וגאס וביוסטון והוא קיבל מטופלים בשני המקומות האלה בלבד.
 
????? ?? ???? ??? - ?????? ??? ????? ??? ????

xgmjkl.jpg


???? ???? ?? ????? ??????? 2008 ?????? ?????? ??????? (?? ?????? ?????? ???? ??????? ?? ????? ?????? ??????). ???? ???? ??????? ??? ???? ????? ???? ????. ????? ??? ?? ?? ???? ?????? ??? ??? ?????? ?? ?? ?? ?????? ??? ???? ??? ???? ?????? ????.

?-25.6 ?-8:30 ????? ??? ?? ????? ????.

????? ????? ??????, ????? ?????, ????? ?? ???? ?? ????? ???????? ?????? ????? ??? ?? ???? ????? ????? ?? ????? ???? ???? ???. ??? ??? ??? ?? ?? ?? ?????? ????? ??????? ???? ?-16 ?????? ??. ????? ???? ????? ?? ??? ??? ?????? ???? ???? ????? ????? ???? ???? ????? ???? ???????. ????? ?????? ????????? ??????.

????? ?? ????? ?? ???? ???.
 
העדות של שאדה אנדינג - המאהבת של מוריי

ניתן להגיד שאנדינג היא המאהבת של מוריי אך כמובן שזה לא הוצג כך במשפט. הם שומרים את המשפט נקי מכל הדברים האלה. אני מציינת את זה כדי שיהיה לכם תמונה כללית יותר.


15zli8o.jpg


היא גרה ביוסטון טקסס וב-2009 עבדה מלצרית ובפברואר אותה שנה פגשה את מוריי – שנתן לה את מספר הטלפון שלו. הם החלו לדבר בטלפון והחלו לפגוש אחד את השנייה וכן להישאר בקשר טלפוני. סגנית התובע המחוזי, דבורה ברזיל, שואלת "האם מהרגע שנפגשתם ועד יוני 2009 הייתם בקשר קבוע או פנים מול פנים או קשר טלפוני ושל הודעות טקס? כן.

ב-25 ליוני מוריי התקשר אליה ב-11:51. היא היתה ביוסטון. הוא שאל אותה מה שלומה. היא ענתה ואמרה שלא שמעה ממנו בזמן האחרון. במאי הם היו בארוחה ומאז לא נפגשו. היא שאלה אותו מה שלומו והוא לא כל כך ענה אז היא התחילה לספר לו על היום שלה. הוא לא הגיב ובאיזשהו שלב היא הבינה שהוא לא מקשיב לשיחה. היא שמעה מלמולים וקולות שגרמו לה להבין שהטלפון נמצא בכיס.

ברזיל שואלת אותה כמה זמן עבר בשיחה עד שהבינה שמוריי לא עונה והיא עונה שכ-5-6 דקות. היא מפרטת שיכול להיות שמוריי כבר הפסיק להקשיב לפני כן. היא הצמידה את הטלפון לאוזנה ושמעה כל מיני קולות שמהם הבינה שהפלאפון שלו בכיס. היא גם שמעה קולות של שיעול. היא לא זיהתה אף אחד מהקולות. "האם זיהית את אחד הקולות כקולו של מוריי?" – לא זיהיתי אף אחד מהקולות בכלל. היא המשיכה להגיד הלו הלו ושאלה אם מורי שם ולא קיבלה אף תשובה. לאחר מכן היא ניתקה את השיחה וניסתה להתקשר שוב – אך לא היתה תגובה. שוב היא ניסתה להתקשר וגם אז לא היתה תשובה. היא שלחה לו מספר הודעות טקסט אך לא קיבלה תשובה. לאחר מכן היא הבינה שמייקל מת.

ב-23 ביולי נודע לה שמשטרת לוס אנג'לס נמצאת ביוסטון ורוצה לדבר איתה. לאחר שזה נודע לה היא יצרה קשר עם מוריי וסיפרה לו זאת. הוא אמר לה שהוא מצטער שהם יוצרים איתה קשר ושהיא מעורבת. הוא אמר שייתן לה את המספר של עורך הדין שלו ושלא תדבר עם השוטרים ללא עורך הדין.

התביעה סיימה לחקור אותה ועכשיו ההגנה חוקרת

צ'רנוף, עורך הדין של מוריי, מדבר ישר על השיחה ב-25 ליוני. היא שמעה מלמולים ולא זיהתה אף קול. היא מסכימה שזה יכול להיות כל קול גם זה של מוריי. "כמה זמן נשארת בטלפון עד שניתקת?"- היא לא זוכרת. "במשך כמה זמן הקשבת למלמולים לפני שניתקת?" – בערך 3-4 דקות.
 
העדות של ניקול אלוורז - החברה של מוריי

לוורז היא חברה של מוריי והיתה חברה שלו גם ב-2009. יש לה ילד ממנו שנולד במרץ 2009. הם גרים יחד בלוס אנג'לס – סנטה מוניקה. היא בת 29.

6r6ayx.jpg


היא פגשה את מוריי לראשונה ב-2005 במועדון בלאס וגאס. הם החליפו מספרי טלפון והחלו להיות בקשר. אלוורז לא בטוחה אם נכון לזמן הזה מוריי גר בלאס וגאס או יוסטון. היא אומרת שמעולם לא היתה בביתו הפרטי. לאחר כמה חודשים היחסים ביניהם נעשו רציניים יותר והם החלו לבלות זמן ביחד על בסיס קבוע. היא היתה רואה אותו גם בלאס וגאס וגם בלוס אנג'לס.

באיזשהו שלב הוא סיפר לה שהוא הרופא של מייקל. זה היה ב-2008. היא מאוד התעניינה במידע אך לא שאלה את מוריי שאלות נוספות מתוך כבוד למקצוע שלו. סגנית התובע המחוזי, דבורה ברזיל, שואלת אם היא פגשה את מייקל. ניקול עונה שכן – ב-2008 לפני שהילד המשותף שלה ושל מוריי נולד. מוריי הוא זה שארגן את הפגישה שלה עם מייקל. הפגישה נערכה בבית של מייקל ולא היו לה מילים כשהיא פגשה אותו. זה היה ביקור קצר.

"הם פגשת פציינטים אחרים של מוריי"? – היא פגשה כמה מהם ביוסטון לאחר המוות של מייקל. בזמנו כשהיא נפגשה עם מייקל הוא היה הפציינט היחידי של מוריי שהיא פגשה. "האם באת עם מוריי לבית של מייקל לאחר הפגישה הזאת?" – מספר פעמים בערך 2-3 פעמים. היא הלכה לבית של מייקל לאחר שבנה נולד ולקחה אותו לראות את מייקל – מייקל רצה לראות אותו. היא הלכה מספר פעמים- גם ביום וגם בערב. מוריי היה איתה בביקורים האלה.

היא ידעה שלמוריי יש מרפאות בלאס וגאס ויוסטון ואומרת שמוריי לא אמר שיש לו מרפאה בקליפורניה.

ברזיל מציינת שהם עדיין גרים ביחד והחלו לגור ביחד עוד לפני שילדם המשותף נולד. היא שואלת אם מוריי סייע לה מבחינה כספית וניקול אומרת שהוא היה משלם את שכר הדירה – 2,500 דולר. הוא גם סייע בדברים כלכליים אחרים. היא מספרת שהיא שחקנית ובחודשים מאי ויוני היתה הולכת לאודישנים.

מוריי גר איתה באפריל 2009. הוא עבד ביוסטון ובווגאס כך שלא היה בבית במסגרת מלאה. ניקול מספרת שבערבים הוא היה הולך לביתו של מייקל. היא מתארת את סדר היום שלו: היה עוזב בסביבות 21:00 ואז חוזר בבוקר. בהתחלה הוא היה חוזר כל פעם מוקדם בבוקר בסביבות 6:00 ולאט לאט הוא התחיל לחזור בשעות מאוחרות יותר 9:00, 10:00. הוא היה הולך למייקל כל יום אולי מלבד יום אחד בשבוע. מאי 2009 – מוריי גר איתה. לידיעתה גם טיפל במייקל בזמן הזה. סדר הזמנים שלו היה דומה. "האם היית מתקשרת אליו מדי פעם בזמן שהוא היה אצל מייקל?" מדי פעם אבל השיחות ביניהם היו קצרות. יוני 2009 – מוריי גר עמה. סדר הזמנים שלו היה דומה.

אלוורז אומרת שהיא ידעה על מסע ההופעות. היא לא זוכרת אם מוריי סיפר על החזרות– היא לא שאלה אותו. היא חשבה שהיא הולכת לראות את ההופעה ולכן לא שאלה. היא היתה אמורה לבוא עם מוריי ללונדון. "מתי הוא אמר לך את זה?" – אחרי מרץ.

"האם מוריי סיפר לך שהוא מנהל משא ומתן על החוזה שלו?" – היא אומרת שהיא לא היתה מודעת למשא ומתן. היא ידעה שהם מתכננים לנסוע אבל לא ידעה את הפרטים. האם ידעת על השכר שמוריי יקבל? – אלוורז אומרת שלא ושלמדה לאחר מכן מהחדשות.

ברזיל שואל אותה אם ביוני 2009 היתה לה מכונת פקס. היא עונה שהיתה אבל היא לא היתה מחוברת. כך שאם מישהו היה צריך לקבל פקס היה צריך לחבר את המכונה. ברזיל שואלת אם החוזה של מוריי נשלח לפקס הזה וניקול הודיע לו על כך. היא לא זוכרת שקיבלה את הפקס. ברזיל אמרת: -בספטמבר 2009 העדת שראית את החוזה. אלוורז אומרת שהיא לא זוכרת את זה ושהיא לא קראה את הפרטים. היא זוכרת שראתה פקס אך היא לא קראה אותו. "האם זה מדויק שקיבלת את הפקס, הסתכלת על החוזה וידעת שהוא הולך לקבל משכורת של 150,000 לחודש?", שואלת ברזיל. אלוורז עונה שהיא לא זוכרת את זה אבל אם זה מה שכתוב שאמרה בעדות הקודמת שלה אז זה מה שקרה.

ברזיל שואלת אם היא התכוונה למכור את הדירה שלה. אלוורז עונה שבאותו הזמן היא עוד לא החליטה. היא התרגשה לקראת מסע ההופעות. "מתי התחלת לארוז?" – מעולם לא סיימנו. היא גם לא ידעה מתי הם היו אמורים לעזוב את הבית ולטוס. היא ציפתה לדעת בימים הקרובים. היא שיערה שהם יהיו בלונדון ויחזרו לפני כריסטמס- כלומר נובמבר או דצמבר.

ברזיל עוברת לדבר על החבילות שנשלחו לבית. באפריל, מאי ויוני. חבילות אלה יועדו לד"ר מוריי. הוא הודיע לה שהולכות להיות חבילות שיגיעו אליה וביקש ממנה שתאסוף אותן. הוא לא אמר לה מה יש בחבילות. היא לא פתחה אותן ולא יודעת מה יש בהן. היא היתה צריכה לחתום שקיבלה אותן. היא זוכרת שקיבלה חבילות על בסיס קבוע בחודשים אפריל, מאי ויוני. גם הדואר של מוריי הגיע לכתובת שלה. חלק מהחבילות הובאו ישירות לדלתה וחלקן הושארו באזור משותף של הבניין.

ברזיל מכניסה לעדות קבלות מחברת המשלוחים פדקס על חבילות שהגיעו: 8 באפריל, 29 באפריל, הראשון במאי, 12 במאי, 15 במאי, 11 ביוני ו-16 ביוני.

ב-25.6 מוריי התקשר אליה בשעה 13:08. השיחה היתה קצרה והוא אמר לה שהוא בדרך לבית החולים באמבולנס עם מייקל. באיזשהו שלב הוא חזר הביתה. היא לא יודעת איך הוא הגיע הביתה.

ההגנה לא חוקרת את ניקול.
 
Back
Top