Page 3 of 6 FirstFirst 12345 ... LastLast
Results 31 to 45 of 76

Thread: Hebrew Translations

   
  1. #31
    abigaillovesmj
    Guest

    Default Re: Hebrew Translations

    העדות של טים לופז - בעל בית המרקחת ממנו הזמין מוריי פרופופול




    טים לופז הוא הבעלים של בית המרקחת Applied Pharmacy הנמצא בלאס וגאס. בית המרקחת הזה מתמחה בהכנת תרכובות של תרופות על בסיס בקשת הרופאים (כלומר לא כפי שהם מגיעות בדרך כלל מבית החרושת).



    בנובמבר 2008 הוא קיבלת טלפון ממוריי שאמר לו שיש לו פציינט עם ויטיליגו שצריך את המשחה בנוקווין (benoquine). לופז אמר לו שהוא צריך לבדוק אם יש לו את החומרים מהם ניתן להכין את המשחה. כל זה היה בזמן שהוא עבר משרד והוא איבד את המספר של מוריי ולא חזר אליו.

    במרץ 2009 לופז קיבל שיחת טלפון נוספת ממוריי והוא שאל בה מדוע הוא לא חזר אליו. לופז הסביר את כל הנושא שאיבד את מספר הטלפון שלו במהלך מעבר המשרד. הוא הבטיח לחזור אליו. לופז בדק מהם המרכיבים לייצור המשחה ומוריי שאלה באיזה חוזק הוא יוכל לעשות אותה. לופז אמר שהוא יוכל לעשות אותה בחוזק הרגיל 20%. הוא אמר למוריי שהם יכולים להכין 40 שפופרות שבכל אחת יהיו 30 גרם של המשחה. מוריי הזמין את זה. הוא סיפר ללופז שיש לו הרבה לקוחות אפרו אמריקניים שסובלים מויטיליגו והוא לוקח את המשחה הזאת כדי לבדוק אם היא מתאימה להם. הוא אמר לו שיש לו מספר מרפאות ושהוא גם ישתמש בקרם בחו"ל. הוא אסף את המשלוח בעצמו ושילם 1,200 דולר.

    לופז בדק את הפרטים על מוריי ופרטים על המרפאה שלו בלאס וגאס. מוריי נתן ללופז את מספר ה-DEA שלו (רישום בסוכנות האמריקנית לבקרה של סמים בפיקוח – כלומר בדק שיש לו רשות בתור רופא להזמין את הדברים שהוא מזמין). בנוסף מוריי נתן לו את מספר הרישיון הרפואי שלו. לופז ווידא שכל אלה תקינים ושלמוריי אין הגבלה על התרופות שמותר לו לרכוש.

    לופז מסביר שמכיוון שמוריי ביקש את הקרם כ"ניסיון עבור מטופליו" הוא ידע שהם יקבלו את המשחה תחת השגחה רפואית ולכן לא היה צריך לדעת את שמות המטופלים שייקחו את המשחה. הוא אומר שבדרך כלל הוא כן צריך לדעת את שם הפציינט שישתמש בתרופה – כאשר ידוע שהוא ישתמש בה בבית. כאשר מוריי בא לקחת את הקרם הוא שאל אם ניתן יהיה לשלוח הזמנות למשרד שלו. לופז אמר שכן וביקש ממנו כרטיס אשראי בשביל ההזמנות הבאות.

    ב-3 באפריל 2009 מוריי התקשר ללופז ואמר שהוא מרוצה מהקרם. הוא שאל אם בית המרקחת יכול להזמין דברים נוספים עבורו. הוא ביקש ממנו שיבדוק לגבי המחיר והזמינות של עירויים של תמיסות מלח ושל פרופופול. לופז מעיד שלא מכר בבית המרקחת שלו פרופופול עד שמוריי ביקש ממנו להזמין את זה. מוריי רצה פרופופול בגדלים של – 100 מיליליטר ו-20 מיליליטר. מוריי הזמין פרופופול ב-6 באפריל. ההזמנה היתה עבור 10 בקבוקים של 100 מיליליטר ו-25 בקבוקים של 20 מיליליטר. המשלוח הראשון נשלח למשרד של מוריי בלאס וגאס. הוא לקח ממנו כמה בקבוקים וביקש שישלחו את השאר למשרד שלו בלוס אנג'לס. בנוסף במשלוח הזה היה גם 40 שפופרות של קרם ו-9 עירויים של תמיסת מלח.

    השליח הביא את זה למשרד של מוריי ומוריי הוציא מספר בקבוקים משם וביקש שישלחו את השאר למשרד שלו בלוס אנג'לס. הוא נתן את הכתובת של החברה שלו בסנטה מוניקה (ניקול אלוורז). בהזמנה הזו היו 35 בקבוקונים של פרופופול. "האם וידאת עם מוריי שהפריטים שביקש לשלוח ללוס אנג'לס יהיו תחת פיקוחו ושהם נשלחים למרפאה"? – כן אומר לופז.

    ב-28 באפריל הוא הזמין עוד פרופופול – 65 בקבוקים סך הכל: 40 בקבוקים של 100 מיליליטר ו-25 בקבוקים של 20 מיליליטר. ב-30 באפריל מוריי שאל על הזמינות של לורזופם ומידזולם – בצורה ניתנת להזרקה. לופז מסביר שלורזופם זמין גם כגלולה לבליעה. מוריי הזמין ממנו 10 בקבוקונים של 10 מיליליטר של לורזופם ו-20 בקבוקונים של 2 מיליליטר של מידזולם.

    בשבועיים הראשונים של חודש מאי מוריי דיבר עם לופז על המשחה בנוקווין וביקש שתהיה פחות שומנית. הוא גם ביקש ממנו אם אפשר לארוז אותה בצורה אחרת. הוא גם ביקש פורמולות אנרגיה – לא תרופות מרשם – מוצרים טבעיים. הוא ביקש את זה למטרות של השגת ערות ואנרגיה. לופז אמר שהוא יבדוק. מוריי גם סיפר ללופז שהפציינטים שלו התלוננו על כאב במקום של ההזרקה. הוא ביקש משהו להרדמה מקומית שיכלול רק לידוקאין (חומר המשמש להרדמה מקומית ולהקלת כאבים). לופז יצר תערובת שהיה בה2% של לידוקאין. את הקרם הזה מורחים על העור לפני שמזריקים משהו.

    ב-12 במאי מוריי הזמין 40 בקבוקונים של 100 מיליליטר פרופופול ו-25 בקבוקונים של 20 מיליליטר פרופופופול.בנוסף הוא הזמין 20 בקבוקונים של 2 מיליליטר מידזולם ו-10 בקבוקונים של 0.5 מיליליטר פלומאזניל (תרופה שסותרת את השפעת תרופות מסוג בנזודיאזפינים – כמו לורזופם, מידזולם ודיאזפם). עוד הוא הזמין במשלוח הזה גם את קרם הלידוקאין -30 גרם.

    ב-14 במאי לופז דיבר עם מוריי לגבי קרם הלידוקאין. מוריי אמר שהוא לא מקבל את התגובה הרצויה בשימוש בקרם בריכוז של 2% ורצה להעלות את המינון ל-4%. הוא שאל שוב לגבי הפורמולה שביקש לאנרגיה. לופז הציע לו מספר דברים ואמר שיעשה מחקר נוסף. הוא גם אמר לו שישנה משהו בקרם בנוקווין (לויטיליגו) וישלח לו 3 דוגמות מזה כדי שיחליט איזה מהם הוא מעדיף. מוריי שאל לגבי קרם נוסף לטיפול בוויטליגו – הידרוקווין (Hydroquinone). באותו שבוע לופז היה בלוס אנג'לס והציע שבמקום שישלח לו את הדברים בדואר יביא אותם בעצמו לקליניקה של מוריי בלוס אנג'לס. מוריי אמר שאין בכך צורך ושהוא יכול לשלוח את הדברים כרגיל. בהזמנה של ה-14 במאי היה קרם לידוקאין בריכוז של 4%.

    בראשון ביוני מוריי דיבר שוב עם לופז על פורמולות אנרגיה. הוא ביקש ממנו שישלח לו כמה דוגמאות כדי שיכול לנסות אותן. לופז שלח את זה בהזמנה של ה-10 ביוני. מלבד זאת בהזמנה של ה-10 ביוני היו: 25 בקבוקונים של 30 מיליליטר של לידוקאין, 40 בקבוקונים של 100 מיליליטר פרופופול, 50 בקבוקונים של 20 מיליליטר פרופופול, קרם נוסף לטיפול בוויטליגו (הידרוקווין) – 20 שפופרות שבכל אחת 60 גרם, 20 שפופרות של בנוקווין 60 גרם קרם בכל אחד.

    בהזמנה של ה-15 ליוני היו: 10 בקבוקונים של 10 מיליליטר לורזופם, 20 בקבוקונים של 2 מיליליטר מידזולם, 12 שקיות עירויי 100 מילילטר תמיסת מלח. מוריי גם אמר בהזדמנות זו ללופז שהוא מרוצה מהפורמולה שהוא נתן לו לאנרגיה. מוריי לא אמר ללופז שהוא הרופא של מייקל. הוא לא הזכיר את שמו של אף מטופל.

    ב-23-24 ליוני לופז דיבר עם מוריי בטלפון. היה רעש רקע חזק ולופז לא הבין מה מוריי אומר. לופז אמר שהוא שיתקשר שוב אך לא התקשר. ב-25 ליוני הוא שמע שמייקל מת.

    סגנית התובע המחוזי, דבורה ברזיל שואלת לגבי המספר הכולל. סך הכל היו 255 בקבוקי פרופופול, 20 בקבוקוני לורזופם ו-60 בקבוקוני מידזולם.

    התביעה סיימה לחקור את לופז ועכשיו ההגנה חוקרת אותו

    עורך הדין של מוריי, גורג'יאן שואל אם כאשר הוא הכניס את מספר ה-DEA של מוריי למערכת קיבל סימון שיש חומרים שאסור לו להזמין. לופז אומר שלא. הוא מבהיר עמו שבנוקווין זה לא חומר שמוגדר בפיקוח ושגם פרופופול לא מוגדר כך. (חומר בפיקוח- controlled substance זה חומר שייצורו, מכירתו והשימוש בו מפוקח על ידי הממשלה. יש תרופות רבות וחומרים אחרים שמוגדרים כך).

    גורג'יאן שואל אם יש חוק או תקנה לפיה עליו (על טים לופז) לשלוח מוצרים שהוזמנו רק למרפאות או בתי חולים. לופז אומר שלא ידוע לו על תקנה שכזו. הוא מנסה לשאול אותו מה השליח שלו סיפר על מוריי – דברים טובים. אך התביעה מתנגדת וההתנגדות מתקבלת.

    הוא שואל אם התרופות הוזמנו לשימוש במשרד האם יש צורך למסור לבית המרקחת את שמות הפציינטים שיקבלו את התרופות הללו. לופז מסכים ואומר שהוא לא היה צריך לדעת את שמות הפציינטים במקרה כזה.

    עוד שאלה של התביעה

    היא שואלת בנוגע לסודיות. אם רופא ימסור לו את הזהות של פציינט עליו לשמור זאת בסוד. לופז מסכים.


  2. #32
    abigaillovesmj
    Guest

    Default Re: Hebrew Translations

    העדות של סאלי הירשברג



    היא עובדת בחברה שמוכרת מוצרים הקשורים לרפואה. היא עובדת שם בהנהלת חשבונות ומועסקת שם כבר 10 שנים. היא מעידה שיש להם רישומים של המוצרים אותם הזמין מוריי. הרישומים שיש לה מתייחסים למרפאה של מוריי בלאס וגאס ובהם כתוב שקונסוואלו נאג היא אשת הקשר שם שמייצגת את מוריי. החשבון של מוריי עם החברה הזאת בה עובדת הירשברג נוצר בדצמבר 2006.

    הירשברג מעידה שיש רישום שמוריי הזמין משהו ב-16.12.2008 ולאחר מכן לא הזמין דבר עד 14.4.2009. לפני ההזמנה הזאת היו שיחות טלפון בין קונסוואלו לבין הירשברג בהם מוריי ביקש ערכת עירויי. ב-25.3.2009 מוריי ביקש באמצעות קונסוואלו ערכה למתן עירויים אך כרטיס האשראי שהיה רשום אצלם נדחה ולכן המשלוח לא בוצע.

    ב-13.4.2009 קונסוואלו ביקשה ממנה לשלוח את הערכה למתן עירויי לכתובת ביתית בלוס אנג'לס אך הירשברג לא הסכימה וזה היה נורה אדומה מבחינתה. היא עוברת על חשבונית מה-14.4.2009 ועל המוצרים שמוריי הזמין ערכה של תמיסת נתן כלורי (תמיסת מלח), מכשיר למדידת לחץ דם וכן חלקים שונים שלו, רכיבים של אינפוזיה, מחטים למזרק, עוד רכיבים של אינפוזיה (iv catheters), תחבושת, מזרקים, ציוד לאולטראסאונד, ציוד שמתחבר למכונת EKG, ציוד של חיטוי רפואי ושמירת סטריליות, שקיות עירוי של תמיסת מלח וכפפות לייטקס.

    ב-16.4.2009 הוא הזמין 25 בקבוקים של לידוקאין בריכוז 1%. ב-21.4.2009 הוא הזמין חלקים למכשיר שמודד לחץ דם, חלקים שקשורים להזרקה ולאינפוזיה. ב-25.4.2009 מוריי הזמין משאבה לאינפוזיה. ב-12.5.2009 הוא הזמין עוד בקבוקוני לידוקאין בריכוז של 1%, עוד רכיבים של הזרקה, רכיבים לבדיקת לחץ דם של ילדים, חסם עורקים, רכיבים למד לחץ דם של מבוגרים. הירשברג מעידה שמכשיר מדידת לחץ הדם מגיע בשקית פלסטיק שנמצאת בקופסה לבנה. בנוסף באותה הזדמנות הוזמנו גם מזרקים בגדלים שונים, עירויים של תמיסת מלח ומחטים להזרקה תת עורית. ב-19.5.2009 מוריי הזמין עוד רכיבים הקשורים לעירויי, מכשיר למדידת לחץ דם של ילדים, פדים לספיגת שתן, רכיבים שקשורים לאיסוף שתן ושקיות לאיסוף שתן. ב-1.6.2009 מוריי הזמין מכשיר להנשמה ידנית (ambu-bag) וערכה לפתיחת דרכי אוויר.

    ב-25.6.2009 היא דיברה עם קונסוואלו לגבי שקיות לאיסוף שתן. קונסוואלו ביקשה שקית קטנה והירשברג ענתה שלא ידוע לה שמייצרים כאלה. ב-22.6.2009 מוריי הזמין שקיות לאיסוף שתן וציוד נוסף לעירויי. ב-26.6.2009 היא דיברה עם קונסוואלו שוב וביטלה את ההזמנה האחרונה.

    חקירה בידי ההגנה

    הירשברג מבהירה שהחברה של מוריי global cardiovascular עשתה עסקים עם החברה בה היא מועסקת מ-2006.

    היא מסבירה שזה לא יוצא דופן עבור החברה שלו להזמין לידוקאין או משאבות עבור עירויי. היא חוזרת לרשומות ואומרת שב-20.7.2007 מוריי הזמין משאבה שכזו והזמין שוב את אותה משאבה ב-24 לאפריל 2009.

    היא חוזרת על עדותה שב-25 לאפריל וב-12 למאי מוריי הזמין סטים להכנה של עירויים.

  3. #33
    abigaillovesmj
    Guest

    Default Re: Hebrew Translations

    העדות של אליסה פליק - עובדת במשרד הפתולוג בלוס אנג'לס

    הוא מועסקת במשרד הפתולוג (חוקר מקרי מוות) בלוס אנג'לס כבר 8 שנים. היא הגיעה לבית החולים UCLA כדי לבדוק את מייקל והנסיבות של מותו ב-25.6 ב-17:20. היא בדקה ותיעדה את מצבו בחדר פרטי בבית החולים. היא צילמה את התמונה של מייקל במיטת בית החולים. היא מפרטת שהיו תמונות נוספות שצולמו אך שזאת הראשונה. היא אומרת שבתחילה לא היה גורם מוות ברור.

    היא לקחה ממייקל דגימות דם והעבירה אותם לבדיקה במשרד הפתולוג – בדיקה של חומרים רעילים. בנוסף באותו היום היא הגיעה לבית של מייקל ב-19:10. היא מצאה בחדר בו מייקל מת בקבוק של 20 מיליליטר פרופופול על הרצפה ליד הצד השמאלי של המיטה. הוא נמצא מתחת לשולחן שהיה ליד שידה שהיתה ליד המיטה של מייקל.



    פליק מתבקשת לזהות את הדברים שמצאה בחדרה השינה:
    -בקבוק פרופופול עם כמה טיפות של נוזל. היא מאשרת שזה אכן הבקבוק שמצאה.
    - בקבוק ריק של פלומנזיל (חומר הסותר את ההשפעה של תרופות כגון לורזופם) – נמצא ליד בקבוק פרופופול. פליק מאשרת שזה אכן מה שמצאה.
    - בקבוקי תרופות: דיאזפם, לורזופם, פלומקס. פליקס מאשרת שזה מה שמצאה. בקבוק הדיאזפם נרשם למייקל על ידי מוריי ב-20.6. בכל טבלייה יש 10 מיליגרם של דיאזפם (סם הרגעה וגם להרגעת שרירים – מאותה משפחה של לורזופם). הפלומקס (במקרים של פרוסטטה מוגדלת) נרשם למייקל בידי מוריי ב-23.6. הלורזופם נרשם על ידי מוריי ב-28.4.2009. בכל טבלייה יש 2 מיליגרם. פליק מאשרת שזה אכן דברים שמצאה בחדר.



    תרופות מרשם נוספות נמצאו במדף תחתון של שולחן. שם היה: טרזדון (נגד דיכאון), פלומזפם ועוד משהו.

    בנוסף נמצאו:
    - טיזאנדין (Tizanadine תרופה להרגעת שרירים): המרשם רשום על שמו של עומר ארנולד. הרופא שרשם הוא ארנולד קליין והתרופה נרשמה ב-7.6.2009.
    - פלומזפם (flomazepam). המרשם רשום על שם מיק ג'קסון. בכל טבלייה יש מיליגרם אחד. הרופא הרושם הוא ד"ר אלן מצגר והתרופה נרשמה ב-18.4.2009
    - טרזדון (trazadone נגד דיכאון). נרשם למיק ג'קסון. בכל טבלייה יש 50 מיליגרם, נרשם על ידי אלן מצגר ב-18.4.2009.
    - טמזפם (temazapam תרופה לטיפול בהפרעות שינה. בדרך כלל נותנים אותה לטווח קצר). התרופה נרשמה למייקל על ידי מוריי בתאריך 22.12.2008.
    - הידרוקווינון (hydroquinone משחה – נראה לי לטיפול בווטיליגו). על המשחה יש את השם של בית המרקחת ממנו הזמין מוריי Applie Pharmacy
    - בנוקווין (benoquin משחה לטיפול בויטיליגו). על המשחה יש את השם של בית המרקחת ממנו הזמין מוריי Applie Pharmacy
    - לידוקאין בריכוז של 4% (lidocaine משחה להרדמה מקומית). על המשחה יש את השם של בית המרקחת ממנו הזמין מוריי Applie Pharmacy וכן את שמו של מוריי.

    פליק מאשרת שכל מה שמוזכר למעלה נמצא על השידה בחדר שבו מייקל מת. בנוסף על הרצפה נמצא מכשיר ידני להנשמה (ambu bag), מכלי חמצן – אחד מהם על משהו עם גלגלים. בנוסף על השידה ליד המיטה נמצא גם ציוד למתן עירוי, כפפות לייטקס, ומזרקים ללא המחט שלהם. מתחת למכשיר הידני להנשמה היה חלק של עירוי. היא גם מצאה בקבוק של אספירין וציוד רפואי נוסף כמו מחטים. בחדר היה גם כיסא מעץ ועליו מכל שבו היה שתן ולידו היו כל מיני פדים רפואיים. היא עזבה את הבית של מייקל ב-20:20 וחזרה ב-29.6 כדי לחפש אחר ראיות נוספות.






    היא מספרת שיש ארון גדול סמוך לחדר בו מייקל מת. בתוכו היא מצאה כמה תיקים: תיק קטן ושחור, תיק כחול ותיק בצבע כחול בהיר. בנוסף היה שם גם קופסה של כפפות ושפופרות של משחה כלשהי.

    בתוך התיק השחור היה מכשיר למדידת לחץ דם של חברת starline box. בנוסף בתוך התיק הזה היו 3 בקבוקי לידוקאין – 2 מהם היו כמעט ריקים לחלוטין, 1 מהם היה חצי מלא.

    בתיק הכחול היתה שקית , מד דופק, שקית עירוי של תמיסת מלח שנחתכה ובתוכה היה בקבוק 100 מיליליטר של פרופופול. היא הוציאה את בקבוק הפרופופול משקית העירוי וצילמה אותם. בנוסף היו בו 10 בקבוקונים של לורזופם. עוד היה בו שני בקבוקים של 10 מיליליטר מידזולם (סם הרדמה – נגד התקפים). בנוסף נמצא בו תחבשות סטרילית קטנה שהיה עליה דם. מד הדופק היה בתוך שקית פלסטיק. עוד נמצא בתיק הזה שקית לאיסוף שתן, תחבושות למיניהן, ציוד למתן עירוי, מזרקים חד פעמיים ומחטים.

    בתיק בצבע כחול בהיר (תיק לציוד של תינוקות) נמצא – 2 בקבוקי 100 מיליליטר של פרופופול. הם היו מלאים. 7 בקבוקי 20 מיליליטר של פרופופול. שלושה מהם היו פתוחים והיה בהם נוזל בכמויות שונות. בקבוק לידוקאין לא פתוח, 2 בקבוקוני לידוקאין פתוחים. 3 בקבוקונים של 10 מיליליטר מידזולם – 2 מהם לא היו פתוחים. 4 בקבוקים של פלומנזיל 5 מיליליטר, 2 בקבוקים של לורזופם – 1 היה סגור, 1 היה חצי מלא. עוד נמצא בקבוק אחד שהיה רשום עליו שם בית המרקחת ממנו מוריי הזמין והיה שם אפדרין, אספירין וקפאין. עוד נמצא טיפות עיניים, ציוד לעירויי כולל מזרקים, חסם עורקים כחול, כרטיסי הביקור של מוריי.

    ליד התיקים היא מצאה 19 שפופרות של משחת בנוקווין . בנוסף ב-29.6 היא לקחה שקית של תמיסת מלח שראתה ב-25 וכן ציוד למתן עירויי. סגן התובע המחוזי, דיוויד וולגרין מניח את כל הדברים האלה על השולחן כדי שהמושבעים יוכלו לראות.



    פליק ממשיכה להעיד ואומרת שב-1 ליולי 2009 היא שלחה זימון בו ביקשה את התיקים הרפואיים של מייקל. הזימון נשלח לאדוארד צ'רנוף, עורך הדין של מוריי.





  4. #34
    abigaillovesmj
    Guest

    Default Re: Hebrew Translations

    העדות של סטפן מרקס

    הוא עובד במשרד התובע המחוזי במעבדה שעוסקת באסיפת ראיות ממחשבים. ביוני 2009 הוא הועסק שם 5.5 שנים. הוא מכיר את מכשיר הטלפון IPHONE ומסביר שזה כמו מחשב נייד. הוא מסביר שהוא ניתח את התוכן של ה- IPHONE של מוריי.

    הוא ביצע בדיקה שלו ב-28.7.2009. הוא מצא שב-7:03 ב25.6 מוריי הסתכל על המכשיר שלו לקבלת מידע וכן ב-9:45 באותו היום – כלומר מנתוני הטלפון זה מה שעולה. המידע שבטלפון גם מראה שב-25.6 קונסוואלו נאג (העובדת במרפאה של מוריי בלאס וגאס) שלחה לו אימיילים לפאלפון. הוא הצליח להשיג את המידע שהיה באימיילים האלה.

    ב-17:33 ב-24.6 נשלח מייל מקונסוואלו למוריי. הנושא של המייל היה – הערות על התקדמותו של עומר ארנולד. בגוף של המייל היה כתוב: 'הנה המידע על ההתקדמות שלו. בבקשה תגיד לי אם אתה יכול לפתוח את זה". במייל היה קבצים מקושרים. הקבצים הם מסמכים שבהם יש תאריכים וכל מיני הערות לידם. 19.11.08 – אינסומניה, חרדה. 12.08 , 3.07. בנוסף מצורפים למייל הזה תיק רפואי של עומר ארנולד עם כל מיני הערות בכתב יד ובהם כתוב – רופא מטפל- קונראד מוריי ועל מה התלונן המטופל.

    המייל הבא מקונסוואלו למוריי נשלח ב-24.6 ב- 17:34. הנושא שלו הוא: עומר ארנולד- D2 – אקו. יש שם דוח מ-17.1.07 דוח נוסף מתאריך 26.3.07 דוח שקוראים לו אקוקרדיוגרף (בדיקת הלב באמצעות אולטראסאונד) מתאריך 17.1.07. הכותרת של המייל הבא היא: MRI פול פוראנס. שם כתוב שלקונסוואלו יש תוצאות ה-MRI של פוראנס. המייל הבא גם עוסק בבדיקת MRI שהיתה ב-13.11.07. הכותרת של המייל הבא היא עומר ארנולד מעקב אחרי תרופות. זה התקבל ב-17:38 ב-24.6.

    ב-25.6 מוריי קיבל מייל לאייפון שלו ב-5:54 בבוקר. לפי הנתונים שמרקס בדק עולה שהמייל הזה נקרא. הוא היה מבוב טיילור. מתחיל ב- "היי קונראד". במייל יש מספר טלפון של לונדון וכן כתובת רחוב לונדונית. בגוף המייל יש התייחסות למצב בריאות, דיווחים של התקשורת על האמן ונושאים של ביטוח בריאות למייקל.

    מהאייפון של מוריי עולה שהוא השיב לבוב טיילור ב-25.6 ב-11:17 בבוקר. הוא כתב: "בוב היקר, קיבלתי את המייל שלך. דיברתי עם מר. ג'קסון וביקשתי ממנו שישחרר את התיקים הרפואיים שלו כדי שתוכל להשיג ביטוח למופע. אך בקשתי נדחתה. לכן אני מבקש ש-AEG תדבר עם מר ג'קסון מדוע יש צורך בתיקים הרפואיים בגלל שהוא תחת הרושם שהוא כבר מבוטח. בכל הנוגע להצהרות שמפורסמות בתקשורת, ככל הידוע לי הן מופרכות. קונראד מוריי".

    בנוסף באייפון של מוריי היתה הודעה קולית מפרנק דיליאו שהושארה ב-20.6.2009. התביעה משמיעה את ההודעה הקולית. נאמר בה: "ד"ר מוריי זה פרנק דיליאו – המנהל של מייקל. אני הבחור הנמוך בלי השער. אני בטוח שאתה יודע שלמייקל היה התקף אתמול (הם כתבו episode אפשר לתרגם גם כתקרית). הוא חולה ואני חושב שאתה צריך לעשות לו בדיקת דם. אנחנו צריכים לראות מה הוא עושה".

    מרקס אומר שיש אפליקציה באייפון של מוריי שנקראת ITALK – זו אפליקציית הקלטה . יש הקלטה מה-10.5.09 בשעה 9:05 בבוקר. סגן התובע המחוזי, וולגרין, משמיע את ההקלטה בה מייקל נשמע תחת השפעה של משהו חזק. זו הקלטה של 4 דקות.



    תמלול ההקלטה:

    "מייקל- אלביס לא עשה זאת, הביטלס לא עשו זאת. אנחנו צריכים להיות מדהימים. כשאנשים יעזבו את המופע הזה, כשהם יעזבו את המופע שלי. אני רוצה שהם יגידו 'לא ראיתי שום דבר כזה בחיי. תלכו- תלכו. לא ראיתי שום דבר כזה אי פעם. תלכו- זה מדהים. הוא האמן הכי גדול בעולם. אני לוקח את הכסף, מיליון ילדים. בית חולים לילדים. הכי גדול בעולם. בית החולים לילדים של מייקל ג'קסון. יהיה בו אולם קולנוע, חדר משחקים. ילדים מדוכאים בבתי החולים אין חדרי משחקים ואולמות קולנוע. הם חולים בגלל שהם מדוכאים. המוח שלהם מדכא אותם. אני רוצה לתת להם את זה. איכפת לי מהם. הם מלאכים. אלוהים רוצה שאעשה זאת. אלוהים רוצים שאעשה זאת. אני הולך לעשות את זה קונראד.

    מוריי: אני יודע שתעשה זאת.

    מייקל: אין להם תקווה. אין יותר תקווה. זה הדור הבא שהולך להציל את כדור הארץ שלנו. נדבר על זה. ארצות הברית, אירופה, פראג. התינוקות שלי. הם מסתובבים ללא אמא. הן יולדות אותן ועוזבות – קלון פסיכולוגי. הם פונים אלי- בבקשה תקח אותי איתך.

    מוריי – ממלמל כאות להנהון.

    מייקל: אני רוצה לעשות את זה עבורם.

    מוריי – ממלמל כאות להנהון.

    מייקל: אני אעשה את זה עבורם. זה משהו שייזכר יותר מההופעות שלי. ההופעות יהיו כדי לעזור לילדים שלי זה תמיד יהיה החלום שלי. אני אוהב אותם. אני אוהב אותם בגלל שלי לא היתה ילדות. לא היתה לי ילדות. אני מרגיש את הכאב שלהם. אני מרגיש את הפגיעה שלהם. אני יכול להתמודד עם זה. רפא את העולם, אנחנו העולם, האם תהיה שם, הילדים האבודים (שמות של שירים). אלו שירים שכתבתי בגלל הכאב הזה. אתה יודע שכואב לי.

    שקט

    מוריי – אתה בסדר?

    שקט

    מייקל- אני ישן".

    סוף הקלטה.

    חקירה של ההגנה

    מרקס מעיד שההקלטה בוצעה ב-10.5.2009 – יום ראשון. הוא אומר שהאימייל על הביטוח מוען גם לאנשים נוספים ביניהם גם אנשים בשמות: ג'ון, פול וטים. באייפון שלו גם מופיע רצף של אימיילים שהיה קשור לכך – כלומר מראה את רצף האימיילים שהתקבלו תחת הנושא. הוא אומר שהוא מזהה אימייל מג'סטין ברנס לאיאן פרנס ב-22.6.09 בו דיברו על המצב הרפואי של מייקל. היה לכך מייל חוזר ב-24.6.09 בו דובר על ביטוח ודרישות בריאותיות. הוא מציין שיש אימייל מפול גונגוור ב-24.6 שגם נשלח למורי ולרנדי פיליפס וכו'. האימייל הזה עוסק בפגישה שהיתה אצל מייקל. יש גם אימייל מבוב טיילור לפול גונגוור שמצוין בו שיש דאגה לגבי הביטוח של מייקל. יש גם מייל מבוב טיילור ב-25.6 בשעה 13:54.

    עוד שאלה מהתביעה

    מרקס מעיד שכדי להשתמש באפליקציה ITALK צריך לפתוח אותה באופן ידני. עוד הוא אומר שברצף האימיילים מובעת דאגה לגבי השגה של תיקים רפואיים של 5 השנים האחרונות.

  5. #35
    abigaillovesmj
    Guest

    Default Re: Hebrew Translations

    המשך העדות של אליסה פליק


    חקירה בידי התביעה

    וולגרין שואל את פליק לגבי משהו שתיארה בדוח שלה כ"מזרק שבור". היא אומרת שלא היתה צריכה לתאר את זה כך ושלא תיארה את זה נכון. היא הניחה שחלקים שמצאה היו שייכים למזרק אחד ואחר כך הבינה שזו טעות מכיוון שהיו להם קצוות שונים (אחד היה מרובע והשני עגול)- כלומר הם לא מתאימים יחד ולא שייכים לאותו מזרק. טבעית אצבע של פליק נמצאה על המזרק. היא לא יודעת להגיד מתי זה קרה. היא אומרת שייתכן שזה היה כאשר הזיזה שולחנות כדי לצלם תמונות. תוך כדי זה היא הזיזה דברים וייתכן שכך הגיעה טביעת האצבע שלה לשם.





    פליק מעידה שהיא שלחה למוריי זימון באמצעות עורך הדין שלו ורצתה לקבל ממנו את כל המסמכים הרפואיים של מייקל. זה היה בראשון ליולי. צ'רנוף העביר לה מסמכים. וולגרין שואל אותה אם במסמכים יש תיעוד של החודשים אפריל, מאי ויוני 2009 ופליק עונה שלא – כל המסמכים הם מלפני החודשים האלה. וולגרין עובר על המסמכים הרפואיים. הם מהשנים 2006,2007,2008 והשמות שרשומים עליהם הם מייקל ג'קסון, עומר ארנולד ופול פארנס (גם השם מיק סמיית' מופיע באחד המסמכים אך הוא מחוק).






    חקירה בידי ההגנה

    צ'רנוף שואל את פליק על תפקידה בחקירה. הוא מדבר על תפקידו של חוקר מקרי מוות (פליק עובדת במשרד חוקר מקרי המוות) והחשיבות של העבודה שלה. התפקיד שלה הוא לאסוף כמה שיותר מידע על הגורם למוות ועל המניע. הוא מזכיר את החשיבות של שמירה על דיוק ויסודיות בחקירה.

    הוא שואל אותה מי מהמשטרה היה בבית של מייקל ב-25 ליוני. היא עונה שבבית היו הבלשים סקוט סמית ממשטרת לוס אנג'לס והבוס שלה במשרד חוקר מקרי המוות- אדוארד ווינטרס. בנוסף היה במקום גם צלם של זירות פשע ממשטרת לוס אנג'לס. פליק כתבה הערות על מה שראתה, צילמה תמונות ואספה ראיות.

    ב-29 ליוני היא חזרה לבית של מייקל בעקבות מידע שקיבלה מהבלש סמית. הוא אמר לה שיש ראיות רפואיות נוספות בחדר ליד חדר השינה. היא לא שאלה אותו עוד שאלות ואמרה שתפגוש אותו בבית של מייקל. כשהם נפגשו הוא אמר לה איפה למצוא את התיקים בהם נמצאו ראיות נוספות. הם הוציאו את הראיות מהארון, הניחו אותם על שולחן וצילמו אותם. פליק לא זוכרת מי צילם את התמונות האלה- אם זו היתה היא או צלם זירת פשע של משטרת לוס אנג'לס. ההגנה מראה תמונה של הפריטים על השולחן.

    הוא שואל אותה לגבי שקית העירוי שנמצאה חתוכה ובתוכה בקבוק פרופופול. הוא רצה לדעת אם יש תמונות נוספות של השקית הזאת אך פליק לא זוכרת.

    הוא מבקש ממנה לעבור על הדוחות שכתבה על מה שמצאה בבית. היא כתבה 3 דוחות (נקראים 3A) אחד ב-25 ליוני, השני ב-29 ליוני והשלישי ב-4 ליולי. אלו דוחות שבאמצעותם מפרטים ראיות שנמצאו. צ'רנוף מבקש מפליק להשוות בין הדוחות לבין הערות שכתבה במקור ב-29 ביולי. הוא מחפש מידע שכתבה בנוגע למיקום בו נמצאו בקבוקים של פרופופול. הוא מציין שבכרונולוגיה שתיאר חוקר מקרי המוות לא מצויין שנמצא בקבוק פרופופול בתוך שקית עירוי. כלומר בדוחות המקוריים שלה לא מצוין שנמצא בקבוק פרופופול בתוך שקית עירוי אלא רק שקית עירוי חתוכה ובקבוק פרופופול. הפעם הראשונה בה מצוין שנמצא בקבוק פרופופול בשקית עירוי היא בדוח שנכתב ב-29.3.2011. הוא רוצה לדעת מדוע היא שיכתבה את ההערות שלה על מה שנמצא.

    צ'רנוף שואל מתי היתה הפעם הראשונה שהיא סיפרה לתביעה שהיה בקבוק פרופופול בתוך שקית עירוי. הוא שואל אותה אם היא שמעה את העדות של אלברטו אלוורז (שהעיד שהוא ראה בקבוק פרופופול בתוך שקית עירוי). פליק עונה שהיא לא מכירה את אלוורז ולא שמעה שהעיד שראה בקבוק פרופופול בתוך שקית עירוי.

    הוא מתחיל לשאול אותה על ההערות שכתבה בכתב יד ב-25.6. היא הסבירה לו שלאחר שהיא מעתיקה את ההערות שלה ומעבירה אותם לדוח היא משמידה את ההערות שכתבה בכתב יד. כך היא עושה בכל המקרים עליהם היא עובדת. הוא שואל אותה אם תסכים לכך שעשתה טעויות גדולות בחקירת המקרה. היא לא מסכימה. הוא שואל אותה אם זה שלא שמרה את ההערות המקוריות שלה הוא טעות. היא עונה שלא ומסבירה שכל מה שהיה בהערות שלה נכנס לדוח שכתבה.

    הוא עובר לשאול אותה על ראיות שנמצאו. היא מצאה בקבוק של פלומנזיל (תרופה שסותרת את ההשפעות של לורזופם) על הרצפה אך הזיזה אותו לשולחן. הוא שואל אותה אם הזיזה גם מזרק מהרצפה לשולחן והיא עונה שלא- שמצאה אותו על השולחן.

    הוא חוזר לשאול על "המזרק השבור". היא מסבירה שוב שלא היתה צריכה לתאר את הפריט הזה כמזרק שבור שכן התברר שאלו היו חתיכות ממזרקים שונים ולא ממזרק אחד. הוא שואל אותה לגבי תיאור הזירה שכתבה בדוח שלה והאם הופיע בתיאור שנמצאו כפפות על הרצפה. הוא מבקש שתראה את הכפפות שכתבה שמצאה על הרצפה – בתמונה שהציג. היא מסבירה שבתמונה שהוא מראה לא רואים את הכפפות. הוא מראה תמונה של כפפות שנמצאו על כיסא ושואל אם היא כתבה עליהם. היא עונה שלא. הוא שואל אם זו טעות שעשתה והיא עונה שלא.

    צ'רנוף עובר לדבר על טיפות נוזל שנמצאו בשקית עירוי. הוא טוען שהן בצבע שקוף ושהן לא נוזל שמזכיר חלב (פרופופול מזכיר חלב במראה שלו). הוא שואל אם ביצעו בדיקות מעבדה על שקית העירוי והיא עונה שכן.

    פליק מעידה שב-25.6 היא עבדה בעיקר בחדר בו מייקל מת. צ'רנוף שואל אותה אם נכנסה לחדרים אחרים והאם נכנסה לחדר שינה אחר. היא אומרת שלא נכנסה לשם. לחדר השינה הזה יש שירותים נפרדים וחוקר מקרי המוות אסף משם כמה פרטים ב-26 ליוני.

    צ'רנוף מראה כמה תמונות של המכל ובו שתן שנמצא על כיסא בחדר שבו מייקל מת. הוא גם מראה כל מיני תמונות נוספות שפליק צילמה ושואל אותה מתי הן צולמו. פליק לא זוכרת את התאריכים המדויקים והאם התמונות צולמו ב-25.6 או ב-29.6.

    הוא מראה לה תמונה של שקית עירוי על עמוד עירוי ושואל מתי התמונה הזאת צולמה. הוא מראה שתי תמונות של אותו הדבר – אחת צולמה ב-25.6 והשנייה ב-29.6 ומראה שיש שינוי במראה של הפריט וטוען שמישהו הזיז את הראיות.





    הוא שואל אותה של מי היתה ההחלטה לא לסגור את הבית (ככל הנראה מתכוון לא לסגור אותו כזירת פשע). היא עונה שזו החלטה של משטרת לוס אנג'לס.


    היא מתבקשת לדבר על הפעם השנייה שחזרה לבית. הבלש סמית הודיעה לה על ראיות רפואיות נוספות שמוריי ציין בפניו (התיקים בארון). היא חזרה לבית ב-29.6 ומעידה שאינה יודעת אם המשטרה היתה שם בתאריכים 27.6 וה-29.6.

    צ'רנוף מזכיר פרטים שאספה כשחזרה לבית ב-29.6 כגון עמוד עירויי, שקית עירויי ואומר שלא ציינה את קיומם בדוח שכתבה ב-25.6. היא מזכירה אותם בדוח שכתבה ב-27.6 – שם היא כותבת שיש פריטים שלא הזכירה קודם.

    לאחר ה-29.6 פליק לא חזרה לבית של מייקל. היא אספה תיקים רפואיים מכל מיני רופאים שלו כדי לקבל הבנה מעמיקה יותר של ההיסטוריה הרפואית שלו. היא ביקשה תיקים רפואיים מהרופאים הבאים: מוריי, ארנולד קליין, מצגר, תאדריסי, סלאביט, רוזן, לי, בית החולים UCLA, קופלן והופלין. אספה מידע רפואי רב.

    צ'רנוף שואל על בקבוק המיץ שנמצא על הכוננית ליד המיטה של מייקל. היא עונה שלא לקחה אותו כראיה.

    חקירה נוספת בידי התביעה

    וולגרין עובר עם פליק שוב על הדוחות שכתבה ומסביר את משמעותם. בחלק שמכונה – נרטיב החוקר יש תיאור כללי של הזירה. בחלק המכונה: תיעוד ראיות מפורטים כל הפריטים שנלקחו מהזירה וקוטלגו כראיות. בחלק המכונה הערות התיק: מפורט מידע נוסף. טופס המכונה 3a יש רשימה של ראיות רפואיות לעומת שאר הראיות שנמצאו בזירה. הוא מאפשר לה להבהיר שכל הראיות שכתבה ב-25.6 הוכנסו לדוחות האלה.

    הוא שואל אותה אם ראתה את עמוד העירוי ב-25.6 והאם צילמה אותו. היא עונה שכן. היא ציינה את קיומו של עמוד העירוי בדוח שכתבה ב-27.6. ב-29.6 היא לקחה את עמוד העירוי כראייה וכן את התיקים שבתוכם נמצאו ראיות נוספות.

    וולגרין מזכיר את העדות שנתנה בשימוע הראשוני בינואר שם דיברה על כך שנמצא בקבוק פרופופול בתוך שקית עירוי. היא מסבירה שהיא הוציאה את בקבוק הפרופופול משקית העירוי כדי לראות מה זה. היא שמה אותם זה על זה כדי לצלם אותם. הוא שואל אותה מודע צילמה אותם ביחד והיא עונה שצילמה אותם יחד בכוונה מכיוון שהם נמצאו אחד בתוך השני.

    הוא שואל אותה אם זו היתה חקירה מושלמת והיא עונה שלא. הוא שואל אותה אם אי פעם ניהלה חקירה מושלמת והיא עונה שלא. הוא שואל אם היא חושבת שיש חקירות שהיתה יכולה לעשות בהן עבודה טובה יותר והיא אומרת שכן ושהיא עושה כמיטב יכולתה.

    חקירה נוספת בידי ההגנה

    צ'רנוף מבהיר שהיא לא צילמה תמונה של בקבוק פרופופול בתוך שקית עירוי.

  6. #36
    abigaillovesmj
    Guest

    Default Re: Hebrew Translations

    הכנסת מידע על טביעות אצבעות כראיות במשפט


    -טביעות האצבעות של מוריי נמצאו על בקבוק 100 מיליליטר של פרופופול אשר נמצא בתוך שקית עירוי.

    - טביעת האצבע של אליסה פליק נמצאה על מזרק שהיה על השולחן.


    - על שקית העירוי שנחתכה נמצאו 4 טביעות אצבעות. 2 טביעות אצבעות נמצאו על שקית עירוי של תמיסת מלח ועל בקבוק 20 מיליליטר של פרופופול. טביעת אצבע אחת נמצאה על בקבוק נוסף של 20 מיליליטר של פרופופול. טביעות האצבע הללו לא זוהו – כלומר הם לא יודעים של מי הם. טביעות האצבע של האנשים הבאים השוואה לטביעות האצבע שנמצאו ולא היתה התאמה: מייקל ג'קסון, קונראד מוריי, אלברטו אלוורז, מייקל אמיר וויליאמס, פחים מוחמד, סקוט סמית (בלש), מארק גודמן (פרמדיק), מרטין בלנט (פרמדיק), ג'ימי ניקולס, בלנקה ניקולס, אליסה פליק, קאי צ'ייס.


    - נמצאו טביעות אצבעות שלא ניתן היה לזהות כלל על הפריטים הבאים: 2 בקבוקוני מידזולם, בקבוקון לורזופם, 2 בקבוקוני לידוקאין, בקבוקון לידוקאין, טיפות עיניים, שפופרת משחה, בקבוק תרופות שהיה כתוב עליו: אפדרין, קפאין ואספירין, 2 בקבוקונים של 100 מיליליטר פרופופול, 7 בקבוקונים של 20 מיליליטר פרופופול, 2 בקבוקונים של לידוקאין, בקבוקון לידוקאין, 2 בקבוקוני לורזופם, 4 בקבוקוני פלומנזיל, 3 בקבוקוני מידוזלם, ציוד למתן עירוי, מזרק עם מחט.

    כלומר טביעות האצבע של מייקל לא נמצאו על אף אחד מהפריטים. טביעות האצבע של מוריי נמצאו רק על בקבוק ה-100 מיליליטר פרופופול שנמצא בתוך שקית העירוי.




  7. #37
    abigaillovesmj
    Guest

    Default Re: Hebrew Translations

    העדות של דן אנדרסון – טוקסיקולוג (מומחה לרעלים וכימיקלים) במשרד הפתולוג



    הוא מועסק במשרד הפתולוג כחוקר רעלים כבר 21 שנים ותפקידו הנוכחי הוא מנהל צוות הטוקסיקולוגים במחלקה.

    הוא קיבל 4 דגימות דם שנלקחו ממייקל בבית החולים. ב-26.6 נכח בתחילתה של הנתיחה שעשו למייקל. הוא אמר למי שביצע אותה איזה דגימות הוא רוצה מהגוף של מייקל. הם החלו לערוך בדיקות על הדגימות האלה ב-26.6 אחר הצהריים. אנדרסון מסביר שהבדיקות לוקחות מספר ימים ושהחלו לקבל תוצאות ביום שני. התוצאות מובאות בדוח שכתב (בן 8 עמודים).

    אנדרסון מסביר על מה הם ערכו בדיקות:
    - הדם שבלב.
    - דם מהרגל.
    - הדם שנלקח ממייקל בבית החולים
    - נוזל שנמצא מאחורי העינים.
    - דגימה מהכבד
    - תכולת הקיבה
    - דגימות השתן: גם מהמכל שנמצא בבית של מייקל וגם משלפוחית השתן.






    ממצאים: בגוף של מייקל לא היה אלכוהול, לא היה דמרול, לא היה קוקאין ומריחואנה, מתאמפטמין, אמפטמין, אקסטזי וסמים מהסוג הזה. בנוסף לא נמצא, קודאין, מורפין, אוקסיקודון., PCP,

    בגוף שלו נמצא ואליום, לורזופם, מידזולם ופרופופול. פרופופול נמצא גם בכבד של מייקל. הקיבה שלו הכילה לידוקאין ופרופופול. השתן משלפוחית השתן הכיל לידקואין, מידזולם, אפדרין ופרופופול. השתן שהיה במכל בבית הכיל לידקואין, מידזולם, אפדרין ופרופופול. הנוזל שמאחורי העיניים הכיל פרופופול.




    אנדרסון מסביר שהשתן נותן תמונה פחות מדויקת של מה שהיה בגוף ושמה שמדויק הוא בדיקות הדם למיניהם. השתן מראה רק מה היה בגוף בזמן כלשהו ויוצא החוצה.

    כלומר פרופופול נמצא ב-8 דגימות מהגוף של מייקל: בדם שבלב, בדם שנלקח בבית החולים, בדם שברגל, בנוזל שמאחורי העיניים, בכבד, בתוכן הקיבה ובדגימות השתן (גם מהשלפוחית וגם מהמכל שנמצא בבית).

    אפדרין (תוסף מזון ממריץ) נמצא רק בשתן ולא בדם.

    וולגרין מבהיר שלא נמצא דמרול במערכת של מייקל. אנדרסון מסכים שאכן לא נמצא.

    וולגרין עובר לדבר על הפרופופול שנמצא בקיבה של מייקל. אנדרסון מסביר שהכמות שנמצאה בקיבה דומה בגודלה לגודל של גרגיר סוכר. כלומר כמות ממש ממש קטנה. גם כמות הלורזופם שנמצאה בקיבה של מייקל היתה באותו סדר גודל – ניתן להשוות לכמה גרגירי סוכר.

    בנוסף החוקרים בדקו את המזרק שנמצא על השידה ליד המיטה. נמצאו בו 4 טיפות של נוזל שהתגלו בבדיקה כפרופופול ולידוקאין. החוקרים גם בדקו את ציוד העירוי ושקית העירוי שהיתה על העמוד. בחלק מהעירוי הם מצאו פרופופול, לידוקאין ופלומנזיל. בשקית העירוי ובחלק אחר של ציוד העירוי לא נמצאו סמים כלל.





    חקירה בידי ההגנה

    עורך הדין של מוריי, מייקל פלאנגן, שואל את אנדרסון מדוע הם בדקו אם יש פרופופול בשלוש דגימות שונות של דם. אנדרסון מסביר שלרוב בודקים שתי דגימות (אחת כללית ואחת מאזור כמו הרגל) – הוא מסביר שזה נעשה מכיוון שלאחר המוות הגוף משחרר בחזרה את החומרים (סמים, תרופות) למחזור הדם והזזת הגופה יכולה לפזר את החומר בדם. במקרה הזה הם קיבלו גם את הדם שנלקח ממייקל בבית החולים אז בדקו גם אותו.

    פלאנגן שואל מדוע הריכוזים של החומרים שנמצאו בגוף של מייקל גבוהים יותר בדם שנלקח ממייקל בבית החולים. אנדרסון לא יודע. הוא שואל מדוע הריכוזים שבדם שנלקח מהרגל הכי נמוכים? אנדרסון עונה שזה בגלל תהליכים שקורים לאחר המוות ואופן הפיזור של החומרים בגוף לאחר המוות. הוא אומר שזה מה שבדרך כלל מוצאים כשבודקים. הוא שואל אם כך אז מדוע כמות הלידוקאין שנמצאה בדם שנלקח מהרגל גבוהה יותר מכמות הלידוקאין שנמצאה בדם מהלב. אנדרסון עונה שזה קשור לסם עצמו ולאופן שהוא מתפזר בגוף.

    הוא שואל אותו מדוע בדקו את הנוזל שמאחורי העיניים. אנדרסון עונה שהם בדקו אם יש פרופופול בנוזל שמאחורי העיניים בגלל שפרופופול הוא החומר הכי חשוב במקרה הזה. הוא מסביר שלא היה להם מספיק נוזל בשביל להריץ בדיקה מלאה. מכך הוא מסיק שפרופופול לא מתפזר הרבה לנוזל של העין. הם לא סיפקו בדוח שלהם תוצאות על כמות הפרופופול שנמצאה בנוזל העין מכיוון שלא היה להם מספיק ממנו. במקרים כאלה לפי הפרוטוקול אסור להם לתת מספר מכיוון שהם לא יכולים להבטיח שהמספר מדויק.

    פלאנגן שואל לגבי השתן שנמצא בבית. מדוע הם לא כתבו מספר מדויק של הפרופופול שנמצא. אנדרסון מסביר שגם פה מדובר בממש קצת פרופופול שנמצא בדגימה הזאת ולכן הם לא מספקים מספר.

    אפדרין נמצא בשתן אך לא בדם. אנדרסון מסביר שזה מכיוון שהשלפוחית יכולה לאגור חומרים למשך זמן רב. פלאנגן שואל מתי האפדרין נלקח. אנדרסון עונה שזה לא משהו שקרה לפני המוות מכיוון שהוא לא נמצא בדם. זה משהו שנלקח בין 24 ל-72 שעות.

    פרופופול נמצא בשתן שהיה במכל בחדר. פלאנגן שואל אם זה יכול להיות גם מלפני כמה ימים. אנדרסון מסכים ואומר שזה גם יכול להיות משהו עדכני יותר. פלאנגן שואל אם השתן שנמצא בזירה נאסף לפני השתן שנאסף בנתיחה. אנדרסון עונה שאין לו מושג מתי הוא נאסף והוא בכלל לא יודע אם זה שתן של מייקל.

    פלאנגן מציג בפני אנדרסון תרחיש היפותטי בו השתן שנמצא בחדר הוא משעה 7 בבוקר ושעת המוות היא 12:00 בצהריים. הוא טוען שלא הרבה שתן נאסף לאחר המוות. אנדרסון מתקן אותו ואומר שדווקא הם אספו מהשלפוחית של מייקל 500 מיליליטר של שתן ושזה הרבה. פלאנגן מנסה להגיד שמייקל קיבל או לקח פרופופול לאחר שהטיל את מימיו (למכל שנמצא בחדר) וזאת משום שהרמות של פרופופול בשתן שהיה בשלפוחית שלו היו גבוהות יותר.

    פלאנגן אחר כך שואל אם רמת הלורזופם שנמצאה בגוף של מייקל גבוהה. אנדרסון אומר שהיא גבוהה אך בטווח הנורמלי של המינונים שנותנים. הוא שואל את אנדרסון כמה לורזופם ניתן למייקל במיליגרמים. הוא עונה שניתן לחשב אך שזה לא יהיה חישוב מושלם מכיוון שצריך להניח מספר הנחות ולכן אסור לעשות זאת. אנדרסון מפרט את ההנחות שיהיה צריך להניח לפני שמבצעים את החישוב: החומר התפזר בכל הגוף, לא היה פיזור מחדש של הסם לאחר המוות, הרמה של הסם בדם של הלב לא גבוהה בצורה כוזבת.

    פלאנגן מראה לאנדרסון ספר שבו כתוב שלורזופם לא מתפזר שוב בגוף לאחר המוות. אנדרסון לא מסכים עם מה שכתוב ואומר שיש רק שני מקרים שבהם זה קרה ושהוא לא מרגיש נוח לעשות הכללה גורפת על כל האוכלוסייה משני המקרים האלה.

    פלאנגן ממשיך לבקש מאנדרסון לתת את כמות הלורזופם במיליגרמים. אנדרסון עובר על הדוחות שלו ואומר שבהתחשב בהנחות שמנה קודם יש בערך 11 מיליגרם. הוא אומר שהם לא יכולים לקבוע איך הלורזופם ניתן מהסתכלות על הרמה שלו בדם (אם זה היה באמצעות עירוי או גלולה). הוא לא יודע איך הלורזופם ניתן.

    פלאנגן שואל אם התוצאות מעידות על כך שהלורזופם היה בגוף זמן ממושך. אנדרסון אומר שכן. הוא שואל עוד אם מישהו מקבל עירוי של פרופופול – האם הוא מצפה שיהיה שוויון של החלוקה של החומר הזה בגוף. אנדרסון עונה שהוא לא יודע איך הגוף מעבד פרופופול ולכן לא יכול לענות על השאלה.

    הוא מציין שבסיכום שאנדרסון עשה לא מצויין שלורזופם נמצא בתכולה של הקיבה. אנדרסון מבהיר שהם בודקים את תכולת הקיבה רק במקרים של מנת יתר. מבדיקות הדם שהם עשו עלה שהלורזופם היה בגוף ברמה מתקבלת ולכן הם לא ערכו בדיקה כדי לראות אם הוא נמצא בקיבה.

    ההגנה מציינת שנמצא 0.634 מיקרוגרם של לורזופם למיליליטר בקיבה. פלאנגן אומר שלורזופם נמצא בריכוז הגדול פי ארבע בקיבה מאשר בדם. אנדרסון לא מסכים ואומר שהריכוז של הלורזופם בקיבה לא גדול כלל. הוא שואל אם הריכוז של הלורזופם בקיבה מתאים למצב בו התרופה נלקחה בגלולה (כלומר בליעה לעומת עירוי).

    אנדרסון מסביר שלא ומפרט שחומרים מגיעים לקיבה בכמויות קטנות בגלל תהליך שנקרא Ion trapping (קשור להצטברות של חומר בתא) וזה לא אומר שהחומר הזה נלקח באופן אורלי (נבלע). אנדרסון ממיר את המספר שפלאנגן הביא למיליגרם וזה יוצא 0.046 מיליגרם שזה 40\1 מגלולה רגילה של 2 מיליגרם (מה המשמעות של המספר הזה: אם ניקח גלולה רגילה של לורזופם ונחלק אותה ל-40 חתיכות, מה שנמצא בקיבה של מייקל יהיה חתיכה אחת מה-40 האלה- ריכוז אפסי). אנדרסון מסביר שיכול להיות שהלורזופם הגיע לקיבה דרך הדם.

    פלאנגן שואל שאלות לגבי מידזולם אך אנדרסון לא ביצע חישובים לגבי החומר הזה מכיוון שהכמויות שבו הוא נמצא בגוף של מייקל הן ממש קטנות. הוא שואל את אנדרסון אם אפשר לדעת מה היו הרמות של מידזולם בדם לפי הסתכלות על הרמות של בשתן. אנדרסון אומר שזו לא השוואה שאפשר לעשות.

    פלאנגן חוזר לדבר על השתן ושואל אם אפשר לראות בשתן כמיצג של חילוף חומרים שהגוף ביצע של החומרים השונים. למשל אם בנאדם הטיל שתן ב-1:00 בבוקר ולאחר מכן ב-7:00 בבוקר, האם השתן של 7:00 בבוקר יהיה ייצוג הולם של מה שהיה בגוף של האיש בין השעות 1:00-7:00. אנדרסון עונה שזה לא ייצוג מוחלט ושיהיה דברים שלא קשורים לתקופה הזאת. פלאנגן שואל אם השתן שהיה בשלפוחית של מייקל בזמן המוות מייצג את הזמנים: 00:30-7:30. אנדרסון לא מבין את השאלה גם השופט ווולגרין לא מבינים. הוא שואל אם השתן יראה את אותם ערכים כמו הדם אך אנדרסון אומר שזה מעבר למומחיות שלו. הוא אומר שרק בהתבסס על דגימת השתן הוא לא יכול לדעת מתי היו רמות גבוהות יותר של מידזולם בגוף. אותו הדבר גם לגבי פרופופול.

    הוא עובר לדבר על ציוד העירוי. בשקית העירוי של תמיסת המלח וכן בצינור שהתחבר אליה לא היה פרופופול ולידוקאין. פרופופול, לידוקאין ופלומנזיל נמצאו במזרק וצינורית קצרה. פלאנגן שואל על הכמויות שנמצאו שם. אנדרסון עונה שהם לא בדקו כמויות מדויקות מכיוון שלא חשבו שזה רלוונטי וכי אין פרוטוקול שאומר להם שהם צריכים לחשב את כמויות החומר שנמצאו בראיות רפואיות. פלאנגן שואל אם הם יכולים לדעת ואנדרסון אומר שלא. הוא מוסיף שהיו שם ממש קצת נוזלים כך שזה מסבך את הבדיקה עוד יותר.







  8. #38
    abigaillovesmj
    Guest

    Default Re: Hebrew Translations

    המשך העדות של הטוקסיקולוג - דן אנדרסון

    חקירה בידי ההגנה

    פלאנגן שואל את אנדרסון על שקית העירוי שנמצאה על עמוד העירוי בחדר בו מייקל מת. הוא שואל האם בדקו איזה כימיקלים יש בשקית העירוי הזאת ומצאו שהיא מכילה רק תמיסת מלח. אנדרסון עונה שלא נמצאו סמים (באנגלית השתמשו במילה drugs– מתייחס גם לסמים וגם לתרופות). פלאנגן שואל לגבי הצינורות שהיו מחוברים לשקית העירוי ואנדרסון עונה שגם שם לא נמצאו סמים. הוא שואל שוב ושוב אם הצינורות היו מחוברים לשקית העירוי ואנדרסון עונה מספר פעמים שכשהוא קיבל את הראיות הם לא היו מחוברים. הוא שואל אותו אם הוא בדק שני מזרקים ואנדרסון עונה שכן ושבשניהם היה גם פרופופול וגם לידוקאין. הוא שואל אותו אם אחד מחלק ציוד העירוי שנבדקו הכיל רק פרופופול ואנדרסון עונה שלא. הוא מפרט שבציוד שנבדק גם נמצא פלומנזיל (תרופה שסותרת את ההשפעות של לורזופם).

    הוא מבקש מאנדרסון להגדיר את המונח שיווי משקל בהתייחס לנוזלים בגוף. אנדרסון מסביר שזה כאשר הריכוזים של התרופות בדם שווים בגוף. פלאנגן שואל כמה זמן לוקח למערכת להגיע לכזה שיווי משקל ואנדרסון אומר שזה מעבר לתחום ההתמחות שלו. פלאנגן מבקש מאנדרסון להגדיר מה זה "טווח טיפולי" של תרופה ואנדרסון אומר שזה כאשר ריכוז של תרופה מביא לתוצאה הרצויה. פלאנגן שואל לפי מה קובעים את הטווח הטיפולי ואנדרסון אומר שהוא נקבע בניסויים שנערכים לפני שחרור התרופה לציבור וכן בהוראות שמגיעות עם כל תרופה. הוא שואל אם יש טווח טיפולי לפרופופול ואנדרסון עונה שלא. הוא שואל על הטווח הטיפולי של לורזופם ואנדרסון אומר שזה בערך 100-200 מיקרוגרמים למיליליטר. הוא מסביר שזה יכול להיות גם 180 מיקרוגרמם למיליליטר ושהסבילות של כל אדם לתרופות היא שונה ולכן הוא לא יכול לתת טווחים מוגדרים יותר.

    פלאנגן מראה לאנדרסון בקבוק תרופות של לורזופם שנרשם למייקל. הוא מבקש ממנו לקרוא מה כתוב: לורזופם – 2 מיליגרם בכל טבלייה – לקחת טבלייה אחת בבליעה. פלאנגן שואל לגבי הריכוז של לורזופם שנמצא בדם של מייקל -16% הוא רוצה לדעת אם זה שווה ערך לכחמש טבליות של לורזופם. אנדרסון אומר שזה נכון וכי זה נכון ללא קשר לדרך בה הלורזופם הגיע למערכת (כלומר לא משנה אם זה עירוי או כדור). הוא שואל אם למייקל היה ריכוז ששווה ערך ל-11 מיליגרם של לורזופם בגוף. אנדרסון אומר שכן. הוא רוצה לדעת כמה כדורים מייקל היה צריך לקחת בשביל להגיע לערך הזה (11 מיליגרם) אנדרסון אומר שהריכוז של לורזופם שנמצא בגוף של מייקל יכול להיות תוצאה של הצטברות של כמה ימים ולכן הוא לא מרגיש בנוח להניח הנחות לגבי זה.

    לאחר מכן הוא שואל לגבי התהליך הגופני שנקרא Ion Trapping (הסבר לתהליך בפסקה הבאה) ומבקש שאנדרסון יסביר איך זה קורה בהקשר ללורזופם. אנדרסון עונה שהוא לא יודע הרבה לגבי פיזור של לורזופם בגוף לאחר המוות. הוא אומר שיש רק שתי דרכים שבהן פרופופול יכול להגיע לבטן: בליעה או התהליך שנקרא Ion Trapping ושלא מדובר בפיזור מחדש של החומר בדם לאחר המוות.

    פלאנגן מבקש מאנדסון להגדיר מה זה Ion Trapping ואנדרסון מסביר שזה תהליך שבו סביבה שבה יש הרבה חומציות כולאת את היונים (אטומים, מולקולות) של סם או תרופה בתוכה. הוא אומר שמעבר לזה זה כבר לא תחום ההתמחות שלו ולכן הוא לא יכול להסביר עוד. הוא הוסיף שמלבד בליעה הדרך היחידה שבה פרופופול יכול להגיע לבטן היא דרך דליפה מהאיברים שנמצאים ליד כמו מהכבד. הוא מסביר שהוא ראה הרבה מקרים שבהם לאנשים שמתו היו כל מיני סמים (תרופות) בקיבה וסמים אלו לא נלקחו באמצעות בליעה. הוא אומר שעוד לא היה לו מקרה כמו זה הספציפי בו למנוח נכנס לורזופם לקיבה.

    הוא עובר לדבר איתו על פרופופול והאם הגיע למסקנה שפרופופול הוא הסם הכי חשוב במקרה הזה. אנדרסון עונה שכן. הוא שואל האם לורזופם חשוב? אנדרסון אומר שהוא חשוב אך לא מהווה דגל אדום. הוא מבהיר שפרופופול בכל מצב יהיה הסם החשוב ושהלורזופם שנמצא בגוף של מייקל היה בטווח הטיפולי. הוא מזכיר שהעיד קודם לכן שפרופופול נחשב בטווח הטיפולי רק אם נותנים אותו בסביבה הנכונה (בית חולים עם אמצעי מעקב). פלאנגן שואל איך סביבה קשורה לטווח טיפולי ואנדרסון אומר שזה מאוד חשוב. פלאנגן מנסה שוב ואומר – טווח טיפולי זה להגיע לתוצאה הרצויה. אנדרסון מסכים ופלאנגן ממשיך ואומר שהספרות הרפואית לא מתייחסת לסביבה בה תרופה ניתנת. אנדרסון אומר שזה לא נכון ושספרות מקצועית של כל תרופה מתייחסת לסביבה בה יש לתת אותה.

    אנדרסון מתבקש להגיד מהו "זמן מחצית החיים" של לורזופם (זמן מחצית חיים-הזמן שלוקח לתרופה להתפנות מהגוף עד שרמתה בדם יורדת לחצי). אנדרסון אומר שזה בין 9-16 שעות ואומר שהוא בדק את זה בספר רפואי. הוא מציין שהוא לא זוכר כמה זמן לוקח ללורזופם להגיע לריכוז שיא בדם או כמה מהר הוא נספג. הוא אומר שזה כתוב בספר אך שהוא לא זוכר.

    חקירה נוספת בידי התביעה

    אנדרסון מבהיר שלא היה בבית של מייקל ושקיבל את הראיות ולא אסף אותן בעצמו. הוא קיבל דגימות דם של מייקל, מזרק וציוד למתן עירוי מהחוקרת פליק. בנוסף גם שקית העירוי והציוד שלה הובאו אליו.

    הוא מסביר מה ההבדל בין דגימת דם לדגימה שנלקחה מהשתן. מה שנמצא בדם משקף את מה שהולך בגוף. מה שנמצא בשתן משקף את מה שהיה בגוף והוא הוציא החוצה. הריכוז של חומרים בשתן צפוי להיות גבוה יותר מזה שבדם. בנוסף השתן גם יכול לאגור חומרים לזמן רב ולכן נותן תמונה יותר היסטורית של מה שהגוף הוציא החוצה במשך זמן כלשהו.

    הוא חוזר על העדות שנתן קודם לגבי ריכוז הלורזופם בקיבה של מייקל. הבדיקה שהריצה ההגנה מראה שהיו 634 ננוגרמים למיליליטר של לורזופם בקיבה של מייקל. סך כל תוכן הקיבה היה 73.5 מיליליטר. המשמעות של זה מבחינה של מיליגרמים היא 0.04599 – כאשר לוקחים בחשבון שבגלולה של לורזופם יש 2 מיליגרם – מה שהיה בקיבה של מייקל שווה ערך ל-1/43 מגלולה אחת – כלומר כמות נמוכה מאוד.

    חקירה נוספת בידי ההגנה

    פלאנגן שואל אם כאשר יש ריכוז גבוה של אפדרין בשתן אך ריכוז נמוך שלו בשלפוחית המשמעות היא שהאפדרין נלקח לפני זמן קצר. אנדרסון אומר שזו הנחה הגיונית. הוא ממשיך לשאול אותו אם זה אותו הדבר עם פרופופול. אנדרסון אומר שהוא לא מכיר כיצד הגוף מפריש פרופופול ולכן לא יכול לענות.

    לאחר מכן פלאנגן שואל אם מישהו היה לוקח 7-8 גלולות של לורזופם ובקיבה שלו נמצאו 14 מיליגרם של התרופה, האם הוא יחשוב שזה משהו שנלקח לפני זמן קצר. אנדרסון אומר שכן. הוא ממשיך לשאול כל מיני שאלות אך התביעה מתנגדת והשופט מקבל את ההתנגדות.

  9. #39
    abigaillovesmj
    Guest

    Default Re: Hebrew Translations

    עדות נוספת של אליסה פליק


    אליסה פליק נקראה להעיד שוב בגלל משהו שעלה בפעם הראשונה שהעידה. בעדותה הראשונה צ'רנוף הראה שתי תמונות של עמוד עירוי והצינורות שמחוברים אלי - אחת צולמה ב-25.6 ואחת ב-29.6. בכל אחת מהתמונות הצינורות מונחים בצורה אחרת (ב-25.6 הצינורות כרוכים סביב ידית על העמוד ובתמונה ב-29.6 הצינורות לא כרוכים מסביב). צ'רנוף הציג את שתי התמונות האלה ורמז שמישהו התעסק עם הראיות.היא נקראה להעיד שוב כדי להבהיר את כל זה:

    חקירה בידי התביעה

    וולגרין עובר עם פליק על ראיות שאספה. הוא שואל אותה אם צולמו הרבה תמונות במשך מספר ימים. היא עברה על התמונות כדי לזהות מה צולם מתי (איזו צולמה ב-25.6 ואיזו צולמה ב-29.6). היא מעידה שהיא נכנסה לחדר השינה הראשי של מייקל (לא זה שהוא מת בו) אך לא ערכה בו חיפוש.

    הוא מראה לה תמונות של עמוד העירוי. יש שתי תמונות שצולמו ב-25.6. בשתיהן הצינורות של ציוד העירוי כרוכים סביב ידית בעמוד. בתמונה של אותו עמוד ב-29.6 הצינורות עדיין כרוכים סביב העמוד כפי שהיו ב-25.6. בתמונות שצולמו לאחר מכן ב-29.6 הם כבר לא כרוכים סביב העמוד. היא מסבירה שבאותו היום החוקרים הזיזו את הצינורות כדי לצלם את המזרק שהיה מחובר אליו.

    חקירה בידי ההגנה

    צ'רנוף שואל את פליק שוב אם היא נכנסה לחדר השינה הראשי של מייקל. צ'רנוף מראה תמונות מחדר השינה הזה ושואל אותה אם היא זוכרת שראתה בקבוקים של תרופות. היא אומרת שהיא לא היתה בבית ב-26.6 ושהבקבוקים האלה נלקחו ב-26. היא מעידה שהיא לא יודעת מי אסף אותם כראיות ומי צילם את התמונות שצ'רנוף מראה.

  10. #40
    abigaillovesmj
    Guest

    Default Re: Hebrew Translations

    עדותו של סקוט סמית - השמעת הקלטת החקירה של מוריי





    חקירה בידי התביעה

    סמית הוא בלש במשטרת לוס אנג'לס כבר 20 שנה. הוא קיבל מידע על המוות של מייקל ב-15:30 ב-25.6 והגיע לבית החולים ב-16:25. הוא הגיע לאזור טיפול נמרץ ונשאר שם עד 19:00. הוא לא ראה את מוריי בבית החולים והשוטרים השיגו וידיאו של מוריי עוזב את בית החולים ממצלמות האבטחה. לפי צילומי האבטחה מוריי עזב את בית החולים ב- 16:38.

    סמית מעיד שהוא דיבר בקצרה עם פחים מוחמד ואלברטו אלוורז בבית החולים. פחים סיפר לו שהוא מועסק על ידי מייקל ונתן לו פרטים נוספים ליצירת קשר. אלברטו סיפר דברים דומים ואמר שהוא עלה לחדר של מייקל כדי לעזור והתקשר ל-911. סמית לא ערך ראיונות נוספים באותו היום. הוא הגיע לבית של מייקל ב-19:30.

    באותו הזמן סמית לא ידע מה גרם למוות של מייקל. באותו הזמן זו היתה חקירה של מוות ולא חקירה של הריגה. במקרה כזה גורם המוות יכול להיות גם סיבות טבעיות ולא תמיד יערבו משטרה. אם מדובר בחקירת מקרה הריגה המשטרה לוקחת אחריות מלאה. הוא מסביר שחקירה הופכת להיות חקירת הריגה אם יש משהו ברור שנעשה לאדם שמת כמו ירי וכו'. במקרה הזה היה מדובר בחקירת מוות שהובלה על ידי חוקר מקרי המוות ולא על ידי המשטרה. הבלשים הגיעו לשם כדי לעזור למשרד חוקר מקרי המוות (פתולוג).

    וולגרין שואל אותו אם במידה והיה מדובר בחקירת הריגה כבר בהתחלה האם המשטרה היתה זו שמובילה את החקירה ואוספת ראיות. סמית עונה שכן. הוא מסביר שב-25.6 העובדים במשרד חוקר מקרי המוות אספו ראיות. הוא היה שם כדי לפקח ולעזור. הם עזבו את הבית ב-21:30. הם לא אטמו את הבית והשאירו אותו בשמירה של האבטחה של מייקל לבקשת המשפחה של מייקל.

    ב-26.6 הבלש סמית נכח בנתיחת הגופה של מייקל. בסופה עדיין הם לא ידעו את גורם המוות ולא היה להם מידע שיעזור להם בחקירה. החקירה חיכתה לתוצאות בדיקות הטוקסיקולוגיה. באותה העת עדיין היה מדובר בחקירת מקרה מוות ולא בחקירת מקרה הריגה. ב-26.6 סמית הלך לבית של מייקל בפעם השנייה. הוא הגיע לשם לבקשתו של הפתולוג אד ווינטרס שסיפר לו שקיבל כל מיני פריטים מהמשפחה. סמית הגיע לבית כדי לקחת את הפריטים האלה. היה בהם משהו שהם בתחילה חשבו שהוא סוג מסוים של הרואין (התרגום שאני מוצאת לשם הוא – הרואין זפת שחורה) אבל בסוף התברר להם שזה היה מריחואנה ישנה ורקובה. מצאו את זה בערכת גילוח. לפריטים האלה לא היה שום רלוונטיות למוות של מייקל . בתיק הגילוח נמצא גם בקבוק של טמזפם (תרופה לטיפול בהפרעות שינה- מאותה משפחה של לורזופם). התרופה הזו נרשמה למייקל בידי מוריי. בנוסף הוא מצא גם בקבוקי תרופות ריקים בחדר השינה הראשי של מייקל.

    וולגרין עובר עם סמית על תמונות שצולמו בחדר השינה הראשי של מייקל. ב-25.6 רואים את השירותים של החדר הזה מאוד מבולגנים – המגירות פתוחות, יש פתקים מודבקים למראה. בתמונות מה-26.6 יש בשירותים מזוודה שלא היתה שם בתמונות מהיום הקודם. סמית לא יודע למי המזוודה שייכת. בנוסף בתמונות האלה רואים בקבוקי תרופות ריקים שלא היו שם ב-25.6. סמית סידר את הבקבוקים כך שיוכל לצלם אותם.

    ב-27.6 עורך הדין של מוריי, מייקל פנה, דיבר עם הבלש מרטינז. הם קבעו להיפגש במלון הריטז קרלטון ב-16:00 – המיקום של הפגישה נקבע בידי עורכי הדין של מורי. הבלשים מרטינז וסמית פגשו את מוריי ועורכי הדין שלו במלון וערכו עימו את הראיון וכן והקליטו אותו.

    בשלב זה התביעה משמיעה את הראיון שערכו השוטרים עם מוריי. עיקרי ההקלטה:

    הראיון נערך ב-27.6 במלון ריטז קרלטון. מוריי נוכח עם עורכי הדין שלו צ'רנוף ופנה. הבלשים סמית ומרטינז הם אלו שעורכים את הראיון.

    בחלק הראשון של הראיון השוטרים עוברים עם מוריי על מידע בסיסי אודותיו כגון הכתובת שלו, מספר טלפון, תאריך לידה, משקל, גובה וכו'.

    הבלשים אומרים למוריי שהבלשים שהגיעו לבית החולים היו ממחלקה אחרת והם לא מטפלים בתיק הזה יותר. הם כתבו הערות אך לא ערכו ראיונות רשמיים. מוריי נראה מופתע לשמוע שהיו בלשים שכתבו הערות לאחר שעזב את בית החולים.

    מוריי מספר איך פגש את מייקל. הם נפגשו ב-2006 ומאז הוא ראה אותו מדי פעם. הם נפגשו לראשונה כשלמייקל ולילדים שלו היתה שפעת ושומר ראש של מייקל, שהוריו היו מטופלים של מוריי, הפנה את מייקל אליו. הוא מספר שמייקל אף פעם לא אמר לו אם הוא הרופא היחידי שמטפל בו. הוא הסביר שהוא קרדיולוג וכן בעל התמחות ברפואה פנימית.

    הוא סיפר למשטרה שהוא מטפל במייקל בחודשיים האחרונים ושקיבל טלפון ממייקל אמיר וויליאמס שסיפר לו שמייקל הולך לערוך מסע הופעות בלונדון ושהוא רוצה שמוריי יצרף אליו. מוריי אמר למייקל אמיר שהוא צריך לקבל פרטים נוספים לפני שייענה להצעה. לאחר מכן, כך הוא מספר, מייקל התקשר אליו ואמר שהוא שמח לשמוע שמוריי מצטרף – למרות שמוריי עדיין לא התחייב לכך.

    הבלשים שואלים על ידי מי מוריי מועסק AEG או מייקל. הוא אומר שהוא מועסק על ידי מייקל אך מקבל תשלום מ-AEG.

    הבלשים שאלו את מוריי לגבי הבריאות הכללית של מייקל. הוא אמר להם שבאופן כללי מייקל לא אכל מספיק והיה מאוד רזה. היה לו תת פריקה של הירך הימני (זה כאשר הירך מחליקה מהמפרק). בנוסף היתהלו פטרייה בבהונות ומוריי טיפל בזה. לא היו עוד דברים שמוריי הבחין בהם.

    ב-24.6 מוריי קיבל שיחה ממייקל אמיר וויליאמס בסביבות השעה 24:10 ובה מייקל אמיר סיפר שמייקל סיים לעשות חזרות. מייקל סיים רצף של פגישות באותו הלילה ועשה הופעה חלקית (לא חזרה מלאה). הוא לא התלונן על משהו אך רצה שמוריי יבוא לביתו.

    מוריי סיפר לשוטרים שהוא היה בבית של מייקל כל לילה חוץ מימי ראשון. הוא היה מעביר את הלילה בבית של מייקל לבקשתו של מייקל.

    הוא סיפר שהוא הגיע לבית של מייקל ב-24:50 לפני שמייקל הגיע לבית וחיכה בחדרו. מייקל הגיע קצת לאחר 1:00 בבוקר. כשהוא הגיע הם ברכו אחד את השני וסיפרו על היום שלהם. מייקל אמר למוריי שהוא עייף ושמתנהגים אליו כמו אל מכונה. הוא עשה מקלחת מהירה, החליף בגדים וחזר לחדר. מוריי מרח על הגוף של מייקל משחה נגד ויטיליגו.

    הבלשים שאלו את מוריי לגבי חדר השינה. הוא סיפר להם שלמייקל היו שני חדרי שינה. לאף אחד אסור היה להיכנס לחדר השינה הראשי, אפילו למנקים והחדר הזה היה במצב לא טוב. מוריי היה רואה את מייקל בחדר השינה השני – בחדר הזה היה עמוד עירויי ומכלי חמצן.

    לאחר שמוריי מרח את הקרם על הגוף של מייקל מייקל רצה ללכת לישון. מוריי הסביר לחוקרים שמייקל לא יכל לישון באופן טבעי. הוא סיפר להם שהוא נתן למייקל עירוי של נוזלים (מיקם את הכניסה של העירוי ברגל השמאלית של מייקל מתחת לברך). לאחר מכן הם דיברו קצת ומוריי נתן למייקל כדור ואליום של 10 מיליגרם.

    הואליום לא עבד ולכן הוא נתן לו ב-2:00 בלילה 2 מיליגרם של לורזופם שהזריק באיטיות לעירוי. הוא השגיח על מייקל אך מייקל נותר ער בשעה לאחר מכן. הוא סיפר לחוקרים שהשגיח על מייקל כי רצה להיות זהיר. לאחר מכן מוריי החליט לתת לו 2 מיליגרם של מידזולם וגם את זה הוא החדיר לו באיטיות באמצעות עירוי. זה היה בסביבות 3:00 בלילה. הוא חיכה אך מייקל עדיין לא נרדם ומייקל אמר לו שהוא לא יכול לישון. מוריי הציע להנמיך את המוסיקה ולעמעם את האורות ואמר למייקל לעשות מדיטציה בזמן שהוא עשה לו מסאז' ברגליים. מוריי מספר שמייקל עשה את זה בחוסר רצון ושהעיניים שלו נסגרו. הוא מעריך שזה היה בין 3:15-3:20 בלילה. הוא לא בטוח לחלוטין מכיוון שלא הסתכל על השעון בזמן הזה. לאחר 10-15 דקות מייקל היה ער שוב.

    מייקל היה מופתע שהצליח לישון לאחר שעשה מדיטציה אז הם ניסו את זה שוב אך השעה 4:30 בבוקר הגיעה ומייקל עדיין לא הצליח להירדם. הוא התחיל להתלונן בפני מוריי על זה שיש לו חזרות והוא יצטרך לבטל אותם בגלל שהוא לא יכול לתפקד אם הוא לא ישן. מוריי מספר שהוא נתן למייקל עוד 2 מיליגרם של לורזופם. זה היה בין 4:30-5:00. הוא הסכים לתת לו את זה מכיוון שעבר מספיק זמן מאז מתן התרופה הקודמת. מייקל עדיין לא נרדם.

    מייקל התלונן שהוא לא יוכל להופיע ויצטרך לבטל את החזרות שלו ושזה יגרום לדחיית המופע ושהוא יאכזב את המעריצים שלו. מוריי מספר שזה הלחיץ את מייקל מאוד. הוא אמר למייקל שהוא לא נורמאלי ושהתרופות שהוא נתן לו היו גורמות לבנאדם נורמאלי לישון ליום או יומיים רצוף.

    הגיעה השעה 7:30 ומייקל עדיין היה ער. הוא נתן לו עוד 2 מיליגרם של מידזולם אך לא היתה שום השפעה. הוא בדק אם העירוי באמת מחובר למייקל כמו שצריך כי הוא תהה לאן כל התרופות האלה הולכות ולמה מייקל לא מגיב אליהן. הוא מספר לשוטרים שבסביבות השעה הזאת מייקל הטיל את מימיו (הוא קיבל עירוי של נוזלים).

    הגיעה השעה 10:00 בבוקר ומייקל עדיין היה ער. מוריי מספר שהוא השגיח על מייקל כל הזמן הזה וניסה לגרום לו לישון ואמר לו לעשות מדיטציה. מייקל התלונן שהוא לא יכול לישון ושהוא יצטרך לבטל מופעים ולדחות את כל מסע ההופעות.

    מוריי מספר לשוטרים שבשלב הזה מייקל אמר לו 'בבקשה תיתן לי קצת חלב כדי שאוכל לישון. אתה יודע שזה הדבר היחידי שבאמת עובד בשבילי". הבלשים חושבים שמדובר בחלב אמיתי ושואלים אם מייקל רצה חלב חם או קר. מוריי מסביר להם שמדובר בתרופה שנקראת פרופופול ואמר שזה "חומר הרגעה שניתן להשתמש בו גם להרדמה". הוא מספר לשוטרים שהוא נתן למייקל פרופופול באמצעות עירוי בסביבות 10:40. מוריי שאל את מייקל כמה זמן הוא רוצה לישון מכיוון שהיה עליו לקום בשעה כלשהי. מייקל אמר לו שזה לא משנה מתי הוא יתעורר ושרק יגרום לו לישון.

    מוריי מספר שהוא נתן למייקל מינון נמוך – 25 מיליגרם ביחד עם לידוקאין. הוא החדיר את החומר באיטיות לעירוי. זה היה עד 10:50. מוריי מסביר שפרופופול משפיע מאוד מהר ושמייקל נרדם.

    הבלשים שואלים את מוריי אם היה לו ציוד כדי לעקוב אחרי המצב של מייקל. מוריי אומר שנקט בכל אמצעי הזהירות שהיו זמינים לו כגון שימוש במכל חמצן ומד דופק.

    הבלשים שואלים את מוריי לגבי המינון. מוריי אומר שהכמות הכי גבוהה של פרופופול שהוא נתן למייקל היא 50 מיליגרם. באותו הלילה הוא נתן לו פחות בגלל התרופות האחרות. הוא אומר לשוטרים שמייקל קיבל פרופופול כמעט כל לילה (כלומר כמעט כל לילה במשך החודשיים האחרונים) ושבשלושת הימים לפני מותו מוריי ניסה לגמול את מייקל מזה.

    הוא מספר שהוא הופתע מהידע של מייקל על התרופה הזאת ואומר שמייקל קרא לזה "חלב" וללידוקאין (שמזריקים לפני כדי לבטל תופעת לוואי של צריבה) מייקל קרא "נגד צריבה". הוא אמר לו שהוא קיבל פרופופול בעבר ושהשתמש בזה הרבה פעמים בעבר בין היתר גם בגרמניה אך הוא לא נתן שמות של רופאים. הוא אומר לשוטרים שמייקל לא אמר לו שהוא לקח פרופופול בעצמו אבל שהוא כן אמר לו שהרופאים האחרים נתנו לו להחדיר את זה לעירוי. מוריי מספר שהוא אמר לו שהוא לא ייתן לו לעשות זאת. מוריי מספר שמייקל אמר לו שהוא יודע שזה הדבר היחידי שעובד עבורו ומוריי מספר שהוא הזהיר אותו מזה פעמים רבות ושרצה לגרום למייקל להיות מסוגל לישון בצורה רגילה ולא בצורה מלאכותית.

    מייקל סיפר למוריי שהוא הולך לד"ר לי (שרלין לי האחות) ושהיא נותנת לו קוקטייל אנרגיה. מוריי אומר שהגוף של מייקל היה מלא במקומות אליהם החדירו עירוי (סימנים – נקבים שמעידים שהיה שם עירוי) ושהוורידים שלו הפכו לנוקשים כתוצאה מכך. מוריי שאל את מייקל מה יש בקוקטייל אך מייקל לא ידע. עוד מספר מוריי שמייקל פיטר את לי בגלל שחשב שהיא לא מקצועית כאשר ביטלה פגישה עמו. הוא הרגיש שהיא לא מספרת לו את האמת.

    מוריי מספר לשוטרים על מקרה שהיה פעם בלאס וגאס. הוא קיבל שיחת טלפון ממייקל אמיר וויליאמס והוא סיפר לו שמייקל וילידיו נמצאים בלאס וגאס כדי לראות הופעה. מייקל אמר שיש לו בעיות בשינה ומוריי אמר לו לקחת את התרופות שהוא רשם לו (לורזופם). מייקל אמר למוריי שזה לא עוזר ושגם מה שקליין ומצגר נתנו לו לא עוזר. מוריי אמר בתגובה שאין לו שום דבר אחר להציע. לאחר מכן מייקל שאל על פרופופול (נקרא גם דיפרוון) ואמר לו שהוא יודע שזה יעבוד. מוריי אמר שאין לו את זה. מייקל ציין את שמו של ד"ר אדמס ואמר שד"ר אדמס נתן לו פרופופול. מוריי לא מכיר את ד"ר אדמס ומייקל נותן לו את מספר הטלפון שלו. מוריי התקשר אליו. אדמס אמר למוריי שהוא בדרך כלל לוקח את מייקל למרפאה של מנתח פלסטי ושם נותן לו פרופופול אך שהמנתח הפלסטי לא מוכן לתת לו להשתמש במרפאה אלא אם מייקל יעבור ניתוח (כך שהוא יקבל כסף). מהסיבה הזאת מוריי נתן להם להשתמש במרפאה שלו – זה היה יום ראשון. אדמס נתן למייקל פרופופול באמצעות עירוי למשך 6 שעות. מוריי מסביר שהיה לו שם ציוד למעקב אחר סימני חיים. הוא חזר למשרד לאחר שש שעות ומייקל אמר לו אז שהוא מרגיש מצויין בגלל שישן.

    מוריי מספר שמייקל אמר לו שזו הדרכה אלוהית ושהוא עומד לצאת למסע הופעות ושיש לו בעיות לישון כשהוא במסע הופעות. הוא סיפר למוריי שרופאים אחרים היו עוזרים לו לישון במשך 10,15,18 שעות ושזה יותר מדי קשה עבור רופא אחד ולכן הוא רוצה להביא עוד רופא לצוות. מוריי מציין שהוא לא ידע אם מייקל יכול להרשות את זה לעצמו ושהיה מופתע שמייקל מעלה את כל זה כך פתאום. מייקל רצה שאדמס יצטרף גם למסע ההופעות ואדמס היה מוכן לעשות זאת תמורת 1.2-1.3 מיליון דולר לשנה. מוריי הודיע את זה למייקל אך לא היה לשיחות האלה המשך ובסוף אדמס לא הצטרף לצוות.

    מוריי מציין שמייקל אמר לו שהוא רוצה שהוא יהיה בסביבתו לנצח לאחר מסע ההופעות ושהיו כבר תוכניות לסרטים שמייקל היה אמור לעשות. הוא אמר שלמייקל היו תוכניות להקים בית חולים לילדים ורצה שמוריי ינהל את בית החולים.

    הבלשים מחזירים את מוריי לכרונולוגיה של ה-25.6. מוריי נתן למייקל 25 מיליגרם של פרופופול. מייקל נרדם ומוריי מציין שהוא לא נחר ושבדרך כלל כשהוא בשינה עמוקה הוא היה נוחר. כלומר מזה שהוא לא נחר מוריי הסיק שמייקל לא ישן שינה עמוקה. מוריי עקב אחרי מצבו והכל היה נראה לו יציב. הוא היה צריך ללכת לשירותים וגם בהזדמנות הזאת הוא רוקן את המכל שבו היה שתן של מייקל.

    הוא חזר לאחר שתי דקות וראה שמייקל לא נושם. הוא מספר לשוטרים שבדרך כלל הוא היה מסתכל על החזה של מייקל בשביל לראות אם הוא נושם. הוא בדק את הדופק של מייקל – הדופק שלו היה 122. בנוסף הגוף שלו היה חם אז מוריי הניח שהכל קרה מהר והתחיל לעשות החייאה מפה לפה. הוא רצה גם לתת לו תרופות אך קודם לדאוג לכך שהוא נושם. הוא ראה את החזה שלו עולה. מוריי מספר שהוא לא יכל להזיז את מייקל מהמיטה לרצפה בעצמו. הוא שם את ידו השמאלית מתחת לגוף של מייקל ועשה לו החייאה מאולתרת. הוא חיפש טלפונים אך לא היום שום טלפונים שעובדים בבית. הוא גם לא ידע מה המיקוד של הבית. הוא סיפר שבלילה נמצאים בבית רק מייקל, הילדים ומוריי ושהמאבטחים לא נכנסים לתוך הבית. הוא אומר לשוטרים שלדעתו זה לא אנושי שלא מרשים למאבטחים להיכנס כדי להשתמש בשירותים.

    מוריי אומר שאם הוא היה מתקשר ל-911 אז הוא היה צריך לעזוב את מייקל והוא לא רצה לעשות את זה. הוא התקשר למייקל אמיר וויליאמס ואמר לו לשלוח מאבטח לחדר. הוא לא ביקש ממייקל אמיר וויליאמס להתקשר ל-911 בגלל שהוא חשב שמייקל אמיר יתחיל לשאול למה צריך להתקשר ומוריי רצה לעזור למייקל כמה שיותר מהר. בשלב הזה מוריי מרגיש שלמייקל אין דופק אז הוא הרים את הרגליים של מייקל לרגע ואז המשיך לעשות לו החייאה. מוריי מספר שאף אחד לא הגיע אז הוא נתן למייקל 0.2 מיליגרם של פלומנזיל בגלל שהוא רצה לסתור את ההשפעות של התרופות שהוא נתן לו קודם. מייקל עדיין לא נשם. מוריי פתח את הדלת ורץ למטבח שם הוא ראה את הטבחית (קאי צ'ייס) ואמר לה לקרוא לאבטחה באופן מיידי. המאבטח (אלוורז) עלה למעלה ומוריי אמר לו להתקשר ל-911 וביקש ממנו עזרה להזיז את מייקל לרצפה ולעזור עם ההחייאה.

    אלברטו מתקשר ל-911 ומוריי אומר לו להגיד להם למהר כי הוא רצה שאלברטו יעזור לו להזיז את מייקל לרצפה. הפרמדיקים הגיעו והתקשרו לבית החולים. מייקל עדיין לא נשם. הם עשו לו החייאה. מוריי מסביר שמייקל היה במצב שנקרא PEA – יש פעילות חשמלית של הלב אך אין דופק. במצב כזה לא נותנים שוקים חשמליים. נתנו למייקל תרופות שהיו אמורות לגרום ללב שלו לפעום. מוריי אומר שהוא הרגיש שהתקשורת עם בית החולים היתה איטית.

    לאחר כ-20 דקות של מאמץ להחיותו – שלדעתו של מוריי היו מוגבלים – מוריי חושב שלא עבר הרבה זמן מאז שמייקל הפסיק לנשום מכיוון שהוא הרגיש דופק באזור המפשעה. מוריי מבקש מבית החולים לקחת שליטה על המצב במקום שיכריזו על המוות של מייקל בבית. מייקל הועבר לבית החולים. הם עבדו על מייקל במשך שעה. לדבריו של מוריי הם בטח היו מפסיקים קודם אם מוריי לא היה מתעקש להמשיך. הם לא ידעו מדוע מייקל מת אך לא פסלו אפשרות שקריש דם הגיע לריאות שלו וחסם את הזרימה של הדם. הכריזו על מותו של מייקל. מוריי לא רצה לחתום על תעודת המוות מכיוון שלא ידע מה גרם למוות.

    עורך הדין של מוריי, צ'רנוף, התערב בשיחה ושינה את הנושא לניסיון של מוריי לגמול את מייקל מפרופופול שלושה ימים לפני המוות. מוריי אמר שלא ידע שמייקל השתמש בפרופופול לפני כן ושזה היה הרגל שלו. הוא אומר שהוא רצה שמייקל ישן בצורה טבעית ורצה לגמול אותו. הוא שאל את מייקל מה הוא יעשה כשמסע ההופעות יסתיים. מייקל אמר לו שהוא חושב שהוא יוכל לישון בצורה רגילה אז. הוא מספר לשוטרים שנתן למייקל תרופות אחרות במקום פרופופול (לורזופם) כדי לגמול אותו. מייקל ידע על התוכנית לגמול אותו ולא היה מרוצה ממנה אך שיתף פעולה. מוריי מספר לשוטרים שלא אמר למייקל שלדעתו הוא מכור לפרופופול. הוא ניסה לגרום למייקל להאמין בתרופה אחרת במקום פרופופול. בלילה הראשון הוא הוריד את כמות הפרופופול שנתן לו ונתן לו עם זה לורזופם ומידזולם. בלילה השני הוא לא נתן לו פרופופול בכלל אלא רק לורזופם. מייקל אמר שהוא הרגיש קצת האנגאובר ביום שלאחר מכן. בלילה שבו מייקל מת מוריי התחיל עם לורזופם ומידזולם אך שום דבר לא עבד. הוא לא יודע אם מייקל סבל מתסמינים של גמילה מפרופופול או שההתמכרות שלו היתה רק פסיכולוגית. הוא אומר שלאחר שניסה כל הלילה עם שתי התרופות האלה הוא לבסוף נתן למייקל פרופופול כדי שיוכל לישון ולעבוד ביום שלמחרת. הוא אומר שהוא לא רצה שמייקל יכשל ושהיה איכפת לו ממנו.

    השופט עצר את ההקלטה וימשיכו להשמיע אותה כשהמשפט יתחדש.



  11. #41
    abigaillovesmj
    Guest

    Default Re: Hebrew Translations

    המשך ההקלטה של חקירתו של מוריי

    מוריי מזכיר את זה שייתכן ולמייקל היו תסמיני גמילה מפרופוופול ב-25.6. הוא אומר שההתמכרות יכולה להיות פיזית או נפשית.

    הוא מעיד שדיבר עם הבלשים בקצרה בבית חולים והשאיר להם את מספר הטלפון שלו.

    מוריי אומר שהוא ורופאת חדר הטיפול הנמרץ בבית החולים הלכו לחדר בו קתרין חיכתה וסיפרו לה שמייקל מת. הוא מעיד שהוא נשאר איתה קצת כדי לנחם אותה וביקש מבית החולים להביא עבורה פסיכולוגית. לאחר מכן הוא הבין שהילדים הובאו גם לבית החולים והלך לחדר הזה כדי להודיע להם שמייקל מת. בנוסף באו איתו גם פרנק דיליאו, מייקל אמיר וויליאמס ועובדת סוציאלית. מוריי מתאר שהילדים בכו ושהוא נשאר איתם קצת כדי לנחם אותם. הוא מציין שפאריס אמרה שהיא לא רוצה להיות יתומה. הוא ופרנק דיליאו אמרו לה שהם יטפלו בה. הוא אמר לפאריס שהוא עשה כמיטב יכולתו כדי להציל את מייקל. אחר כך העבירו את קתרין והילדים לאותו החדר.

    הילדים הלכו לראות את מייקל לאחר שהצוות הפסיכולוגי בבית החולים אמר שזה רעיון טוב ויאפשר להם להיפרד. בית החולים הכין את הגופה של מייקל כך שהילדים יוכלו לראות אותו. בזמן הזה ג'רמיין, לה-טויה וכמה בני דודים של מייקל הגיעו לבית החולים. סיפרו להם מה קרה. מוריי נכנס לחדר שבו היתה המשפחה והם שאלו אותו אם הוא יודע למה מייקל מת. מוריי אמר שאינו יודע והמליץ להם לבצע נתיחה בגופתו. הגופה של מייקל היתה מוכנה והילדים של מייקל הלכו לראות אותו. מוריי שאל את קתרין אם היא רוצה לראות את מייקל גם והיא אמרה שלא.

    הוא דיבר עם שומרי הראש ושאל אותם לאן הילדים של מייקל ילכו. השומרים אמרו לו שהם לא יכולים לחזור לבית בגלל שהוא נאטם. הוא דיבר עם רנדי פיליפס, פרנק דיליאו ושומרי הראש ושאל אם יש משהו שהוא יכול לעשות. הוא אומר שג'רמיין רצה לצאת בהודעה לעיתונות ושהם ביקשו ממנו לקרוא את ההודעה. לאחר מכן מוריי עזב את בית החולים והלך לביתו.

    הוא מזכיר שהוא דיבר עם הבלשית פורשה ונתן לה את מספר הטלפון שלו. הבלשים בראיון מזכירים למוריי שהם התקשרו אליו מספר פעמים אך כל השיחות הגיעו למענה קולי. עורך הדין של מוריי, פנה, אומר שזו היתה העצה שלו ושהוא אמר לו לכבות את הטלפון ולא לדבר עם הבלשים עד שעורך הדין שלו מדבר איתם.

    הם שואלים את מוריי אם ידוע על מחלות כלשהן מהן מייקל סבל. הוא אומר שהוא טיפל במייקל נגד דלקת ריאות ב-2008 וגם כאשר הוא שבר את הבוהן. בנוסף הוא טיפל בו כמה פעמים במשך השנים בגלל בעיות בנשימה, עייפות ויבלות ברגליים. בנוסף הוא טיפל בבעיה של פטריות ברגליים של מייקל. הוא אומר שהוא ערך לו בדיקות דם מקיפות כדי לוודא שהכבד שלו בסדר.

    צ'רנוף שואל את הבלשים אם יש תוצאות של בדיקות הרעלים מהגוף של מייקל. הם עונים שלא ידוע להם שהתוצאות חזרו. הוא שואל את מוריי אם ידוע לו על תרופות אחרות שמייקל לקח. מוריי אמר שהוא יודע שמייקל היה הולך לד"ר קליין ושכ-3 שבועות לפני כן הוא שמע את מייקל מתקשר למישהו בשם ג'ייסון פיפר ומבקש ממנו להכניס אותו לפגישה אצל קליין. מוריי גם אומר שהוא ראה בקבוקים של תרופות שנרשמו למייקל על ידי ד"ר מצגר אך שמייקל לא סיפר לו על כל הרופאים שהוא הולך אליהם.

    הבלשים מציגים למוריי רשימה של תרופות ושואלים אותו אם הוא רשם למייקל אותם ולמה הם משמשים. פלומקס- לטיפול בפרוסטטה מוגדלת שגורמת להפרעה במתן שתן. מוריי מופתע לשמוע שלמייקל היו טיפות מיוחדות לעיניים ואומר שהראייה של מייקל היתה ממש גרועה ושהוא היה כמעט עיוור. (המונח באנגלית הוא legally blind זה אומר שהראייה שלו היתה מאוד גרועה כך שכמעט ולא ראה. זה לא אומר שהוא לא יכול לראות אור – כמו אנשים שהם עיוורים לחלוטין). מוריי מספר שהוא ארגן פגישה עבור מייקל עם רופא עיניים אך מייקל לא הלך ולכן הוא מופתע לראות את הטיפות שם.

    מוריי סיפר לבלשים שהצוות של מייקל סיפר לו שהימים הכי גרועים של מייקל היו לאחר שחזר מד"ר קליין ושהיה לוקח לו 24 שעות להתאושש. הבלשים מזכירים שמצאו מריחואנה ומוריי אומר שמייקל הכחיש שהשתמש בזה ושהוא (מוריי) היה מופתע לשמוע שמייקל משתמש בזה. הבלשים אומרים למוריי שמה שהם מצאו היה רקוב וישן. הם שואלים לגבי חבילת סיגריות ריקות ומוריי אומר שהוא לא יודע אם מייקל עישן. הם שואלים אותו אם מייקל ארז את המזוודות שלו והוא אומר שכן. הוא מזכיר שמייקל היה משתמש בהרבה הרבה בושם ושהוא לא הבין למה הוא היה שם כל כך הרבה ושהוא חשב שזה אולי כדי להיפטר מאיזשהו ריח (אולי נאמר בהקשר של הסיגריות).

    הבלשים שואלים את מוריי בכמה מזרקים הוא השתמש והוא אומר שב-2. הם שואלים מה הוא עשה עם המזרקים האלה והוא אומר שהוא שם אותם בתיק שלו ושם את התיק בארון. הם שואלים אותו איפה המזרקים ומוריי אומר שהוא השאיר אותם בבית בארון. הם שואלים באיזה ארון ומוריי מתאר. הוא אומר שמייקל הראה לו את הארון הזה ואמר לו שהוא יכול לשים את החפצים שלו שם.

    הם מבקשים ממוריי את המפתחות לרכב שלו כדי שיוכלו לחפש שם.

    בסוף ההקלטה הבלשים שואלים אם מוריי נתן למייקל דמרול. מוריי אומר שלא. הבלש סמית אומר שהם לא מצאו דמרול בבית.

  12. #42
    abigaillovesmj
    Guest

    Default Re: Hebrew Translations

    עדותו של הבלש סקוט סמית

    חקירה בידי התביעה

    סמית אומר שהפעם הראשונה בה מוריי הזכיר את המילה פרופופול היתה בראיון שלו עם המשטרה – יומיים לאחר שמייקל מת. לפני כן הוא רק אמר שנתן למייקל תרופות להרגעה.

    הוא אומר שבחקירה הם נתנו למוריי לדבר בחופשיות ושהוא לא הזכיר את שיחות הטלפון שערך וקיבל ב-25.6.
    הוא מעיד שעורך הדין של מוריי, צ'רנוף, היה מופתע מכך שהמשטרה עוד לא לקחה את התיקים של מוריי מהבית של מייקל.

    בחיפוש שערכו ב-26.6 נמצאו גם כרטיסי ביקור של מוריי וד"ר דיוויד אדמס בבית של מייקל. הכרטיסים נמצאו בחדר השינה הראשי של מייקל. בנוסף נמצאה תרופה לעיניים שמטפלת בגלאוקומה ובלחץ דם גבוה בעיניים. כן נמצא קרם עור, שלושה בקבוקונים של תרופות לעיניים אשר נרשמו למייקל על ידי ד"ר קליין. עוד נמצאה שקית גדולה שהיה רשום עליה שם בית המרקחת ממנו מוריי הזמין את התרופות. בתוך זה היה משחה נגד ויטיליגו (בנקווין). זה נמצא בשירותים של חדר השינה המרכזי.

    הוא מעיד שהמשטרה הוציאה מספר צווי חיפוש. הראשון היה ב-29.6 .לבית של מייקל ולמכונית של מוריי. במכונית של מוריי הם מצאו חוזה ומספר כרטיסי ביקור. לא נמצאו בה בקבוקי פרופופול. צו החיפוש הבא היה ב-22.7.2009 למרפאה של מוריי ביוסטון וכן למחסן שלו. גם שם לא נמצאו בקבוקי פרופופול. צו החיפוש הבא היה ב-28.7 למרפאה של מוריי בלאס וגאס וכן למחסן שלו שם. גם במקרה הזה לא נמצאו בקבוקי פרופופול. צו החיפוש הבא היה ב-11.8 לבית המרקחת ממנו מוריי הזמין את התרופות בלאס וגאס (Applied Pharmacy). בחיפוש הזה השוטרים גילו שהפרופופול נשלח לדירה בסנטה מוניקה – לניקול אלוורז. הם הוציאו צו חיפוש לדירה שלה ב-13.8 אך לא נמצאו שם בקבוקי פרופופול.

    חקירה בידי ההגנה

    צ'רנוף שואל לגבי הניסיונות שלהם להשיג את מוריי. סמית מעיד שהוא לא זה שהתקשר באופן אישי ושבלש אחר אמר לו שכל השיחות הגיעו לתא קולי.

    הוא נשאל לגבי מסיבת העיתונאים בה הודיעו על המוות של מייקל ואומר שהוא ידע שהיתה הודעה לעיתונות שג'רמיין הוציא אך לא ידע שהיתה מסיבת עיתונאים.

    הוא מספר שהוא והבלש אורלנדו מרטינז התמנו לחקור את התיק הזה אך שזו היתה הבלשית פורשה שניסתה להתקשר למוריי.

    הוא מעיד שהראיון בין מוריי לחוקרים ב-27.6 נקבע בתחילה ל-14:00 בצהריים ולאחר מכן הוזז ל-16:00.

    הוא אומר שהשוטרים דיברו עם מייקל אמיר וויליאמס, פחים מוחמד, אלברטו אלוורז, לארי טולברט, המטפלת של הילדים – רוזלין מוחמד, קאי צ'ייס, קרובי משפחה של מייקל, כמה מהעובדים בבית וכן עם לארי מוחמד ב-25.6. עוד הוא אומר שמוריי ועורך הדין שלו צ'רנוף לא קבעו מגבלות ונושאים שלא הסכימו לדבר עליהם בראיון עם המשטרה.

    סמית אומר שהוא נפגש עם מייקל אמיר וויליאמס ב-31.8.2009 ושהוא זוכר במעורפל שמייקל אמיר עזב את החדר באמצע הראיון כדי לדבר עם עורך הדין שלו. הוא אומר שמוריי לא עזב את החדר במהלך החקירה וגם לא הציב מגבלות זמן לחקירה.

    הוא מספר על הרקע שלו – הוא עובד במחלקת הריגה ושוד שנה וחצי וסך הכל הוא עובד כשוטר 24 שנים במחלקות שונות. הוא מציין שהוא כותב הרבה הערות ושהוא כתב הרבה הערות לגבי ראיות שאסף מהבית של מייקל ואנשים שאיתם דיבר. הוא נכנס ויצא לחדר שבו אליסה פליק ערכה את החקירה שלה ב-29.6. הוא לא כתב הערות לגבי הדברים שאליסה פליק מצאה וכתב לאחר שהוציאו את כל הראיות וסידרו אותם למטרות צילום.

    צ'רנוף אומר שלא כתב שמצא בקבוק פרופופול בתוך שקית עירוי וסמית מסכים שאכן לא כתב. צ'רנוף ממשיך ואומר לסמית שהוא היה מאוד מפורט בתיעוד הראיות בהערות שכתב. כתב שמצא בקבוק פרופופול ריק ושקית עירוי ריקה – סמית מסכים. הוא אומר שבחיפוש שנערך בבית ב-29 הם מצאו את התיקים בדיוק איפה שמוריי אמר שהם יהיו.
    הוא מעיד שנמצאו בקבוקים של לורזופם בחדר השינה הראשי של מייקל אך שהוא לא היה החוקר שמצא אותם.

    בנוסף הוא אומר שהוא ערך ראיון עם ד"ר דיוויד אדמס בלאס וגאס.

    צ'רנוף עובר לדבר עם סמית על התחקור של שומרי הראש באותו היום עוד בעודם בבית החולים. סמית אומר שהוא דיבר עם אלברטו אלוורז בבית החולים ושאלברטו אמר לו שהוא נקרא לחדר השינה ושנמסר לו שלמייקל היתה תגובה לא טובה. אלוורז לא הזכיר שהתבקש לסייע במתן החייאה וגם לא דיבר על בקבוק פרופופול בתוך שקית עירוי. הוא דיבר על זה לראשונה ב-31.8. סמית דיבר גם עם פחים מוחמד ב-25.6 והוא לא סיפר לו אז שמוריי ביקש לחזור לבית וגם מייקל אמיר וויליאמס לא סיפר את זה. הפעם הראשונה בה דיברו על זה היתה ב-31.8.

    הוא מעיד שהיה עוד ראיון שנערך עם אלברטו אלוורז לאחר זה שהיה ב-31.8 אך הוא לא זוכר בדיוק מתי. הוא מעיד שהוא ביקש את טביעות האצבע של אלברטו והשווה אותם לטביעות שנמצאו על הראיות.

    צ'רנוף עבור לדבר איתו על הצילום ממצלמות האבטחה של מייקל. לא היו מצלמות שפנו לדלת הראשית אך יש מצלמות שמצלמות את השער וכן את הצד האחורי של הבית. סמית מעיד שההחלטה של איזה חלקים מהוידיאו לקחת נעשתה בשיתוף פעולה עם הבלש מרטינז אך שזה היה מרטינז שהוריד את צילומי האבטחה. הם לא ביקשו עוד צילומים ממצלמות האבטחה לאחר ה-25.6. הוא מעיד שהבית היה נעול והיו בו שומרים החל מה-25.6 אך יום לאחר מכן וכן ב-27 ו28 ביוני נתנו לאנשים להיכנס. הוא לא יודע אם עשו רשימות של מי נכנס לבית לאחר שמייקל מת עד ל-29.6.

    הוא מעיד שהמריחואנה נמצאה על ידי בני משפחה של מייקל בארון של מייקל בתוך מזוודה.

    הוא מעיד שאחרי שעזב את הבית הוא שאל אם הוא ייאטם כזירת פשע ונמסר לו שלא. ההחלטה לא לאטום את הבית היתה של חוקר מקרי המוות.

    עוד הוא אומר שמוריי אמר לבלשית פורשה שהוא לא הסכים לחתום על תעודת הפטירה מכיוון שהיה צריך לבצע נתיחה שלאחר המוות.

    עוד אומר סמית שראיין רופאים אחרים מלבד מוריי וד"ר אדמס.

    הוא אומר שלא היה נוכח בחיפוש שנערך במרפאה של מוריי ביוסטון. הוא היה בחיפוש שנערך במרפאה שלו בלאס וגאס ומשם הם לקחו את הטלפון הסלולארי שלו, דיסק קשיח של המחשב וכל מיני מסמכים לגבי המרפאות שלו.

    סמית מעיד שהחקירה הפכה מחקירת מקרה מוות לחקירת מקרה הריגה ב-27.8 ושהיה וויכוח בין משרד חוקרי המוות לבית המשטרה לגבי האם להמשיך לחקור רופאים נוספים. המשטרה החליטה לא לחקור רופאים נוספים בתיק זה.

    חקירה נוספת בידי התביעה

    סמית מסביר על הוויכוח בין משרד חוקר מקרי המוות לבין המשטרה. שוטר יצר קשר עם אד ווינטרס, הפתולוג, והוא סיפר לו שיצר קשר עם ארנולד קליין. זה גרם לחיכוך בין המשרדים. סמית מסביר שהיחידה ללוחמה בסמים מונתה לחקור רופאים נוספים ושהוחלט שהמשטרה בלוס אנג'לס תחקור רק את המקרה הספציפי הזה – כלומר רק מה שקשור ישירות למוות של מייקל.

    סמית מעיד שכאשר מוריי סיפר לו שהוא נתן למייקל חלב הוא שאל אם החלב היה קר או חם ושלא היה לו מושג שקוראים לפרופופול חלב.
    הוא מעיד שרק שקית עירוי אחת נלקחה ב-25.6 ושהוא לא נכח בחדר כאשר לקחו את שקית העירוי שהיה בתוכה בקבוק פרופופול. הוא כן היה כאשר שמו אותה על השולחן כדי לצלם.

    סמית מסביר על המצלמות מסביב לבית. היו חמש מצלמות. אחת כוונה לאזור שמחוץ לגדר, השנייה לא פעלה אך הייתה מכוונת לכניסה למוסך, השלישית והרביעית כוונו לצד האחורי של הבית – לבריכה ולחצר, החמישית צילמה את חזית הבית. הוא מסביר שלא היו מצלמות שכוונו לדלתות.

    הוא מסביר שהיה קשה לתאם בין פחים, אלוורז ומייקל אמיר ולכן עבר זמן עד שתיחקרו אותם שוב.

    חקירה נוספת בידי ההגנה

    סמית כתב שמצא בקבוק ריק של לורזופם בתוך שקית עירוי ריקה אך לא ציין שמצא בקבוק פרופופול בתוך שקית עירוי בהערות שלו.

    חקירה נוספת בידי התביעה

    מתבקש להבהיר שלא ראה את בקבוק הפרופופול בתוך שקית העירוי ולכן לא תיעד אותו. הם חילקו את עבודת תיעוד הראיות בין כמה חוקרים.


  13. #43
    abigaillovesmj
    Guest

    Default Re: Hebrew Translations

    העדות של הפתולוג - כריסטופר רוג'רס




    כריסטופר רוג'רס הוא פתולוג במשרד חוקר מקרי המוות בלוס אנג'לס. הוא ביצע את הנתיחה שלאחר המוות במייקל.

    חקירה בידי התביעה

    רוג'רס מתאר את התפקיד שלו – הוא עוסק כפתולוג מ-1988. הוא ראש היחידה לרפואה משפטית במשרד חוקר מקרי המוות.

    הוא נכח באלפי נתיחות שלאחר המוות במהלך הקריירה שלו וביצע את הנתיחה שלאחר המוות במייקל ב-26.6. ביום הזה לא הצליח עדיין לקבוע את גורם המוות. הוא מעיד שמבחינה גופנית הוא לא מצא שום דבר שגרם למוות – כלומר מום כלשהו באיבר בגוף או משהו כזה.

    רוג'רס מעיד שמייקל היה בריא יותר מהאדם הממוצע בגילו. הוא מצא כל מיני דברים שאותם הוא מתאר כלא משמעותיים, כלומר לא גרמו למוות: פרוסטטה מוגדלת, כלומר היה למייקל קשה להטיל את מימיו, למייקל היה ויטיליגו ופוליפ במעי הגס. בדיקה של מערכת העצבים העלתה נפיחות קלה, בדיקה של הריאות העלתה דלקת כרונית וצלקות, צילומי רנטגן העלו שלמייקל היתה צלע נוספת וכן דלקת פרקים. בדיקה דנטלית העלתה שמייקל עבר טיפולי שורש והיו לו שתלים. בנוסף הם התייעצו עם רופא מרדים.

    רוג'רס אומר שלמייקל היתה פיגמנטציה לא רגילה בראש הקרקפת כתוצאה מפגיעה במקום (התייחסות לשריפה) ושהאזור היה מצולק. הוא מציין שמייקל היה 1.75 ושקל 61.6 קילוגרם. הוא אומר שמדד מסת הגוף (BMI מדד תקינות משקל הגוף ביחס לגבוה) היה בטווח הנורמאלי אך שמייקל היה רזה.

    בשלב הזה מראים תמונה מהנתיחה של מייקל. רוג'רס מעיד שמייקל לא סבל ממחלת לב ושלא ראה שום מום בליבו. העורקים שמובילים ללב שלו היו במצב תקין ורוג'רס מסביר שלאםד בגילו זה יוצא דופן ושלרוב האנשים בגילו יש ממצאים של עיבוי והתקשחות בעורקים. למייקל לא היה וזה אומר שלא היה שומן או כולסטרול בעורקים שלו.

    רוג'רס מעיד שלא חשב שיש סיבה טבעית או מחלה שגרמה למוות. הוא מעיד שהוושט (הצינור שמחבר בין הפה לבטן) שלו היתה שלמה ושלא ראה שום נוזל לבן או דמוי חלב בוושט. הוא מעיד שבדק גם את תכולת הקיבה. הוא מצא 70 גרם של נוזל שחור אך לא היו בקיבה כדורים או קפסולות. הוא חיפש את זה באופן מיוחד כדי לקבוע את הגורם למוות. הוא בדק את הפה של מייקל ואת קנה הנשימה שלו ולא מצא בהם עצמים זרים (שהיו יכולים לחסום את היכולת לנשום).

    הוא ביקש שיבצעו בדיקות רעלים כדי שיוכל לקבוע את גורם המוות. למטרה זו הוא התייעץ עם רופאים בעל מומחיות שונות. הוא קרא את הראיון של מוריי במשטרה במטרה להשיג מידע נוסף שיסייע לו וביקש את התיקים הרפואיים של מייקל ממוריי. הוא לא קיבל אותם.

    כשהצליח לקבוע את גורם המוות קבע שמדובר בהריגה. הוא ביסס את דעתו על כמה גורמים:

    1. ההצהרה של מוריי במשטרה לפיה נתן למייקל פרופופול וסמים ממשפחת בנזודיאזפינים (לורזופם וכו').

    2. לא נותנים פרופופול לטיפול באינסומניה – הסיכון עולה על התולעת ובנוסף לכך בסביבה שבה הפרופופול ניתן לא נעשה שימוש במוניטור EKG (אק"ג), מוניטור שיעקוב אחר מינון התרופה וכן לא היה ציוד החייאה מתאים וציוד לצנרור וכן לא היו תרופות שמטרתן לשפר את זרימת הדם.

    3. הנסיבות לא תומכות במתן עצמי של פרופופול – כלומר הנסיבות לא תומכות בכך שמייקל נתן לעצמו פרופופול. זאת מכיוון שמוריי אמר שלא היה בחדר שתי דקות כלומר שהאירועים הבאים היו צריכים לקרות תוך שתי דקות: מייקל שהיה תחת השפעה של פרופופול וסמי הרגעה אחרים התעורר והצליח להזריק לעצמו למרות שהיה תחת השפעתם. הוא מסביר שלחומר לוקח זמן רב יותר להגיע למוח כאשר מזריקים אותו לרגל (שם היה העירוי של מייקל) ומוריי מדווח שלא היה שתי דקות וכשחזר מייקל כבר לא נשם- כלומר שבזמן שנותר אחרי שהזריק לעצמו ועד שהחומר מגיע למוח הוא כבר הפסיק לנשום. רוג'רס אומר שזה פחות הגיוני וסביר מאשר להניח שמוריי, שלא השתמש במכשיר למדידת מינוני תרופות ולכן היה צריך להעריך את הכמות שנתן למייקל, נתן לו יותר מדי.

    רוגרס מעיד שסיבת המוות היא הרעלת פרופופול חמורה ושמה שתרם למוות הוא השימוש בבנזודיאזפינים (לורזופם וכו'). לורזופם ומידוזלם היו גורם משני למוות. הם החמירו את דיכוי הנשימה שנוצר בעקבות השימוש בפרופופול ובכך גרמו לו להפסיק לנשום. זה יכל להוביל לכך שלבו הפסיק לפעום.

    התביעה מראה תרשים שעשו של הגוף של מייקל במהלך הנתיחה – בתרשים מצוינים נקבים שנוצרו כתוצאה מהחדרת עירוי וכן סימנים על הגוף של מייקל שנגרמו כתוצאה ממאמצי ההחייאה. רוג'רס מראה סימנים על היד הימנית והשמאלית של מייקל, בצוואר וכן קצת מתחת לברך השמאלית (פה מוריי החדיר את העירוי של הפרופופול). רוג'רס אומר שהתבונן בבקבוק פרופופול ריק שנמצא בחדר של מיקל ושם לב למשהו יוצא דופן בו- היה חתך לאורך הפקק והמשמעות של כך היא שזה לא נעשה באמצעות נקב של מחט של מזרק. הוא אומר שיכול להיות שהחתך הזה נעשה באמצעות חלק מציוד עירוי (spike – אני מקווה שאני מתרגמת את זה נכון. זה לפחות מה שהבנתי).

    וולגרין מראה לרוג'רס חלק מציוד עירוי ומבקש ממנו לזהות אותו. רוג'רס מעיד שעבר על חלק מהראיות במרץ 2011. הוא זיהה משהו שפליק כינתה מחט, כחלק של עירוי שבו עדיין היתה מחט. היה נראה שלא השתמשו בו. הוא גם בדק את המזרק שנמצא על השידה ליד המיטה של מייקל. לדבריו זה לא מתאים לצורה של מה שיצר את החתך בקבוק הפרופופול.

    חקירה בידי ההגנה

    פלאנגן שואל את רוג'רס אם הוא עבר על העדות שנתן בשימוע הראשוני וכן על דוח הנתיחה, הדוחות של המומחים וכו' כדי לרענן את זכרונו. הוא עונה שכן ושגם עבר על תוצאות בדיקות הרעלים. פלאנגן שואל אם הוא קרא דוח שהוכן על ידי ד"ר שאפר, רופא מרדים באוניברסיטת קולומביה. רוג'רס אומר שכן. הוא שואל אותו אם הוא קרא בדיקות רעלים שנעשו על ידי ההגנה במעבדות אחרות ורוג'רס אומר שלא.

    פלאנגן שואל אם לפי בדיקת הרעלים רמות המידזולם, דיאזפם ולידוקאין עולות בקנה אחד עם מה שמוריי אמר לשוטרים. רוג'רס עונה שכן.

    פלאנגן שואל את רוג'רס אם הוא יכול להיות בטוח מי נתן את הפרופופול ורוג'רס אומר שלא. הוא שואל אותו על ציוד העירוי ושואל אם אפשר להשתמש בחלק הזה שנקרא spike כדי לרוקן בקבוק של פרופופול מהר יותר מאשר בשימוש באמצעות מזרק. הוא שואל אותו אם היה מצפה לראות פרופופול בתוך שקית עירוי במקרים בהם רוצים לערבב בין פרופופול לבין תמיסת מלח. רוג'רס מזכיר שלא נמצא פרופופול בתוך שקית עירוי (נמצא בקבוק של פרופופול אך החומר עצמו לא היה בשקית). פלאנגן שואל לגבי הימצאות של פרופופול בחלקים אחרים של ציוד העירוי ורוג'רס מעיד שאכן נמצאו.

    פלאנגן מדבר על חיי המדף של פרופופול – 6 שעות. אם לא משתמשים בזה 6 שעות מרגע פתיחת הבקבוק צריך לזרוק אותו. פלאנגן אומר שלא הגיוני שמישהו ישתמש בבקבוק 100 מיליליטר של פרופופול כדי להוציא 5 מיליליטר כי הוא יצרך לזרוק לאחר מכן את 95 המיליליטר שנותרו.

    הוא שואל את רוג'רס לגבי לידוקאין ורוג'רס מסביר מתי משתמשים בזה. הוא שואל מה יהיו הרמות בדם אם פציינט יקבל 25 מיליגרם של פרופופול – רוג'רס לא יודע להגיד. הוא שואל כמה זמן שינה יתקבל ממתן 25 מיליגרם של פרופופול. רוג'רס עונה שכ-5 דקות. לאחר 5-10 דקות לפרופופול כבר לא תהיה השפעה.

    פלאנגן שואל מה קורה אם מזריקים את ה-25 מיליגרם מהר. רוג'רס עונה שזה יגרום לכך שיהיה ריכוז גבוה של הסם במיקום מסוים וזה מעלה את הסיכון להפסקת נשימה ודום לב. פלאנגן אומר שצריך להזריק פרופופול באיטיות ושואל את רוג'רס אם מישהו עושה כך האם הוא ישים לב להשפעות שליליות כגון הפסקת נשימה. רוג'רס עונה שכן.


    פלאנגן שואל אם אדם נותר ישן לאחר שעברו 15-20 דקות מהרגע בו הוזרקו 25 מיליגרם של פרופופול האם המשמעות היא שהוא ישן בגלל סיבה אחרת (שכן השפעת הפרופופול כבר התפוגגה)- רוג'רס מסכים.

    עוברים לדבר על הטווח הטיפולי של שימוש בפרופופול. רוג'רס אומר שזה תלוי במטרה שלשמה משתמשים בו. מצאו למייקל כמות של 2.6 מיליגרם פרופופול בדם שנלקח מאזור הירך. בודקים את הדם מאזור הירך מכיוון שהוא פחות מושפע מדברים שקורים בגוף לאחר המוות ולכן יכול לתת תוצאות מדויקות יותר בבדיקת הרעלים. רוג'רס מסביר שתרופות מסוימות נוטות יותר לפיזור מחדש בגוף לאחר המוות מאשר תרופות אחרות. בין התרופות שנוטות לכך הן פרופופול ולידוקאין. לורזופם לא מתפזר מחדש בגוף לאחר המוות. פלאנגן שואל כמה זמן ייקח ללורזופם להשפיע אם פציינט בולע גלולה של 2 מיליגרם. רוג'רס אומר שלוקח בערך בין 40 דקות לשעתיים. פלאנגן שואל מה קורה כאשר נותנים את זה באמצעות עירוי- רוג'רס אומר שההשפעה תתחיל לאחר פחות מדקה.

    פלאנגן עובר לדבר על תכולת הקיבה של מייקל. היא הכילה נוזל בצבע כהה ולא ברור אם זה דם או מיץ פירות לדוגמה. חוקר מקרי המוות לא יודע בדיוק מה זה מכיוון שהם לא שלחו את הנוזל לבדיקה. הם לא מצאו בתוך הנוזל טבליות או קפסולות של תרופות אך רוג'רס אומר שזה לא אומר שלא היו סמים (תרופות) בקיבה. הדרך היחידה לדעת אם לורזופם היה בקיבה היא לבצע בדיקת רעלים. פלאנגן מראה לרוג'רס את התוצאות שההגנה ביצעה על תכולת הקיבה – אשר הראו שלמייקל היה לורזופם בקיבה. הוא אומר שהריכוז של לורזופם בקיבה גבוה פי 4 ממה שנמצא בדם מאזור הירך. רוג'רס אומר שהמשמעות היא שנלקח לורוזפם באופן אורלי מתישהו. פלאנגן שואל מה יקרה אם מישהו ייקח 8 טבליות של לורזופם ב-1:00 האם הן ייספגו במערכת? רוג'רס עונה שאם הפציינט לקח אותם על קיבה ריקה ייתכן שיישארו שרידים שלהם בקיבה.

    רוג'רס אומר שרמת הלורזופם בדם לא העלתה מבחינתו דגל אדום בגלל שהיא לא היתה גבוהה מדי. פלאנגן מראה לו שני בקבוקי תרופות של לורזופם שנמצאו בבית של מייקל. בכל אחד היו 30 כדורים (סך הכל 60). אחד מהבקבוקים ריק ובשני נותרו 9.5 כדורים.

    פלאנגן מזכיר שרוג'רס קבע שהבנזודיאזפינים תרמו למוות ואומר שמידזולם ודיאזפם נמצאו בדם בכמויות נמוכות וחסרות משמעות. הוא שואל אותו איזה ריכוז בדם יושג מנטילה של כדור אחד של לורזופם. רוג'רס אומר שזה יהיה בטווח הטיפולי. פלאנגן מציין איזשהו ספר על תרופות שבו כתוב שעל כל כדור לורזופם יש ריכוז של 0.018 מיקרוגרם בדם וההשפעה תגיע לשיא לאחר שעתיים.

    פלאנגן שואל אם לוקחים לורזופם בבליעה האם צריך יותר ממנו בשביל להגיע לאותם כמויות בדם כמו אם נותנים באמצעות עירוי. רוג'רס מסכים. הוא שואל אותו מהי מנה קטלנית של פרופופול ורוג'רס עונה שזה בין 1-17 מיקרוגרם למיליליטר. פלאנגן שואל אם מישהו שקיבל 2.6 פרופופול ירגיש כאב (כלומר אם ניתן יהיה להעיר אותו באמצעות גירוי של כאב ). רוג'רס עונה שכן.

    הוא רוצה לדעת אם גלולה אחת של לורזופם תביא לריכוז של 0.018 מיקרוגרם, כמה גלולות צריך לקחת כדי להגיע לריכוז של 0.169? בשלב הזה יש הרבה התנגדויות והשופט מקבל את כולם אבל אז פלאנגן גורם לרוג'רס להסכים שזה שווה ערך ל-9 גלולות.

    פלאנגן מזכיר שתכולת הקיבה וכן השתן לא נבדקו להימצאות של לורזופם. הוא שואל אם דגימות השתן שנלקחו בנתיחה שלאחר המוות מראות על ריכוז גבוה יותר של לורזופם מאשר דגימות השתן שנמצאו בחדר, האם הריכוז של לורזופם בדם צריך להיות גבוה יותר מהריכוז שלו בדם בשעה 7:30? רוג'רס אומר שהוא לא יכול לענות על זה מכיוון שיש יותר מדי משתנים. פלאנגן נותן תרחיש שבו ניתן 2 מיליגרם של לורזופם ב-2:00 בלילה ואז שוב ב-5:00 בבוקר ולאחר מכן נלקחו 8 גלולות בסביבות 10:00 בבוקר, האם רמת הלורזופם בשתן שנלקח בנתיחה תהיה גבוהה יותר מרמת הלורזופם בשתן שנמצא בחדר? רוג'רס אומר שכן.

    פלאנגן עובר לדבר על הסיבות שבשלן רוג'רס קבע שמדובר בהריגה. רוג'רס אומר שהוא הגיע להחלטה הזאת בהתבסס על 4 סיבות:

    1. פרופופול ובנזודיאזפינים ניתנו בידי אדם אחר. רוג'רס מסביר שהתיאור היחידי שקיים לגבי מה שקרה מגיע ממוריי ומוריי מודה שנתן את שניהם.

    2. פרופופול ניתן בסביבה שאינה בית חולים. פלאנגן שואל אם אי אפשר לטפל באינסומניה כרונית באמצעות פרופופול. רוג'רס אומר שזו לא הדרך בה מטפלים בזה. פלאנגן מציין שיש כל מיני דרגות של אינסומניה ושואל אם יש דרגות שבהן כן משתמשים בזה. רוג'רס אומר שזה מעבר לתחום ההתמחות שלו.

    3. רמת הטיפול הרפואי – הטיפול שמוריי נתן למייקל לא עמד בסטנדרטים הרפואיים הנדרשים. רוג'רס מסביר שהגיע למסקנה הזאת גם בהתייעצות עם רופא מרדים.

    4. הנסיבות לא תומכות במתן עצמי של פרופופול. רוג'רס אומר שיותר הגיוני שמוריי חישב לא נכון את הכמות שנתן ונתן למייקל יותר מדי. הוא אומר שזה פחות הגיוני שמייקל יתעורר ולמרות ההשפעה של כל מה שקיבל עד כה יצליח להזריק לעצמו ולהגיע למצב בו מוריי מצא אותו תוך 2 דקות.


    פלאנגן עובר לדבר על המיקום של העירוי. הוא היה מתחת לברך השמאלית ושואל אם מייקל יכל להגיע לשם. רוג'רס מסכים שכן. הוא אומר שמישהו אחר היה צריך להתחיל את העירוי אך לאחר שהוא כבר במקום הוא מסכים שכל אחד יכול להזריק לשם.

    פלאנגן שואל אם מישהו מלבד מייקל היה מזריק את הפרופופול, האם הם היו רואים שיש בעיה. רוג'רס אומר שהוא מקווה שכן.

    חקירה נוספת בידי התביעה

    וולגרין שואל לגבי עיניים פקוחות והאם זה נכון שמישהו שנמצא מת כשעיניו פקוחות מת מהר? רוג'רס אומר שזה לא נכון. אנשים יכולים למות לאט ועדיין להישאר עם עיניים פקוחות.

    מדברים על מכל החמצן. בדקו אותו ב-13.7 והוא היה ריק.

    וולגרין מתייחס לרוב השאלות של ההגנה ומציין שהן מתחום הרוקחות – מה קורה לתרופות לאחר שהן נכנסות לגוף ושזה לא תחום ההתמחות של רוג'רס. רוג'רס מומחה בזיהוי גורם המוות ולא מומחה בפרופופול או לורזופם.

    וולגרין מתייחס לבקבוקי הלורזופם שההגנה דיברה עליהם. שניהם נרשמו למייקל על ידי מוריי. אחד ניתן לו ב-28.4 והיו בו בתחילה 30 כדורים ונשארו 9.5. השני ניתן למייקל ב-2.4 וגם בו היו 30 כדורים והוא ריק.

    וולגרין מתייחס למצב ההיפותטי שפלאנגן דיבר עליו. הוא מבקש מרוג'רס להניח שמוריי אמר את האמת בראיון שלו במשטרה ושהוא נתן למייקל ואליום ואז במהלך השעות הבאות 2 זריקות של מידזולם ולורזופם ולאחר מכן פרופופול. במקרה הזה אם עזב את הפציינט שלו לבד והוא בלע עוד גלולות לורזופם ואין במקום ציוד שיעקוב אחר חייו ואין ציוד הנשמה מלאכותית וציוד החייאה, האם זה עדיין הריגה? רוג'רס אומר שכן. הוא נותן את אותה סדרה של אירועים רק שבמקום לבלוע לורזופם מייקל נתן לעצמו פרופופול ושואל אם במקרה זה עדיין היה פוסק שמדובר בהריגה? רוג'רס אומר שכן.


    חקירה נוספת בידי ההגנה

    פלאנגן שואל לגבי מכל המחמצן ושואל אם השסתום שלו היה פתוח או סגור. רוג'רס לא יודע. פלאנגן שואל כמה זמן ייקח למכל להתרוקן. רוג'רס אומר שזה תלוי בכמה פתחו את השסתום. פלאנגן שואל אם השתמשו במכל בטווח הרפואי האם הוא יתרוקן תוך שבועיים. רוג'רס אומר שככל הנראה כן.

    הוא שואל אותו איך קבע את גורם המוות מבלי להיות מומחה בלורזופם? רוג'רס אומר שהוא לא יודע כיצד הריכוז הזה בגוף הגיע לשם וכיצד זה קרה אך שזה הגורם למוות.


    פלאנגן אומר שהרמות של לורזופם בגוף של מייקל קרובות לרמות שבהן הפציינט מפסיק להגיב לגירוי אפילו אם הוא גירוי של כאב ומוסיף שהרמות של פרופופול בגוף של מייקל הן חצי ממה שיגרום לפציינט לא להגיב לגירוי של כאב. הוא מבקש מרוג'רס להניח שמוריי אמר את האמת בראיון שלו ומוסיף שהרמות של מידזולם ודיאזפם בגוף של מייקל מתאימות למה שמוריי אמר ושהרמות של פרופופול ולורזופם גבוהות הרבה יותר.

    חקירה נוספת בידי התביעה

    וולגרין מבקש להבהיר עם רוג'רס מדוע התייעץ עם רופא מרדים. רוג'רס מסביר שזה בגלל שמדובר בתיק מסובך. הרופא שאיתו התייעץ אמר לו שהרמות שנמצאו בגוף של מייקל מתאימות לרמות שהיו רואים במקרה של הרדמה מלאה.

    חקירה נוספת בידי ההגנה

    פלאנגן מציין שמזריקים פרופופול לאט כדי שאפשר יהיה לדלל אותו. הוא אומר שדיכוי של מערכת הנשימה הוא סביר יותר כאשר נותנים זריקה מהירה.


  14. #44
    abigaillovesmj
    Guest

    Default Re: Hebrew Translations

    העדות של ד"ר אלון סטיינברג - קרדיולוג



    חקירה בידי התביעה

    סטיינברג הוא קרדיולוג כבר 13 שנים. הוא עבר על קורות החיים של מוריי ומציין שמוריי לא היה מוסמך לעסוק ברפואה ב-25.6.2009 (המונח הוא board certified כל כמה שנים רופאים בארצות הברית צריכים לעבור מבחנים שקשורים להתמחות שלהם. למוריי לא היו מבחנים בתוקף). סטיינברג מסביר שהמבחנים הם מאוד קשים ונמשכים יומיים.

    הוא מסביר שהוא מומחה מטעם הוועדה הרפואית של קליפורניה לעבור על פעולות של רופאים ולקבוע אם ניתנה רמת טיפול נאותה – כלומר אם עמדו בסטנדרטים הנהוגים של טיפול רפואי. האפשרויות שהוא צריך לבחור ביניהן הן: 1. לא היתה שום סטייה מהסטנדרטים. 2. היתה סטייה קלה. 3. היתה סטייה קיצונית. ביטוי אחר לסטייה קיצונית מהסטנדרטים הרפואיים הנהוגים הוא רשלנות פושעת.

    סטיינברג עבר על התיק הזה ולפני התיק הזה עבר על 8 תיקים אחרים. ב-4 מהתיקים עליהם עבר לא מצא כל סטייה וב-4 אחרים מצא שהיתה סטייה קלה. זו הפעם הראשונה בה הוא ראה סטייה קיצונית מהסטנדרטים הנהוגים של טיפול רפואי.

    עוברים לדבר על הרדמה. סטיינברג אומר שקרדיולוגים משתמשים בהרדמה להרבה הליכים ושלפעמים הם גם משתמשים בפרופופול. הוא מסביר שלקרדיולוגים יש הכשרה במתן הרדמה קלה או מתונה. במקרים של הרדמה אשר נקראת הרדמה במצב עירות – הפציינט מסוגל לדבר ולהגיב למגע. בהרדמה עמוקה פציינטים מסוגלים להגיב רק לגירוי ממושך או לגירוי של כאב. הרדמה מלאה היא כאשר פציינטים לא מרגישים כאב כלל. סטיינברג מסביר שלקרדיולוגים אין הכשרה במתן הרדמה עמוקה. כאשר יש צורך במתן הרדמה עמוקה קוראים לרופא מרדים וזו הפעם היחידה בה משתמשים בפרופופול. כשהם מכניסים פציינט להרדמה מתונה או קלה הם לא משתמשים בפרופופול אלא בבנזודיאזפינים (לורזופם וכו'). להרדמה עמוקה יש צורך לתת פרופופול וזה נעשה על ידי רופא מרדים.

    סטיינברג ביסס את הממצאים שלו על הראיון שמוריי נתן במשטרה – הוא רצה לשפוט את מוריי על פי המילים שלו עצמו. הוא מצא 6 סטיות קיצוניות מהסטנדרטים הנהוגים של טיפול רפואי:

    1. לא משתמשים בפרופופול כדי לסייע לשינה. הוא מעולם לא שמע על שימוש בפרופופול כדי לטפל באינסומניה. הוא אומר שלתת פרופופול כדי לטפל באינסומניה זו רשלנות פושעת וחריגה קיצונית מהסטנדרטים הנהוגים של טיפול רפואי. סטיינברג מציין שגם לא היה שום מסמך של הסכמה מדעת – מסמך רפואי שמפרט בפני הפציינט את הסכנות והיתרונות שבטיפול המוצע. הפציינט צריך לחתום על זה לפני שמתחילים.

    2. פרופופול ניתן בסביבה ביתית ללא ציוד מעקב מתאים וללא צוות מתאים.

    וולגרין שואל באיזה ציוד יש להשתמש כאשר נותנים פרופופול. סטיינברג עונה שצריך מד דופק עם אזעקה ושמד הדופק בו מוריי השתמש לא כלל אזעקה. הוא אומר שהמשמעות של זה היא שעל מוריי היה לבהות במייקל ללא הפסקה. בנוסף סטיינברג אומר שהיה צריך להשתמש במכשיר למדידת לחץ דם – מכשיר אוטומטי שהיה צריך להיות מחובר למייקל ולמדוד את לחץ הדם שלו כל 5 דקות. סטיינברג מציין שלמוריי היה מכשיר ידני אך שלא השתמש בו. בנוסף צריך להשתמש גם במוניטור אק"ג כדי לעקוב אחרי הלב וכן צריך לעשות שימוש במכל חמצן ולתת חמצן לפציינט או באמצעות צינורית ששמים סביב האף או באמצעות מסכה. צריך להשתמש גם בשאיבה למקרה שהפציינט מתחיל להקיא וצריך להשתמש בזה לפני שזה ייכנס לריאות של הפציינט. ציוד נוסף שצריך הוא מכשיר הנשימה ידני (ambu bag) – למוריי היה כזה אך לא השתמש בו ובמקום זה עשה הנשמה מפה לפה. בנוסף צריך שתהיה דרך לקרוא לעזרה וכן לוח כדי שאפשר יהיה לבצע החייאה במידה וצריך (לשים את הפציינט על משטח קשוח). צריך בטריה חלופית לכל הציוד במקרה ותהיה הפסקת חשמל. צריך ציוד להנשמה וצנרור וכן דפיברילטור.

    בנוסף צריך שיהיה הרבה תרופות מיוחדות כגון פלומנזיל, לידוקאין, חוסמי בתא, אטרופין, דופאמין, אפניפרין, פרדינזון ודקסטרוז (סוכר). בנוסף לכל זה צריך שיהיו במקום סייעים שקיבלו הכשרה לבצע החייאה בסיסית ומתקדמת.

    3. מוריי לא התכונן כראוי למצב חירום. סטיינברג מסביר שצריך ציוד ותרופות במצב היכון למצב חירום וכן אדם נוסף שיהיה מיומן לעזור.

    4. מוריי לא נתן טיפול נכון כאשר מייקל הפסיק לנשום. מוריי לא מילא אחר הפרוטוקול כאשר מצא את מייקל לא נושם. צריך קודם כל להתקשר ל-911, להשתמש בדפיברילטור ולעשות החייאה על משטח קשוח.

    סטיינברג מסביר שמייקל נכנס לדום נשימתי- הפסיק לנשום וכתוצאה מכך רמת החמצן בדם שלו החלה לרדת. כשזה קורה הלב מתחיל לפעום מהר יותר בניסיון לפזר את החמצן המועט שיש. לפי ההצהרה של מוריי זה היה המצב שבו הוא מצא את מייקל. סטיינברג אומר שאם אתה לא עושה דבר הלב נחלש בגלל החוסר בחמצן ומפסיק להתכווץ, אך עדיין יש פעילות חשמלית. זה נקרא פעילות חשמלית ללא דופק (PEA). לאחר PEA מה שקורה הוא מוות.

    הוא אומר שמוריי היה צריך להתקשר ל-911 באופן מיידי ורק לאחר מכן לנסות להעיר את מייקל. הוא היה צריך להשתמש במכשיר ההחייאה הידני ולתת לו פלומנזיל כדי לסתור את ההשפעות של לורזופם. הוא אומר שאין כל צידוק לכך שמוריי ביצע במייקל לחיצות בחזה מכיוון שזה היה מקרה של דום נשימה ולא של דום לב. כלומר היה לחץ דם והיה דופק.


    ההחייאה שמוריי ביצע היתה עלובה שכן היא נעשתה על מיטה ויש לבצע אותה על משטח קשוח כגון רצפה. בנוסף יש לבצע החייאה באמצעות שתי ידיים. סטיינברג אומר שהיה אמור להיות מאוד קל להזיז את מייקל לרצפה.

    5. מוריי לא קרא לעזרה. הוא היה צריך להתקשר ל-911 באופן מיידי. הוא היה צריך לקחת בחשבון שאין לו את התרופות והציוד המתאים ולכן היה צריך לקרוא לעזרה. אבל במקום זה הוא התקשר למייקל אמיר וויליאמס ובכך גרם לעיכוב משמעותי בהגעה של 911. הפרמדיקים היו במרחק של 4 דקות בלבד אם הוא היה מתקשר אליהם ישר אז הם היו מגיעים לזירה הרבה יותר מהר מאשר מה שמוריי עשה.

    סטיינברג מסביר שעבור כל דקה בה יש עיכוב בקריאה ל-911 פוחתים הסיכויים שהפציינט ישרוד ויש סיכון לנזק מוחי תמידי. "כל דקה חשובה", אמר. הוא ממשיך ואומר שזה מוזר בעיניו שמוריי קרא לעוזר במקום להתקשר ל-911 באופן ישיר מכיוון שבתור רופא היה עליו להבין שהוא צריך עזרה ושאין לו את הציוד המתאים כדי לטפל במצב בעצמו.

    6. מורי לא תיעד את הטיפול שנתן למייקל. סטיינברג מסביר שהתיעוד הרפואי חשוב מסיבות רבות: חברות ביטוח רוצות את זה, וגם מבחינה של תביעות. הסיבה החשובה ביותר היא כדי לתת טיפול טוב יותר לפציינט. מוריי לא תיעד דבר. הוא לא כתב מתי מייקל אכל לאחרונה, מה היו סימני החיים שלו, לא ערך לו שום בדיקה גופנית. לא היה מסמך של הסכמה מודעת – מסמך שבו מייקל מסכים בכתב לקבל את הסם המסוכן הזה ללא שימוש במוניטורים. מוריי לא כתב איזה תרופות הוא נתן למייקל ומה היתה התגובה שלו. כשהוא הגיע לבית החולים הוא היה מבולבל ולא הצליח להסביר את ההיסטוריה הרפואית של מייקל ומה הוא נתן לו. וולגרין מעלה את האפשרות שמוריי לא אמר את האמת ושזה לא היה מקרה של בלבול. סטיינברג אומר שזה אכן אפשרי.

    סטיינברג קבע שהסטיות הקיצוניות הללו מהסטנדרטים של טיפול רפואי תרמו באופן ישיר למוות של מייקל. ללא הסטיות הללו מייקל עדיין היה בחיים.

    וולגרין שואל אותו האם ניתן היה לצפות מקרה בו יתרחש דיכוי של מערכת הנשימה ממתן של הבנזודאיפנים ו-25 מיליגרם של פרופופול. סטיינברג אומר שכן.

    וולגרין שואל מה קורה במצב בו הכל היה כמו שמוריי תיאר ושכשהוא עזב את מייקל לבד מייקל הצליח לקחת בעצמו עוד כדורי לורזפם או פרופופול. סטיינברג אומר שכל מה שתיאר עדיין תקף ועדיין מהווה גורם למוות של מייקל. הוא מוסיף שאף פעם לא עוזבים את הפציינט ותמיד עוקבים אחר מצבו. אם מייקל הצליח לקחת בעצמו את התרופות זה אומר שמוריי נהג ברשלנות ולא היה שם וזה לא היה צריך לקרות. סטיינברג משווה את המצב בו עוזבים פציינט כשהוא תחת השפעה של פרופופול לעזיבה של תינוק שישן על דלפק המטבח. יש סיכוי שהתינוק יתעורר וייפול.

    הוא מוסיף שגם אסור היה להשאיר את התרופות בהישג היד של מייקל. בבית חולים התרופות נעולות ואם הרופא השאיר תרופות בהישג יד של הפציינט יש לצפות לאפשרות שהפציינט ייקח דברים בעצמו או ייקח את התרופה הלא נכונה.

    חקירה בידי ההגנה

    סטיינברג מעיד שעבר הכשרה לשימוש בפרופופול. הוא מסביר שכשעבד כרופא בניו יורק היתה לו הרשאה בבית החולים לעשות שימוש בפרופופול ובעבודה הנוכחית אין לו הרשאה כזאת. הוא לא השתמש בפרופופול בעצמו 7 שנים. כשהוא עבד בניו יורק הוא הרגיש בטוח כשהשתמש בפרופופול מכיוון שעבר הכשרה בפתיחה של דרכי נשימה והגנה עליהם.

    פלאנגן מתחיל לעבור על הנושאים שסטיינברג הצביע שבהם מוריי חרג מהסטנדרטים הנהוגים של הטיפול הרפואי ומנסה למצוא בהם חורים ולהטיל בקביעותיו ספק. הוא שואל אם יש הבדל בציוד שיש לעשות בו שימוש כאשר מכניסים אדם להרדמה עמוקה לעומת הציוד שיש להשתמש בו כאשר מכניסים אדם להרדמה מתונה. סטיינברג עונה שלא ושצריך להשתמש באותו ציוד.

    הוא שואל את סטיינברג אם חשב שההצהרה שמוריי נתן לשוטרים מלאה ומעמיקה וסטיינברג אומר שהוא הניח שכן.

    הוא שואל אותו איך הוא יודע שמוריי לא קיבל הסכמה מדעת ממייקל וסטיינברג עונה שהוא יודע זאת מכיוון שלא היה אף מסמך כזה. פלאנגן שואל אם הסכמה מדעת יכולה להיעשות באופן מילולי. סטיינברג עונה שזה צריך להיות כתוב. "אם זה לא כתוב זה לא קיים", אומר סטיינברג. הוא אומר שהוא מעולם לא שמע על הסכמה מדעת שניתנה רק באופן מילולי. פלאנגן שואל אם למסמך כתוב היה קשר למוות של מייקל. סטיינברג אומר שאם מייקל היה מיודע בכל הסיכונים והיתרונות אולי לא היה מסכים לטיפול הזה.

    הוא אומר שהוא לא יכול לדעת אם הוסברו למייקל היתרונות והסיכונים אבל הוא מניח שלא הסבירו לו שהולכים לתת לו סם מסוכן וחזק מבלי שימוש באמצעי מעקב מתאימים. הוא מניח שמייקל לא היה מסכים לכך.

    פלאנגן שואל אם הוא יודע משהו לגבי השימוש של מייקל בסמים ומזכיר את הסם דמרול וד"ר קליין. הוא שואל אותו מה הוא חושב היה המצב במידה ומייקל היה מכור, האם הוא היה מסכים לקבל את הפרופופול ככה? סטיינברג מבהיר שאם הוא היה ידוע שמייקל מכור לסמים הוא לא היה מסכים לתת לו פרופופול מלכתחילה.

    סטיינברג מציין רופאים אשר משתמשים בפרופופול: רופאי שיניים, מומחים למחלות של דרכי העיכול, מומחים למחלות ריאות, רופאים בטיפול נמרץ. הוא מבהיר שלפני שרופאים אלה משתמשים בפרופופול האיגודים הרפואיים של כל מומחיות מפרסמים הוראות על איך משתמשים בזה. הם ציינו שיש להשתמש בכל אמצעי המעקב שסטיינברג התייחס אליהם. הוא מבהיר שאין הבדל בציוד שיש לעשות בו בשימוש במקרה של מה שנקרא הרדמה במצב עירות.

    פלאנגן שואל מה הרג את מייקל. סטיינברג אומר שהיה לו דום נשימתי. כשמוריי מצא אותו היה לו דופק והמשמעות של זה היא שהיה לו לחץ דם – כלומר זה לא התחיל מדום לב. סטיינברג מציין שמוריי בעצמו אמר שכשהוא מצא את מייקל היה לו דופק ולאחר מכן הוא נכנס למצב שבו היה פעילות חשמלית של הלב אך לא דופק (PEA).

    הוא מפרט ואומר שלפי מוריי הוא מצא את מייקל בסביבות הצהריים (סביבות 12:00) והפרמדיקים הגיעו ב-12:26. כלומר יש עיכוב של לפחות 12 דקות בקריאה ל-911.
    פלאנגן אומר שמוריי נתן למשטרה הערכות מדויקות של זמנים שונים בהם נתן תרופות אך לא זכר בדיוק מתי מצא את מייקל. סטיינברג אומר בתגובה לכך שמוריי היה צריך לתעד את מה שהוא עושה ואז הוא היה יודע בוודאות.

    סטיינברג מדבר על מידזולם ומסביר שזה תרופה מסוג בנזודיאזפינים שנותנים לטווח קצר. הוא אומר ש-2 מיליגרם זו כמות טובה להתחיל איתה ושלחלק מהפציינטים זה יגרום לישון למשך 4 שעות ולחלק זה לא יעשה כלום. הוא אומר שעד השעה 5:00 בבוקר זה כבר ייצא מהמערכת שלהם.

    פלאנגן שואל מה 2 מיליגרם של לורזופם יעשו לפציינט. סטיינברג אומר שהוא לא מומחה לתרופה הזאת ושהוא נותן אותה לבליעה ומעולם לא נתן אותה באמצעות עירוי. הוא אומר שהוא נותן לורזופם כשעה לפני ביצוע הליך רפואי. פלאנגן שואל כל מיני שאלות על לורזופם ומידזולם אך התביעה מתנגדת לכולם והשופט מקבל את ההתנגדויות שכן זה לא המומחיות של סטיינברג.

    פלאנגן עובר לדבר על פרופופול ואומר שמוריי דיבר עם מייקל על פרופופול במשך 3 הימים לפני מותו ואמר לו שזה לא טוב בשבילו וניסה לגמול אותו מזה.

    סטיינברג אומר שמוריי אמר בהצהרה שלו במשטרה שהוא נתן למייקל בתחילה 25 מיליגרם של פרופופול ולאחר מכן חיבר את מייקל לעירוי שטפטף לו פרופופול באיטיות (זה מה שגורם לכך שימשיך לישון). פלאנגן טוען שמוריי לא אמר זאת ושהוא אמר רק שנתן למייקל 25 מיליגרם וזהו. סטיינברג חוזר ואומר שלמיטב הבנתו את מה שמוריי אמר בהצהרה הוא נתן לו עירוי. הוא נותן הרבה דוגמאות למדוע הוא חושב את זה ומצטט קטעים מהראיון של מוריי במשטרה ומוסיף ש-25 מיליגרם בלבד לא יגרמו למייקל להמשיך לישון וקיימת אפשרות שזה בכלל לא ירדים אותו כלל.

    פלאנגן מתעקש שלא היה שימוש בעירוי של פרופופול ב-25.6 וסטיינברג מתעקש שהיה. שניהם נותנים דוגמאות מהראיון של מוריי למשטרה. לבסוף הם מסכימים שזה לא מספיק ברור אבל סטיינברג אומר שאין היגיון בהנחה שלא היה עירוי פרופופול. הוא אומר שזה הגיוני שמוריי כן נתן לו עירוי. הוא אומר שלא הגיוני להניח שלאחר חודשיים שבהם נתן למייקל פרופופול באמצעות עירוי יפסיק לעשות זאת פתאום וייתן רק את הזריקה הראשונית.


    פלאנגן אומר ש-25 מיליגרם של פרופופול זה לא מינון גבוה ויגרום למייקל לישון במשך 4 עד 7 דקות. סטיינברג מסכים. הוא שואל אותו אם מייקל עדיין נותר ישן האם זה אומר שהוא ישן מסיבות שלא קשורות לפרופופול כגון זה שהוא היה עייף. סטיינברג אומר שאם מייקל היה ממשיך לישון לאחר זה הוא היה מאוד מודאג במיוחד אם מייקל לא היה על עירוי של פרופופול. הוא אומר שלפי הפרוטוקול צריך לעקוב אחר מצבו של הפציינט לאחר מתן פרופופול ומסביר שמוריי לא יכל לדעת רק מהסתכלות על מייקל אם הוא נמצא בהרדמה עמוקה או מתונה. הוא מסביר שפציינטים צריכים להיות במעקב מתמיד וצריך לבדוק את התגובה שלהם לגירויים. הוא אומר שמוריי היה צריך להעיר את מייקל ואומר שהעובדה שמייקל המשיך לישון לאחר 10 דקות אם לא היה עירוי של פרופופול היא מדאיגה מאוד ומצביעה על זה שייתכן ומשהו לא בסדר.

    פלאנגן מזכיר מחקר שנעשה בטייוואן בו השתמשו בפרופופול לטיפול בסוג מסוים של אינסומניה. סטיינברג מציין שהמחקר הזה נעשה ב-2010 – כלומר שב-2009 כאשר מוריי נתן למייקל פרופופול למטרה הזאת לא היה שום מידע רפואי שאמר שניתן להשתמש בפרופופול כדי לסייע לשינה. הוא אומר שמוריי נהג בחוסר אתיות בכך שנתן למייקל פרופופול ללא מידע רפואי שתמך בשימוש מהסוג הזה. הוא גם מציין שהמאמר שפלאנגן מדבר עליו בדק השפעות של פרופופול שנתנו לפציינטים במשך שעתיים למשך חמישה לילות ולא 8 שעות כל לילה במשך חודשיים. בנוסף אומר סטיינברג, למרות שהמאמר מציין שהניסוי הצליח זה עדיין לא אומר שניתן להשתמש בפרופופול כתרופת שינה וזה עדיין טיפול נסיוני – אין מספק מידע לגבי זה. עדיין צריך לעשות מחקר רב ולבדוק זאת. הוא מבהיר שמוריי הוא הרופא הראשון שהוא שמע עליו שנותן פרופופול לטיפול באינסומניה. בעצם אומר סטיינברג, מוריי ביצע על מייקל ניסוי בלי פיקוח. הוא ממשיך ואומר שאם מוריי היה נותן למייקל פרופופול כפי שצויין במאמר, כלומר למשך שעתיים ולמשך חמישה ימים אז הוא היה מסתכל על זה קצת אחרת אך זה לא המצב ולכן המאמר שפלאנגן מדבר עליו לא תקף פה.

    פלאנגן עובר לנושא אחר ושואל את סטיינברג איך הוא יודע שמוריי לא השתמש במכשיר ההנשמה הידני (ambu bag). סטיינברג עונה שהוא יודע זאת מכיוון שמוריי אמר שעשה למייקל הנשמה מפה לפה. פלאנגן שואל איך הוא יודע שמוריי לא השתמש במודד לחץ הדם וסטיינברג עונה שזה לא היה על מייקל ושגם מד הדופק לא היה על מייקל.

    סטיינברג אומר שהוא לא יודע מה קרה בין השעות 11:00 ל-12:00 או כמה זמן מוריי השגיח על מייקל ומתי הלך לשירותים. מוריי אמר שהוא השגיח על מייקל עד שהרגיש בנוח לגבי מצבו וסטיינברג אומר שהוא לא יודע מה המשמעות של זה. פלאנגן שואל את סטיינברג אם הוא יכול להעריך את הזמן בו מייקל מת. סטיינברג אומר שהודיעו על מותו של מייקל ב-14:26 אבל הוא בטח מת זמן מה לפני זה.

    סטיינברג אומר שניתן היה להציל את מייקל כשמוריי מצא אותו – וזאת בהתבסס על הראיון של מוריי במשטרה. מוריי אמר שהוא עזב את מייקל ל-2 דקות. זה אומר שכמה דקות צריכות לעבור עד שלמייקל יגמר החמצן. סטיינברג אומר שהוא לא יודע אם מוריי באמת לא היה בחדר רק 2 דקות אך שהוא סומך על המילים של מוריי ושהדוח שהוא כתב מבוסס על זה.

    פלאנגן מזכיר את שיחות הטלפון. סטיינברג אומר שאם מוריי היה בטלפון זה רק מחזק את זה שמייקל קיבל עירוי של פרופופול. אחרת למה שמוריי ייתן 25 מיליגרם ואז יתחיל לדבר בטלפון – הוא עלול להעיר את מייקל ככה. הוא אומר עוד שאסור היה למוריי לדבר בטלפון והיה עליו לעקוב אחרי מייקל.

    חוזרים לדבר על המצב של מייקל כאשר מוריי מצא אותו. פלאנגן מבקש מסטיינברג להניח שמוריי נעדר מהחדר ליותר משתי דקות ושואל אם ניתן היה להציל את מייקל במצב הזה. סטיינברג אומר שכן ומציין שמוריי אמר בהצהרה שלו למשטרה שכשהוא מצא את מייקל היה לו דופק ולחץ דם. המשמעות היא שניתן היה להציל אותו. אם למוריי היה את כל הציוד הנחוץ כאשר נותנים פרופופול ניתן היה להציל את מייקל, אמר.

    פלאנגן שואל איך הוא יודע שלמייקל היה דופק כשמוריי מצא אותו. סטיינברג אומר שזה מה שמוריי אמר למשטרה.
    פלאנגן מנסה להגיד שכשמוריי מצא את מייקל הוא היה במצב של פעילות חשמלית בלב ללא דופק (PEA) וסטיינברג אומר שזה לא נכון- שהמשמעות של פעילות חשמלית ללא דופק היא שאין דופק ומוריי דיווח שהיה דופק. כלומר מייקל לא היה במצב הזה.

    פלאנגן שואל את סטיינברג מה מוריי היה צריך לעשות. הוא עונה שהוא היה צריך להתקשר ל-911 וזה היה לוקח שתי שניות. הוא מסביר שלפי הפרוטוקול רופא יכול לקחת 2 דקות כדי להעריך את המצב. פלאנגן שואל אם זה שמוריי התקשר לעזרה ב-12:05, חמש דקות לאחר שמצא את מייקל, האם זו הפרה של הסטנדרטים של טיפול רפואי מקובל. סטיינברג עונה שלמוריי לא היה את הציוד המתאים כדי לטפל במצב ולכן הוא היה צריך להתקשר ל-911 באופן מיידי.

    פלאנגן מדבר על זה שמוריי הלך לקרוא לקאי צ'ייס אבל סטיינברג אומר שהוא לא ביקש ממנה להתקשר ל-911. הוא חוזר ואומר שאם מוריי היה מתקשר ל-911 במקום לעשות החייאה חייו של מייקל היו ניצלים. הוא אומר שאסור היה למוריי להתחיל בלחיצות על החזה של מייקל.

    פלאנגן שואל על מה התבסס כשכתב את הדוח שלו לגבי מוריי וסטיינברג אומר שהוא התבסס רק על ההצהרה של מוריי במשטרה ולא דיבר איתו.

    הוא מפרט מה היה צריך לעשות ב-2 הדקות האלה – להתקשר ל-911, להטות את הראש של מייקל כדי לפתוח את דרכי האוויר שלו, להנשים אותו באמצעות מכשיר ההנשמה הידני ולתת פלומנזיל כדי לסתור את ההשפעה של לורזופם. סטיינברג אומר שהוא היה מתחיל בלהתקשר ל-911.

    סטיינברג מבהיר שבזמן שלקח למוריי להתקשר לאבטחה הוא כבר היה יכול להתקשר ל-911 ולשים את הפלאפון שלו על דיבורית, להגיד למוקדן שהוא רופא ושיש לו פציינט שנמצא בדום נשימתי בכתובת של מייקל ושיבואו מהר. בזמן שהוא אומר את זה והפלאפון על הדיבורית הוא יכל לטפל במייקל. כלומר הוא היה יכול להתקשר באופן מיידי וגם לדאוג לטפל במצב.

    פלאנגן שואל את סטיינברג אם הוא מודע לכך שהפרמדיקים אמרו שמייקל היה קר למגע. סטיינברג אומר שזה היה כשהפרמדיקים הגיעו ב-12:26 ולפי ההצהרה של מוריי מייקל היה חם למגע כשהוא מצא אותו (הוא נותן את מספר העמוד בו מוריי אומר זאת בהצהרה שלו). סטיינברג מבהיר שהגוף מתקרר מהר כשאין לחץ דם. פלאנגן שואל אם הוא בטוח שאם מוריי היה מתקשר ל-911 באופן מיידי מייקל הי החי היום. סטיינברג אומר שאין לו ספק בכך. הוא חוזר ואומר שאם מוריי היה מתקשר ל-911 ב-12:00 בצהריים, כשהוא מצא את מייקל, מייקל היה חי היום – ללא צל של ספק. הוא ממשיך ואומר שמוריי איבד את הדופק של מיקל ב-12:12 כשהוא התקשר למייקל אמיר וויליאמס. הפרמדיקים היו מגיעים לשם הרבה לפני זה אם הוא היה מתקשר ישר. הם היו מגיעים בסביבות 12:05 או 12:10 ומצילים את מייקל.


    בשלב הזה פלאנגן אומר שמוריי היה במצב חירום ויכול להיות שהוא טועה לגבי הערכת הזמנים שלו. סטיינברג אומר שיש ראיות ברורות שמצביעות על כך שהיה עיכוב בקריאה ל-911 כי מוריי ירד למטה וקרא אחר כך למייקל אמיר וויליאמס במקום להתקשר ל-911.

    פלאנגן אומר- "אז אתה חושב שזה שמוריי מצא את מייקל ב-12:00 ולא התקשר לעזרה עד 12:05 הופך אותו לאחראי למותו של מייקל? – סטיינברג עונה שבהחלט. הוא מוסיף שזה רק חלק הראשון של העניין. כל הדברים שמוריי עשה מתאספים לזה.

    הוא שואל אותו אם מוריי היה צריך להעביר את מייקל לרצפה למרות שהוא היה מחובר לעירוי. סטיינברג עונה שהוא היה צריך לעצור את העירוי של פרופופול ואז להעביר את מייקל לרצפה בזהירות.

    פלאנגן שואל "גם זה שלא היה למוריי בטרייה חלופית הופך אותו לאחראי למוות"? סטיינברג עונה שכן – שבכל בתי החולים יש מקור כוח חלופי ושהם חיים בקליפורניה והפסקות חשמל זה דבר שקורה לעיתים קרובות וצריך להיערך אליו. זה שלא היה מקור כוח חלופי זו רשלנות פושעת, אומר סטיינברג.

    הם עוברים לדבר על זה שמוריי לא השתמש במשהו שישאב נוזלים מהפה של מייקל ופלאנגן שואל אם זה באמת נחוץ או שאפשר לסובב את הראש של הפציינט הצידה ולהשתמש באצבע כדי לנקות את הפה. סטיינברג אומר שצריך שאיבה. לאחר מכן הם מדברים על התרופות שהיו אומרות להיות ברשותו של מוריי. פלאנגן שואל אם זה באמת הכרחי כאשר מכניסים מטופל לתרדמת מהסוג הזה (שנקראת הרדמה במצב עירות). סטיינברג מבהיר שתמיד צריך שתהיה ערכה למצבי חירום (נקרא crash cart) ושבה יהיו התרופות שהוא ציין.

    פלאנגן עובר לשאול על תיעוד ושואל אם באמת צריך כזה תיעוד אם יש לך רק פציינט אחד שאתה מטפל בו כל יום במשך 15 שעות. סטיינברג אומר שלמוריי היה פציינט אחד ועדיין לא יכל לזכור מה הוא עשה ואירועים מאותו הלילה אז ככל הנראה כן היה צורך בתיעוד. הוא מוסיף שלמרות שחוסר התיעוד לא גרם למוות של מייקל זו סטייה מהסטנדרטים המקובלים של טיפול רפואי.





    חקירה נוספת של התביעה

    סטיינברג מבהיר שמוריי לא התנהג כאילו עבר הכשרה במתן החייאה.

    הוא מבהיר שהשתמש בפרופופול כשעבד בניו יורק אך זה היה בתוך בית חולים. הוא מסביר שרופאים כגון מומחים להפרעות במערכת העיכול, רופאי שיניים ורופאים בחדר טיפול נמרץ משתמשים בפרופופול לאחר שקיבלו את ההכשרה המתאימה וכן שהם עושים זאת עם צוות מיומן ותוך שימוש באמצעי המעקב הדרושים.

    סטיינברג מתבקש לדבר על המחקר שנעשה בנוגע לשימוש בפרופופול לטיפול באינסומניה. הוא מבהיר שהמחקר הזה פורסם ב-2010 והיה מחקר נסיוני. הפציינים שהשתתפו בו קיבלו פרופופול בבית חולים תוך שימוש בציוד הנדרש. הניסוי קיבל את האישור של ועדת האתיקה של בית החולים. הפציינטים שהשתתפו בניסוי חתמו על מסמך הסכמה מדעת. לפני שקיבלו פרופופול הם נדרשו לצום למשך 8 שעות והחומר עצמו ניתן על ידי רופא מרדים. במשך כל הזמן הרופאים עקבו אחר מצב הפציינטים והם היו מחוברים למד דופק. בנוסף הפרופופול ניתן באמצעות משאבת עירוי (מכשיר שבאמצעותו אפשר לעקוב אחר המינון המדויק) וכן הפציינטים לא קיבלו שום בנזודיאזפינים. בנוסף סטיינברג מבהיר שכותבי המאמר בעצמם מציינים בפירוש שזה מחקר ניסיוני ולא מכתיב סטנדרט לטיפול באמצעות פרופופול. הוא אומר שמה שמוריי בעצם עשה היה לבצע ניסוי על מייקל.

    וולגרין מבקש מסטיינברג להניח שמוריי נתן למייקל רק 25 מיליגרם של פרופופול ולא השתמש בעירוי נוסף של החומר. הוא רוצה לדעת האם היה מגיע לאותן מסקנות לגבי האחריות של מוריי למוות של מייקל. סטיינברג אומר שכן מכיוון שהיתה חריגה מהסטנדרט של טיפול רפואי ראוי, פרופופול ניתן ללא שימוש בציוד מתאים, התגובה למצב החירום לא היתה ראויה, לא היה תיעוד רפואי וניתן היה לצפות שאירוע של דום נשימתי יקרה (כלומר שמוריי היה צריך להיערך לזה). הוא מבהיר שלמוריי היתה השפעה ישירה על המוות של מייקל.

    חקירה נוספת בידי ההגנה

    סטיינברג מסכים לכך שהמחקר שנעשה בטייוואן מראה שפרופופול סייע במקרים של אינסומניה.

    הוא מציין שבדוח שכתב עבור הוועדה הרפואית של לוס אנג'לס הוא קבע שמוריי סטה מהסטנדרטים המקובלים של טיפול רפואי. הוא מסכים שהעובדה שלא היתה בטריה חלופית לא גרמה למותו של מייקל אך ש-5 מתוך 6 הסטיות שציין מהסטנדרטים גרמו למוות שלו.

    הוא אומר שקרא את ההצהרה של מוריי במשטרה לפיה נתן למייקל פרופופול במשך 40-50 ימים מבלי שדבר קרה. פלאנגן שואל את סטיינברג אם הניח הנחות כלשהן בכתיבת הדוח שלו וסטיינברג אומר שלא. הוא מסביר שלא הניח שמוריי נתן פרופופול, שלא הניח שמוריי עשה זאת מבלי להשתמש בציוד המתאים, שלא הניח שמוריי התעכב בקריאה ל-911, שלא הניח שמוריי טיפל לא נכון במצב החירום שנוצר. כל הדברים האלה הם עובדות.

    חקירה נוספת של התביעה

    סטיינברג מבהיר שאפילו אם התיאוריה של ההגנה נכונה ומייקל הזריק לעצמו פרופופול ובטעות הרג את עצמו, מוריי עדיין אחראי למוות שלו – וזאת בהתבסס על דברים שאמר בעצמו.

  15. #45
    abigaillovesmj
    Guest

    Default Re: Hebrew Translations


    עדותו של נאדר קאמנגר מומחה לרפואת שינה




    חקירה בידי התביעה

    קאמנגר הוא רופא מומחה במחלות של הריאות, רפואת שינה וטיפול נמרץ. הוא עובד בבית החולים UCLA. בנוסף הוא עובד עבור הוועדה הרפואית של לוס אנג'לס כמבקר של טיפול שניתן בידי רופאים אחרים. הוא נתן ביקורת על הטיפול של מוריי במייקל עבור הוועדה הרפואית.

    הוא מציין שמשתמשים בפרופפופול ביחידה לטיפול נמרץ על בסיס יומי ושהוא עבר הכשרה בשימוש בפרופופול. הוא מציין שמשתמשים בפרופופול על מנת לצנרר פציינטים וכן עבור פציינטים שמונשמים באופן מלאכותי. הוא מסביר שפרופופול הוא הסם הכי נפוץ בו משתמשים למטרות אלה.

    הוא מצא חריגות רבות מהסטנדרטים של טיפול רפואי בטיפול שמוריי נתן למייקל:


    1. פרופופול ניתן בסביבה לא מתאימה. הוא מסביר שהשימוש בסם ההרדמה החזק הזה בסביבה ביתית הוא דבר שלא יעלה על הדעת ומהווה הפרה בוטה של הסטנדרטים של טיפול רפואי.


    2. הרופא שנותן פרופופול צריך להיות בעל הכשרה של מתן החייאה מתקדמת כולל טיפול בהפרעות קשות בקצב הלב. הרופא הזה צריך להיות מיומן בכך ובפתיחת דרכי אוויר. הוא מסביר שבעת השימוש בפרופופול יש סיכון להתפתחות של בעיות בנשימה.

    3. הצורך בסיוע. מוריי היה צריך להיעזר באדם נוסף (אחות) שתעקוב אחר מצבו של מייקל. במיוחד אם הוא תכנן לעזוב את החדר. הוא אומר שלעזוב את הפציינט זו הפרה של שבועת הרופאים.

    4. להתכונן למצב חירום עוד לפני מתן פרופופול. קאמנגר מסביר שבשימוש בסם הזה הדברים יכולים להשתנות מאוד מהר – ברגע אחד הפציינט נראה בסדר ואז פתאום יש בעיה. הוא אומר שמוריי היה צריך להשתמש בשאיבה בגלל שפציינטים יכולים להקיא וזה יכול להיכנס לקנה הנשימה שלהם ולחסום את דרכי האוויר ולגרום למוות. היתה צריכה להיות לו ערכת חירום (crash cart) שבה יהיה תרופות כגון אדרנלין, אפדרין, תרופות לתיקון קצב הלב. בנוסף בערכת הזאת היה צריך להיות מד דופק ודפיברילטור וכן שהיה צריך להשתמש במשאבת עירוי על מנת להחדיר את הפרופופול (המשאבה הזאת מאפשרת לעקוב אחר המינון שניתן בצורה מדויקת).

    הוא אומר שכל אלו הם חריגות קיצוניות מהסטנדרט של טיפול רפואי ראוי ושוות ערך לרשלנות פושעת. הוא ממשיך ואומר שמעולם לא ראה מישהו שנתן פרופופול בסביבה ביתית וגם לא ציפה לראות כזה דבר.

    5. מעקב רפואי: מוריי היה צריך לתעד את הטיפול שנתן למייקל- תגובות לתרופות וכו'. קאמנגר מסביר שיתכן שלחץ הדם נראה תקין אך עבור הפציינט הספציפי הזה הוא לא תקין. מעקב אחר לחץ הדם ותיעוד שלו (לדוגמא) יכול להצביע על כך שקיימת בעיה ובכך לאפשר לרופא לטפל בה.

    6. מוריי השאיר את מייקל לבד ויצא מהחדר. זה לא מתקבל על הדעת, אומר קאמנגר, במיוחד בשל העובדה שלא היה לו ציוד מעקב מתאים.

    7. השימוש שעשה מוריי בתרופות מסוג בנזודיאזפינים במקביל לשימוש בפרופופול. קאמנגר מסביר שהשימוש בלורזופם ומידוזלם בנוסף לפרופופול מעלה את הסבירות לאירוע של דיכוי מערכת הנשימה, ירידה בלחץ הדם ודום לב.

    8. התייבשות – מוריי סיפר לשוטרים שמייקל היה מיובש באותו הלילה. במצב של התייבשות הזרימה של הדם לא כל כך טובה וגורמת ללחץ דם נמוך. התופעות לוואי של פרופופול ובנזודיאזפינים הם גם הורדה של לחץ דם ולכן מוריי לא היה צריך לתת פרופופול או בנזודיאזפינים לפציינט שסובל מהתייבשות.

    9. לא קרא ל-911: מוריי היה צריך לקרוא ל-911 באופן מיידי.

    10. מתן החייאה בצורה לא נכונה. קאמנגר מסביר שלדברי מוריי למייקל היה דופק כשהוא מצא אותו – אם היה דופק המשמעות היא שליבו של מייקל פעם והבעיה היתה במערכת הנשימה ולא בלב. מוריי היה צריך לטפל בדרכי האוויר של מייקל ולהנשים אותו באמצעות מכשיר ההנשמה הידני (Ambu Bag). זאת במקום הלחיצות על החזה שהחל בהן. בנוסף האופן בו ביצע את ההחייאה לא היה טוב – לא נעשה על משטח קשוח ונעשה באמצעות יד אחת.

    קאמנגר עובר לדבר על התזמון של קריאה ל-911. הוא אומר שאם נניח שמוריי מצא את מייקל בצהריים (12:00) והתקשר למייקל אמיר וויליאמס רק ב-12:12 – 12 הדקות שחלפו הן משמעותיות מאוד ובזמן הזה לא מגיע חמצן לאיברים חיוניים ובמיוחד למוח. הוא מסביר שיש בני אדם שמגיבים יותר מהר מאחרים לחוסר בחמצן אך שבאופן כללי לוקח בין 3-4 דקות עד שתאי המוח מתחילים למות כתוצאה מכך. הוא מסביר שהזמן ממש חשוב. בגלל שמוריי קרא ל-911 רק ב12:20 (כלומר עברו 20 דקות מאז שמצא את מייקל) – מייקל הגיע למצב בלתי הפיך.

    הוא ממשיך ואומר שמוריי הונה את הפרמדיקים והרופאים בטיפול הנמרץ בכך שלא סיפק להם מידע מדויק של מה נתן למייקל. גם זו חריגה מהסטנדרטים של טיפול רפואי ראוי.

    הוא מוסיף שמוריי לא אבחן כראוי את האינסומניה שממנה מייקל סבל. הוא מסביר שאינסומניה יכולה לנבוע מסיבות רבות והיא תופעת לוואי של מצבים רבים ולכן חשוב לקבל מהפציינט היסטוריה רפואית מפורטת. קאמנגר אומר שמוריי היה צריך לפסול אפשרויות אחרות שיכלו לגרום לחוסר היכולת של מייקל לישון. בעיות כגון: בעיות פסיכולוגיות, התמכרות לסמים, מחלות אחרות שתופעות הלוואי שלהן הן חוסר שינה, חרדה, דיכאון וכו'.

    קאמנגר מגדיר אינסומניה: חוסר יכול לישון בנינוחות או קושי בשינה למשך 4 שבועות או יותר.

    הוא אומר שלאחר שפוסלים את כל הדברים שציין למעלה מתחילים בתהליך אבחון של מחלת האינסומניה עצמה. על מנת לעשות זאת יש לתעד את השינה של אדם – מתי הוא הולך לישון, מתי הוא נרדם, מתי הוא מתעורר וכו'. צריך לבדוק אם אין לו דום נשימתי במהלך השינה (דבר שגם גורם לאדם להתעורר).

    בנוסף צריך לקבל מהפציינט היסטוריה מלאה של התרופות שהוא לוקח. גם אלה שניתנו לו במרשם וגם אלו שניתן לקנות ללא מרשם (וכמובן גם סמים לא חוקיים). הוא מסביר שתרופות שאפשר לקנות ללא מרשם נגד כאב ראש יכולות לגרום לאינסומניה.

    בנוסף לכל זה יש לערוך לפציינט בדיקה פיזית מקיפה. הוא מסביר שזה נחוץ מכיוון שיש מחלות שיכולות לגרום לאינסומניה כתופעת לוואי שלהן. למשל אסתמה, בעיות בלב, סכרת, בעיות בשלפוחית השתן, פרוסטטה מוגדלת, בעיות בבלוטת התריס וכו'. יש צורך בבדיקות דם כדי לשלול בעיות כגון סכרת ובעיות בכליות. בדיקת הדם גם יכולה להראות את הסמים בהם אדם משתמש אך קאמנגר אומר שיש לבקש מהפציינט רשות לבצע בדיקה שכזאת. הוא אומר שאם הפציינט לא משתף בכך פעולה הרופא צריך לא להסכים לטפל בו.

    לאחר שכל מה שצוין עד כה נבדק אז הרופא יכול לטפל או באינסומניה עצמה (במידה והתגלה שזו אכן בעיית שינה) או בסיבות שגורמות לחוסר יכולת לישון. קאמנגר אומר שבמקרה הזה מוריי לא לקח ממייקל היסטוריה רפואית ולא בדק את שורש הבעיה שגרמה לאינסומניה של מייקל לפני שהחל לתת לו תרופות.

    מדברים על כך שמוריי ידע שמייקל מקבל טיפול מרופאים אחרים וראה נקבים בגופו של מייקל שהעידו על כך שניתן לו עירוי. הוא היה צריך לנסות לקבל את המידע מהרופאים עצמם או ממייקל. קאמנגר אומר שאם מוריי לא הצליח לקבל את המידע על מה הרופאים האחרים עושים ממייקל הוא היה לא צריך להסכים לטפל בו. מוריי לא עשה זאת, אומר קאמנגר, וזה לא אתי.

    הוא מבהיר שמוריי עקף את הצורך באבחון של אינסומניה, עקף את הצורך לקבל היסטוריה רפואית וישר החל במתן סם חזק. אלו חריגות מהסטנדרטים של טיפול רפואי ראוי.

    קאמנגר אומר שזה ברור שככל הנראה היו סיבות משניות שגרמו לאינסומניה של מייקל ושמוריי היה צריך למצוא אותם ולטפל בהם.


Bookmarks

Posting Permissions

  • You may not post new threads
  • You may not post replies
  • You may not post attachments
  • You may not edit your posts
  •