נאום הסיכום של התביעה
"בוקר טוב לכולם. תנו לי להתחיל בכך שאודה לכל אחד מכם על שירותכם במשפט הזה. על זה שהייתם חבר מושבעים דייקן, מסור וקשוב.
שמעתם מ-49 עדים, קיבלתם מעל 330 מוצגים לראיות. בסוף היום המשפט הזה מסתכם בשאלה האם אתם מאמינים שקונרד מוריי נהג ברשלנות פושעת או רשלנות פלילית בטיפול שנתן למייקל ג'קסון. זה יסתכם בשאלה האם אתם מאמינים שמוריי היה גורם משמעותי במותו של מייקל ג'קסון. הוא לא צריך להיות הגורם היחיד – רק גורם משמעותי – אשר מוגדר כיותר מטריוויאלי ומרוחק.
גבירותי ורבותיי העדויות במשפט הזה הן מוחצות. העדויות בתיק הזה ברורות לחלוטין – שקונראד מוריי נהג ברשלנות פושעת, שקונראד מוריי גרם למותו ל מייקל ג'קסון, שקונראד מוריי הותיר את פרינס פאריס ובלנקט ללא אב. עבורם המשפט הזה לא מסתיים היום, מחר או ביום שלאחר מכן. עבור הילדים של מייקל המשפט הזה יימשך לנצח – כי אין להם אבא. אין להם אבא בגלל הפעולות של קונראד מוריי.
ביסוד של העניין מדובר פה באמון. אמון בין רופא ופציינט. שמענו הרבה על היחסים בין רופא ופציינט. היחסים המיוחדים והמקודשים הללו בהם פציינט סומך על שיקולו הרפואי של המטפל. יחסים בהן על הרופא לתת את הטיפול הרפואי הטוב ביותר, לא להזיק לפציינט שלו. על הרופא להשתמש בשיקול דעתו הרפואי ולתת את הטיפול הטוב ללא קשר לבקשות של הפציינט. בגלל שלרופא יש חובה חוקית ואתית לא להזיק. לרופא יש חובה לפציינט שלו. מכל רופא ששמעתם ממנו במשפט הזה – גם מההגנה וגם מהתביעה – שמעתם שאם הפציינט ביקש טיפול שיגרום לנזק על הרופא להגיד לא ולעזוב. הרופא הוא זה שמחליט. הוא זה שיש לו את הידע הרפואי. הרופא הוא זה במערכת היחסים שבסוף היום מגיע להחלטה לגבי הטיפול הרפואי הראוי ומה הדבר שהכי טוב לפציינט. שמעתם מרופאים רבים במשפט הזה שאמרו לכם שאם היו מבקשים מהם כזה דבר כמו שהמשפט עוסק בו הם היום מסרבים באופן גורף ועוזבים. לא רק שמעתם זאת באופן היפותטי, שמעתם מרופאים ספציפיים שההגנה זימנה שכן התבקשו לעשות זאת וסירבו. זאת בגלל שהם מאמינים ונהגו בהתאם לאמונה – שלרופא יש מחויבות קודם כל לא להזיק לפציינט שלו.
קונרד מוריי הפר את האמון המקודש הזה כל יום. כל יום הוא הפר את האמון המקודש הזה – שביחסי רופא פציינט. אלו היו יחסים של עובד ומעביד. קונרד מוריי רצה לקבל תשלום על שירותים שנתן. השירותים שנתן הם מתן פרופופול למייקל ג'קסון בביתו כמעט כל לילה במשך חודשיים – זאת על סמך דבריו של מוריי עצמו. אלו היו יחסים של עובד ומעביד.
היחסים האלה של אמון שחשובים כל כך בין רופא ופציינט הושחתו בבוטות על ידי מעשיו של קונארד מוריי. מייקל ג'קסון בטח בקונראד מוריי. הוא בטח בו בחייו. הוא בטח בו גם בחייו האינדיבידואלים ובחיי ילדיו. הוא האמין שקונראד מוריי, כשהוא יישן, ידאג לו כך שבבוקר הוא יתעורר כדי לאכול עם ילדיו. אך קונראד מוריי השחית את היחסים הללו ומייקל ג'קסון שילם על כך בחייו.
אנחנו יודעים שב-24.6.2009 מייקל ג'קסון עשה חזרות בסטייפלס סנטר ועל פי כל הדיווחים החזרה היתה מעולה. הוא היה אופטימי וציפה לעתיד. הוא עשה את מה שהוא אוהב לעשות. אנחנו יודעים שבעוד 12 שעות קצרות מייקל ג'קסון נמצא שוכב במיטתו, ידיו מופנות למעלה, ראשו מופנה הצידה – מת בחדרו.
אנחנו יודעים שבתקופה הזאת מייקל ג'קסון עשה חזרות והתכונן לאחד ממסעי ההופעות הגדולים ביותר בקריירה שלו. אנחנו יודעים עכשיו, לאחר ששמענו את כל העדויות במשפט, על השקפתו על העתיד. מה הוא תכנן לעשות, מה הוא תכנן למשפחתו, מה הוא תכנן לעתידו העסקי. אנחנו יודעים שהוא היה אופטימי. האם הוא דאג לגבי מסע ההופעות? בהחלט. הוא היה איש בן 50 שעמד לצאת לאחד ממסעי ההופעות הכי גדולים בקריירה שלו – 50 הופעות שנמכרו מראש ב-02 בלונדון. מי לא היה דואג לגבי זה? הוא רצה להשביע את רצונם של המעריצים שלו, המשפחה שלו, הילדים שלו. הוא היה גאון יצרתי ופרפקציוניסט והוא התכונן למשימות האלו תוך שאיפה לשלמות, שאיפה להופיע הכי טוב שהוא יכול, לשמח את המעריצים שהיו כל כך נאמנים אליו שנים כה רבות. הוא רצה שלמות. הוא רצה להיות הכי טוב. למרות כל החרדות הרגילות שהיו לו לגבי זה הוא היה אופטימי, התרגש וציפה לעתיד.
אנו יודעים שבאוקטובר 2008 הוא אמר לרנדי פיליפס שהוא לא רוצה לחיות יותר כנווד. הוא רצה לקנות בית טוב לילדיו ולהתיישב במקום אחד. הוא ציפה לעתיד. הוא רקם תוכניות לטווח ארוך עבור עצמו ועבור שלושת ילדיו אליהם היה כה מסור.
למדנו על מסע ההופעות ומה מייקל קיווה להשיג בו. מדוע זה היה חשוב לו. קני אורטגה סיפר לנו איך המסר הסביבתי שמייקל רצה להעביר תמיד היה חשוב עבורו ועבר גם בשירים שלו ובמסרים שהעביר לציבור. זה היא חשוב מאוד עבורו. הוא רצה לחלוק את המסר הזה ולהביע את הקול הזה באמצעות מסע ההופעות הזה. הוא רצה להשיב למעריציו ושוב לתת הופעה הכי טובה שיש כאות תודה למעריצים שלו עבור כל השנים של הנאמנות שלהם והתמיכה שלהם. הכי חשוב – הוא רצה לעשות את מסע ההופעות בשביל הילדים שלו שלא ראו את אביהם מופיע. הוא רצה שהם יראו מה הוא עושה, מה הוא עושה כל כך טוב. הוא רצה שהילדים שלו יראו מה הוא עשה כל חייו: אדם יצירתי, אמן. הוא רצה שילדיו יחוו זאת וזה היה אחד היסודות לרצון שלו לעשות את מסע ההופעות הזה.
אנחנו יודעים שהילדים שלו היו הדבר הכי חשוב עבורו. אחד הדברים שהוא ביקש מרנדי פיליפס זו אחוזה גדולה בלונדון. כי הוא לא רצה שהילדים שלו יהיו כלואים בבית מלון במהלך מסע ההופעות. הוא לא רצה שהוא ומשפחתו יהיו כלואים בבית מלון מוקף בצלמי פאפרצי. הוא רצה אחוזה גדולה עם נוף כפרי וסוסים כדי שהילדים שלו יוכלו לחיות חיים נורמאליים ככל שניתן במהלך מסע ההופעות.
אנחנו יודעים על התוכניות שלו לעתיד להיכנס לסרטים. הוא רצה לעשות סרט באורך מלא על בסיס השיר והווידיאו טרילר. הוא רצה להתחיל לביים. היו לו תוכניות, תקוות וחלומות כמו לכולנו. גם עבור עצמו וגם עבור משפחתו.
שמענו על הרצון שלו להקים בית חולים לילדים. שמענו זאת לא רק מההקלטה שבה היה נשמע מסומם ב-9 במאי 2009 אלא גם מהצהרתו של מוריי במשטרה. הוא אמר שמייקל רצה להקים בית חולים לילדים – להעניק זאת לעולם. מוריי אומר שהוא התבקש להיות המנהל של בית החולים הזה. למייקל היו תוכניות, תקוות וחלומות.
אנחנו יודעים שדובר על כך שלאחר ההופעות בלונדון תהיה אפשרות להמשיך את מסע ההופעות ולקחת אותו לעוד מקומות בעולם. היו לו תוכניות, חלומות ותקוות שהיו ידועות טוב מאוד לאלו שסבבו אותו.
אנחנו גם יודעים שמה שהיה חשוב לו אלו שלושת הילדים שלו. החלומות והתקוות שלו היו קשורים לחלומות והתקוות שלו לגבי הילדים שלו. אחת הסיבות שהוא היה נרגש לגבי מסע ההופעות היתה שהוא היה אמור להתחיל בקיץ והילדים לא הולכים לבית ספר ויוכלו לבוא ולראות אותו מופיע. אך שום דבר מזה לא התרחש. אף לא אחד מהחלומות, התקוות, השאיפות והרצונות הללו התרחש בגלל שב-25.6.2009 מייקל ג'קסון רק בן 50 מת. אנחנו יודעים ונדבר על הנסיבות של המוות הזה. אנחנו יודעים ונדבר איך פאריס נכנסה לחדר וראתה את אביה במצב הזה וצרחה – אבא בעודה בוכה. איך פרינס היה המום ובכה. זה מה שקרה כתוצאה מהמעשים של קונרד מוריי. לא רק למייקל ג'קסון אלא לילדיו.
גבירותי ורבותיי הנאשם מואשם בסעיף אישום אחד – הריגה שלא בזדון עם רשלנות פלילית שגרמה למותו של מייקל ג'קסון. אני רוצה לדבר איתכם על החוק והיישום שלו במשפט הזה. החוק של הריגה שלא בזדון – אני רוצה להזכיר לכם שלפני שישה שבועות (בבחירת המושבעים
אמרתי לכל אחד מכם שאולי יהיו לכם שאלות שלא ייענו בסוף המשפט. אולי יהיו 100 שאלות ו-97 יוותרו ללא פיתרון. אך עליכם מתוקף החוק לענות רק על שלוש שאלות ושאלתי אתכם אם אתם סוג המושבע שיוכל לעשות זאת? האם אתה סוג המושבע שיכול למלא את החוק, להבין שיש לכם תפקיד מאוד חשוב אך מוגבל? לענות על השאלות שהחוק מציג. שאלתי אתכם האם אתם סוג המושבע שיהיה מתוסכל – שצריך לענות על הכל אחרת לא יכול להגיע לפסק דין. כל אחד מכם הבטיח לי שאתם תוכלו למלא אחר החוק, לקבוע את העובדות, ליישם את החוק ולענות על מה שצריך לענות עליו במסגרת החוק. אם המשמעות של זה היא שתצאו מפה עם שאלות שלא נענו – אתם עדיין תוכלו למלא את החובה שלכם.
הריגה שלא בזדון – יש שתי תיאוריות שונות והסיבה לכך שיש שתי תיאוריות שונות במשפט הזה היא בגלל שקונראד מוריי הוא רופא. אדם מן היישוב נושא באחריות למעשים של רשלנות פושעת. רופא – החוק מכיר ביחסים המיוחדים ומצהיר שלרופא יש חובה משפטית לטפל בפציינט שלו. במקום בו אדם שהוא לא רופא לא היה נחשב לאחראי, רופא מוכר על ידי החוק כבעל התחייבות זו ונחשב כבעל חובה משפטית לפציינט שלו. כישלון לפעול, כשילון למלא את החובה המשפטית הזאת – הופך את הרופא לאחראי תחת האישום של הריגה שלא בזדון.
החוק מצהיר שהנאשם ביצע מעשה חוקי אך עשה זאת ברשלנות פלילית ושמעשהו של הנאשם גרם והיה גורם משמעותי במוות של מייקל ג'קסון. המעשה הוא שהנאשם – רופא מוסמך נתן פרופופול וכל שאר מעשי הרשלנות שסבבו את מתן הפרופופול. אך זה המעשה שהוביל למוות של מייקל ג'קסון. כרופא לנאשם יש חובה משפטית למייקל ג'קסון. כישלון למלא אותה היה רשלנות פלילית והיה גורם משמעותי במותו של מייקל ג'קסון. זה מכיוון שלרופא שלקח עליו את האחריות לטפל בפציינט יש חובה משפטית לטפל בפציינט הזה.
רשלנות פלילית – אדם נוהג ברשלנות פלילית אם הוא מתנהג בצורה חסרת אחריות שיוצרת סיכון גבוה למוות או לפגיעה גופנית גדולה. אדם סביר היה אמור לדעת שלנהוג בצורה כזאת היה יוצר סיכון שכזה. במילים אחרות, אדם נוהג ברשלנות פלילית כשהדרך בה הוא נוהג שונה כל כך מהדרך שבה אדם רגיל וזהיר היה נוהג באותו מצב שהתנהגותו מראה על זלזול בחיי אדם או לאדישות להשלכות של מעשהו. זו רשלנות פלילית. רשלנות פלילית היא לא כוונה להרוג. זה לא רצון לגרום נזק. אף אחד לא ניסה להוכיח שקונראד מוריי רצה להרוג את מייקל ג'קסון. זו תיאוריה של רשלנות פלילית. שהוא נהג בצורה כל כך חסרת אחריות בחייו של מייקל ג'קסון שבעצם היה אדיש לחייו.
סיבתיות – מעשה או כישלון למלא חובה משפטית גורם למוות אם המוות הוא התוצאה הישירה, הטבעית והסבירה של המעשה או הכישלון למלא את החובה המשפטית והמוות לא היה קורה ללא המעשה או הכישלון למלא את החובה המשפטית. תוצאה טבעית וסבירה היא תוצאה שאדם הגיוני היה צריך להיות מודע לכך שתקרה אם אין התערבות לא רגילה. מעשה או כישלון למלא חובה משפטית גורם למוות רק אם הוא גורם משמעותי למוות. גורם משמעותי מוגדר כיותר מטריוויאלי אך זה לא צריך להיות הגורם היחידי למוות. המעשים של קונראד מוריי צריכים להיתפס כיותר מגורמים טריוויאליים שגרמו למוות כדי שיחשבו כרשלנות פלילית תחת החוק של הריגה שלא בזדון.
שמעתם במהלך המשפט, בנאומי הפתיחה של ההגנה, דרך המומחה הרפואי של ההגנה, ד"ר ווייט את התיאוריה שלהם שמייקל ג'קסון הזריק לעצמו פרופופול וגרם למותו. החוק מתייחס גם לזה. כדי לפסוק שנאשם לא אחראי מבחינה משפטית יש למצוא שיש סיבה שלא ניתן היה לצפות אותה ומאורע יוצא דופן. הנאשם נותר אחראי מבחינה משפטית אם הסיבה הזאת היא דבר שיכול היה לחשוב עליו או שהיה צריך לצפות אותו ושקיימת אפשרות שדבר כזה ינבע ממעשיו. צריך רק לחשוב על ההצהרה של מוריי עצמו שאמר שהאמין וחשב שמייקל אהב לדחוף את הפרופופול בעצמו. תקחו את ההצהרה של מוריי בעצמו ואתם לא יכולים לפסוק, אם אתם מאמינים לתיאוריה הזאת, שלא יכול היה לצפות זאת או שזו תוצאה לא צפויה כאשר משאירים את הפציינט לבדו, נטוש עם בנזודיאזפינים ופרופופול בדם שלו. אם אתם מאמינים לתיאוריה הזאת, קונראד מוריי בדבריו אמר לכם שזה היה סיכון שניתן היה לצפות אותו. ולכן הוא אשם והיה גורם משמעותי במותו של מייקל ג'קסון.
הוראה נוספת וחשובה היא הערכת הצהרתו של הנאשם. אם אתם פוסקים שהנאשם מסר הצהרה שקרית או מטעה לפני המשפט בנושא האישום, בעודו יודע שהצהרתו היא שקרית ובכוונה להטעות, ניתן לראות בהתנהגות זו כסימן לכך שהיה מודע לאשמתו ולפשע ואתם יכולים להתייחס לכך כשאתם קובעים אם הוא אשם. העובדה שקונראד מוריי לא אמר לפרמדיקים שהוא נתן פרופופול ועשה זאת למעלה מחודשיים, העובדה שד"ר ווייט תיאר אותה כשמשהו שמוריי שכח לציין, זו הצהרה מטעה ושקרית – זו הוכחה למודעות לאשמה. זה קונראד מוריי מתנהג מתוך ידיעה מלאה של מה שגרם למותו של מייקל ג'קסון. זה קונראד מוריי לא שם את מייקל ג'קסון בעדיפות ראשונה אלא את עצמו בעדיפות ראשונה. זו מודעות לאשמה- שמראה שהנאשם ידע מה קרה, הוא ידע שהוא אשם והוא נתן הצהרות שקריות ומטעות בכוונה. כפי שאתם יודעים זה לא נעצר רק בפרמדיקים הוא המשיך ולא סיפר לרופאים בחדר המיון שנתן פרופופול. הוא הזכיר רק שנתן לורזופם. אלו הצהרות שקריות ומטעות שניתנו במכוון. אלו הצהרות שקריות שניתנו בכוונה – מכיוון שכפי שאתם יודעים קונראד מוריי היה מודע לחלוטין למה שקורה בחדר הזה, היה מודע לחלוטין לכך שהיתה לו חובה למסור את המידע המלא על מה שקרה וקונראד מוריי כשל בכך.
אנחנו יודעים שקונראד מוריי חתם על חוזה העסקה. הגורמים המעורבים היו AEG, קונראד מוריי ומייקל ג'קסון. הוא חתם על החוזה אך אנו יודעים שאף אחד מהצדדים האחרים לא חתם על החוזה. אנחנו יודעים מה קונראד מוריי ציפה לקבל. הוא ציפה לקבל 150,000 דולר לחודש עבור השירותים שנתן לפחות לתקופה של 10 חודשים של מסע ההופעות ואולי גם לאחר מכן. הוא ציפה גם לקבל טיסה ללונדון ובחזרה ודיור בלונדון. אנחנו יודעים על הכוונה והרצון שלו מכיוון שהוא חתם על החוזה וגם מכיוון ששלח מכתבים למטופלים שלו בהם אמר שהוא עוזב את המרפאות שלו עד להודעה חדשה. זה המכתב שהוא שלח למטופלים שלו. הוא מפסיק לעבוד במרפאות שלו, הוא זכה בלוטו והוא התכוון ללכת עם זה לכל מקום שאליו זה ייקח אותו. הוא שלח מכתב לפציינטים שלו בהם אמר שהוא מפסיק את העבודה במרפאות שלו.
שמעתם הרבה על פרופופול. זה סם הרדמה שניתן לווריד. משתמשים בו כדי להכניס להרדמה וכן כדי לשמר הרדמה או הרדמה כללית. בין אפריל ליוני הוא הזמין כמויות גדולות של פרופופול שנשלחו לדירה של חברתו בלוס אנג'לס. הוא גם הזמין לורזופם ומידזולם. תזכרו את זה כשאתם מתייחסים לראיון שלו בו הוא אמר שהוא ניסה לגמול את מייקל מפרופופול אז התחיל לתת לו במקום לורזופם ומידזולם. כבר באפריל הוא הזמין את התרופות הללו.
יש את ההקלטה מה-10.5.2009 שבה שומעים את קולו הטרגי והעצוב של מייקל ג'קסון מדבר מתוך מצב מסומם. שומעים שם גם את קולו של קונראד מוריי. ככל הנראה הוא ישב לידו והקליט את קולו של ג'קסון. זה היה ב-10 למאי 2009. תחשבו על זה כשקונראד מוריי אמר בראיון שלו שהתחיל לחשוב שיש בעיה ביוני ורצה לגמול את מייקל. ההקלטה היא חודש וחצי לפני מותו של מייקל. זו הקלטה עצובה. מסיבות לא ידועות היא הוקלטה ונשמרה על ידי רופא שלא שמר שום תיעוד רפואי. על ידי רופא שלא יכל היה לתת שום תיעוד לחודשיים במהלכם נתן עירויים של פרופופול, אך באייפון שלו הוא הקליט את מייקל ג'קסון ושמר את זה.
אפילו במצב הזה בהקלטה הזו, כאשר הוא במצב כל כך פגיע – ג'קסון מדבר על תוכניותיו לעתיד. הוא מדבר על רצונותיו, שהוא רוצה שהמעריצים והקהל שיגיע למופע יצאו ממנו בתחושה שלא ראו שום דבר כזה. שזה מדהים. שהוא האמן הכי גדל בעולם. גם במצב הזה הוא חושב על העתיד ועל זה שהוא רוצה לתת את ההופעה הכי טובה. יותר מכך הוא מדבר על בית החולים לילדים – בית החולים לילדים הכי גדול בעולם, בית החולים לילדים על שם מייקל ג'קסון. במצב הזה, כשאין לו שום סיבה להאמין שמישהו מקשיב לו, שאין לו סיבה להאמין שמישהו אי פעם ישמע את דבריו, שאין לו סיבה להאמין שמישהו מתעד את דבריו. במצב הפגיע הזה, בחדר השינה שלו – הוא מדבר על מה הוא מתכנן לעתיד והוא מדבר על הרצון שלו לבנות את בית החולים הגדול ביותר לילדים בעולם. אלו התחושות האמיתיות שלו, הרצונות האמיתיים שלו. זה מה שהוא אומר ברגע פרטי ופגיע על מה שהוא רוצה לעשות. מסיבה שלא ידוע לנו, קונראד מוריי יושב לידו ומקליט אותו.
מה אנחנו יודעים שקרה אחרי 10.5.2009, אחרי ששמע את הקול הזה, אחרי ששמע את מייקל ג'קסון במצב הזה? מה קונראד מוריי עושה יומיים לאחר מכן? הוא מזמין את משלוח הפרופופול הגדול ביותר. רק יומיים לאחר שהקליט את מייקל ג'קסון במצב הזה. גם ב-10 ביוני הוא מזמין עוד פרופופול. תחשבו על המשלוחים האלה כשאתם חושבים על האם אמר אמת לגבי ניסיון לגמול את ג'קסון מפרופופול. הוא הזמין כמויות עצומות של פרופופול.יותר מ-15 ליטרים של פרופופל במשך 80 יום. זה כמעט 2,000 מיליגרם ליום. אך קונראד מוריי רוצה שתאמינו שב-25 ליוני הוא נתן רק 25 מיליגרם של פרופופול. אתם גם יודעים שמספר צווי חיפוש הוצאו במקרה הזה. בביתו של מוריי, במחסנים שלו, במרפאות שלו, בבית של חברה שלו. לא נמצאו שום בקבוקי פרופופול אחרים (מלבד אלו שנמצאו בבית
.
מה אנחנו יודעים שמוריי ידע על ההרס שגרם למייקל ג'קסון בטיפול הרשלני הזה? אנחנו יודעים שבחודש הראשון של יוני היתה פגישה בה הובעה דאגה לגבי התזונה של מייקל –לגבי המשקל שלו. קונראד מוריי נכח בפגישה ומבטיח לכולם שהוא יטפל בזה וכולם בפגישה מרוצים מכך. רנדי פיליפס אמר שהיה ברור שמייקל מאוד בוטח במוריי. קונראד מוריי אמר לכולם שמייקל שבריאותו של מייקל מצוינת. זו הצהרה שהוא מסר מספר פעמים לאנשים שונים. ב-25 ליוני הוא הרגיע את בוב טיילר (מחברת הביטוח
שהדיווחים על כך שבריאותו של מייקל לא טובה לא נכונים. כל זאת בעוד שידע שהיו דאגות בריאותיות. הוא המשיך ושם את עצמו בעדיפות ראשונה ולא את מייקל ג'קסון. ב-19 ביוני קני אורטגה היה מודאג מהמצב של מייקל בחזרה. הוא סבל מצמרמורות, הוא רעד ומלמל. זה מצב שלמדנו מד"ר וולדמן, שיכול להיות קשור לדמרול אך גם לבנזודיאזפינים. האחות שרלין לי בדקה ומצאה שזה גם יכול להיות השפעות של פרופופול. אנחנו יודעים מקני אורטגה שב-19 ליוני הוא היה מודאג. אנחנו יודעים שקני אורטגה עשה הרבה יותר כדי להביע את הדאגה שלו מאשר מוריי. הוא חלק את דאגתו באימייל ששלח ואמר שמייקל צריך לקבל עזרה. הוא אמר באימייל שלא הצליח להשיג את מוריי. כתוצאה מהדאגה הזאת היתה עוד פגישה. בפגישה מוריי כעס ששלחו את מייקל הביתה. הוא אמר לקני אורטגה "להפסיק להתנהג כמו רופא חובב ולביים את המופע ולהשאיר את הבריאות של מייקל לו". לצערנו נראה שזה מה שקרה.
ב-21.6 מייקל התלונן על כך שחלק אחד של הגוף שלו קר וחלק אחר חם. פחים מוחמד התקשר לאחות שרלין לי והיא אמרה שצריך לקחת את מייקל לבית חולים. אנחנו יודעים שמייקל אמיר וויליאמס יצר קשר עם מוריי אך אנו לא יודעים מה נאמר. זה היה ב-21.6.2009.
ב-23.6 מייקל עשה חזרות בסטייפלס סנטר. זו היתה חזרה טובה. מייקל ציפה לעתיד. הם התקרבו לנסיעה ללונדון. כולם התרגשו. האדרנלין היה גבוה. כולם ראו את מסע ההופעות מתקרב. THIS IS IT מסע ההופעות עמד להתחיל.
ב-24.6 התקיימה החזרה האחרונה שמייקל ג'קסון אי פעם עשה. לפי כל הדיווחים היא היתה נפלאה. כולם התרגשו. כולם היו אופטימיים שזה עומד להתחיל ושכל העבודה והמסירות שהושקעה במסע ההופעות עומדת להשתלם. מייקל היה נרגש באופן מיוחד. שמענו מקני אורטגה על האהבה של מייקל לקסמים ואשליות. הם דיברו על זה שלמחרת - ה-25.6 האשליה תהיה מוכנה. הוא היה נרגש לגבי מחר. הוא וקני דיברו ומייקל אמר שהוא מאוד שמח ורצה שקני יודה לכולם ויגיד להם שהוא אוהב אותם. גם רנדי פיליפס היה בחזרה הזאת. הוא מתאר שהלך בחזרה לרכב עם מייקל ושמייקל אמר לו: הבאת אותי עד לכאן ועכשיו אני מוכן. אני יכול להמשיך מכאן. הוא נתן לרנדי חיבוק גדול וזו היתה הפעם האחרונה שרנדי ראה את מייקל בחיים.
מה הגרסה של קונראד מוריי למה שקרה? ב-25.6 הוא אמר שמייקל היה מיובש ועייף והוא נתן לו לורזופם כדי לעזור לו לישון וראה אותו נכנס לדום נשימתי. זה מה שאמר ב-25.6. הגרסה הזו השתנתה. בין ה-25.6 ל-27.6 המשטרה לא הצליחה להשיג אותו. אך הוא נפגש עם שוטרים ב-27.6. בשלב הזה בחקירה המשטרה לא ידעה הרבה. לא היט ממצאים מהנתיחה שלאחר המוות ולא היו ממצאים מבדיקות הטוקסיקולוגיה וכפי שאתם יודעים סיבת המוות לא נקבעה עד לאחר קבלת בדיקות הטוקסיקולוגיה. הם כן ידעו ב-25.6 שאין סימן למוות אלים בידיו של אחר. הם עבדו בחשיכה. הם ניסו לאסוף מידע וחיכו לדוח של הטוקסיקולוגיה ולדוח של הנתיחה שלאחר המוות. הם הקשיבו למה שקונראד מוריי אמר בנוכחות עורכי הדין שלו. הבלשים לא הבינו ברפואה, לא הבינו את המונחים, ככל הנראה לא ידעו איזה שאלות צריך לשאול בתגובה לחלק מדבריו הרפואיים. הם ישבו והקשיבו ושאלו שאלות והקליטו את מה שמוריי בחר לספר להם.
מהראיון אנחנו לומדים שהוא הרופא האישי של מייקל ג'קסון שאמור לצאת איתו למסע הופעות. שהתחיל לטפל בו לפני חודשיים. ששהה בביתו של ג'קסון לפחות שישה לילות בשבוע ושהמטרה של מעשיו היתה להרדים את מייקל ג'קסון (לעזור לו לישון
. קונראד מוריי אמר שנתן פרופופול כמעט כל לילה. הוא אמר שהיה נותן זריקה ולאחר מכן עירוי. הוא אמר שב-25.6 נתן רק 25 מיליגרם של פרופופול ושבדרך כלל נתן יותר. הוא מתאר שכמעט בכל הלילות לפני כן נתן 50 מיליגרם פרופופול ואז עירוי חוץ מבלילה בו מייקל ג'קסון מת. אתם צריכים להעריך את הצהרתו של קונראד מוריי ביחס לכל הראיות ולהחליט כמה אמינות אתם מייחסים לדבריו. אך זה מה שהוא אמר למשטרה. זריקות ואז עירוי.
אז הוא תיאר את הכרונולוגיה של אותו הלילה. הוא אמר שג'קסון ישן רק 12 דקות באותו הלילה לאחר הזריקה של מידוזלם ב-3:00. בסביבות 4:30 לדבריו של מוריי מייקל החל להתלונן שהוא צריך לישון או שיהיה עליו לבטל את החזרה. ב-5:00 הוא נתן לורזופם ואז שוב ב-7:00. מייקל ממשיך להתלונן לדברי מוריי. ב-7:30 אין עדיין השפעה. תחברו זאת יחד עם ההשערה של ד"ר ווייט שב-7:00 מייקל בולע 16 מיליגרם של לורזופם. אם אתם מקבלים את התיאוריה של ד"ר ווייט אז ב-7:00 מייקל לקח 8 גלולות של לורזופם וב-7:30 אין שום השפעה ועדיין אין שום השפעה בשעות שלאחר מכן בהם מוריי מתאר שג'קסון התלונן שאינו יכול לישון. ב-10:00 ג'קסון ביקש פרופופול לדברי מוריי. מוריי אמר בראיון שלו שהוא מודאג מכך שמייקל צריך להתעורר בסביבות הצהריים. הוא לא מדבר על כך שהוא הולך לתת לו 25 מיליגרם וזה יגרום לו לישון 7-10 דקות. אם הדבר הזה מתרחש קצת לאחר 10:00 אז הצהריים במרחק של שעתיים וקונראד אומר אבל אתה צריך להיות ער בצהריים, לא עוד 7 דקות מעכשיו. רק לאחר שמייקל אומר שיצטרכו לבטל הוא מסכים לתת לו פרופופול. כי בבירור מייקל ג'קסון מבקש ומוריי מבין שהוא רוצה משהו שיגרום לו לישון לאחר השעה 12:00. אז לאחר שמייקל אומר הם יצטרכו לבטל – כלומר אני לא צריך להתעורר בצהריים, אני יכול להמשיך לישון, רק אז מוריי אומר שהוא הסכים לתת לו פרופופול. רק לאחר שהוסכם שהחזרה תבוטל ומייקל לא יצטרך לקום בצהריים. זה מראה מה התרחש. לא כוונה להכניס אותו לשינה קלה למספר דקות אלא כוונה to know him out. אם אתם מאמינים שהוא בכלל היה ער בשלב הזה ולא כבר ישן כתוצאה מהפרופופול שמוריי נתן. מוריי רוצה שתאמינו שלאחר השיחה הזאת הוא נתן לג'קסון 25 מיליגרם פרופופול- כמות שתספיק להרדים את ג'קסון לכ-10 דקות. הוא הזריק את זה באיטיות תוך 3-5 דקות, מייקל הלך לישון ולאחר מכן הוא השגיח עליו ועזב את החדר לשירותים לשתי דקות. הוא אומר שכשהוא חזר הוא מצא את מייקל לא נושם. הוא בדק את מד הדופק שהראה שיש למייקל דופק של 122, הוא חיפש דופק ומצא אחד. כלומר הלב פעם אך מייקל לא נשם. זה הסיכון שיש בפרופופול- חסימה של דרכי הנשימה. כאשר הלשון נופלת אחורה ומפסיקים לנשום. בגלל זה כל כך מסוכן לתת פרופופול ללא הציוד המתאים. כך לדברי קונראד מוריי בעצמו מייקל לא נשם אך היה לו דופק והוא לא בדק זאת רק באמצעות מד הדופק אלא חיפש דופק פיזי.
הוא לא התקשר ל-911. אם לא שמעתם את האודיו היה קשה להאמין להצהרות שהוא מסר כדי להצדיק את זה שלא עשה את הדבר הכי בסיסי והגיוני שכל אחד מאיתנו לומד בתור ילד- שמתקשרים ל-911 באופן מיידי. הוא אומר שהוא לא התקשר ל-911 מכיוון שהמשמעות של כך היא שהוא יזניח את מייקל. לדבר עם 911 היתה התקווה היחידה להציל את מייקל ג'קסון. אך קונראד מוריי בחר לא להתקשר ל-911 בגלל שהוא היה עסוק בלהגן על קונראד מוריי. הוא התקשר למייקל אמיר וויליאמס ב-12:12 ולא אומר לו להתקשר ל-911. הוא השאיר לו הודעה קולית. אם נתעלם מכל שאר הדברים המוזרים שקונראד מוריי עשה כל מה שהוא היה צריך לעשות זה להגיד בהודעה שצריך להתקשר ל-911. כי קונראד מוריי ידע מה הוא עשה. הוא ידע שהמעשים שלו הרגו את מייקל ג'קסון. אולי הוא נבהל, אולי הוא עדיין מנקה את הזירה, אולי הוא מקווה שיקרה נס ומייקל יתעורר ואף אחד לא יידע מה קרה. אך הוא שם את קונראד מוריי בעדיפות ראשונה. הוא לא מתקשר ל-911 בכוונה, באופן מכוון הוא מעכב את הגעת העזרה שהיתה יכולה להציל את חייו של מייקל ג'קסון.
לאחר הראיון הזה למדנו על שיחות הטלפון שלו. תזכרו את שיחות הטלפון כשאתם מתייחסים להצהרות שלו. ב-9:23 הוא בטלפון למשך 22 דקות. זה מביא אותנו ל-9:45. בזמן הזה אם אתם מאמינים לראיון שלו מייקל מתלונן שהוא צריך לישון. קונראד מוריי רוצה שתאמינו שמייקל מתלונן ומבקש לקבל משהו שירדים אותו אך הוא בטלפון. למשך 22 דקות הוא בטלפון. אתם מאמינים, שמוריי שציפה לקבל 150,000 דולר לחודש, ייתן לו להתלונן. או שזה יותר סביר שבזמן הזה מייקל ג'קסון מקבל עירוי של פרופופול וישן וקונראד מוריי עורך שיחות טלפון, שולח אימיילים ו-SMS.
ב-9:45 הוא בדק את האימייל שלו. הוא רוצה שתאמינו שבזמן הזה מייקל שוכב ומתלונן שהוא צריך לישון בעוד מוריי מסתכל על האימייל שלו. יש במייל שלו איימייל מחברת הביטוח. אנו יודעים שהוא קרא את המייל הזה.
ב-10:14,10:20 הוא ממשיך בשיחות הטלפון. אחר כך הוא עונה למייל. זה נשלח ב-11:17. לא רק שזה מראה מה הוא עשה באותו הזמן אלא גם זה מראה את הרמאות והשקרים. באותו היום, ב25.6.2009 ב-11:17 בעוד מייקל שוכב במיטה תחת השפעת פרופופול, ואליום ושאר הבנזודיאזפינים קונראד מוריי שולח אימייל שבו הוא אומר שהדיווחים על הבריאות הלא טובה של מייקל שקריים. למרות כל מה שהוא יודע, למרות ההקלטה של ה-10 במאי, למרות מה שהוא בטח ראה כל יום הוא ממשיך להונות ולשקר. בגלל שהוא מספק שירות. הוא עובד שאומר כן למה שהמעסיק שלו מבקש ממנו במקום להגיד כן למה שהכי טוב לבריאות של מייקל ג'קסון כפי שכל רופא מיומן ואתי היה נהוג בהתאם ליחסים בין רופא לפציינט ולא יחסים של מעסיק מועסק.
ב-11:18 יש שיחת טלפון של 32 דקות למרפאה שלו. אחר כך עוד שיחות. אחר כך מגיעים לשיחה בה התקשר לשאדה אנדינג ב-11:51. בקטע הזה אתם חייבים לשאול, כשמייקל ג'קסון שוכב שם – מה היה כל כך חשוב לקונראד מוריי שהוא היה צריך להתקשר אליה. מה היה כל כך חשוב עבורו שהוא היה צריך להתקשר לאחת החברות שלו ביוסטון. מה היה כל כך דוחק שהוא לא חשב על מייקל ג'קסון והיה חייב להתקשר אליה. אנחנו יודעים שבאמצע השיחה היא מבינה שהוא לא עונה. היא שמעה קולות והשתעלות ברקע. היא מנתקת. מנסה להתקשר שוב אך לא מצליחה לדבר איתו.
באופן נסיבתי זה יכול להיות שזה הזמן בו קונראד מוריי מצא את מייקל ג'קסון לא נושם. זה סותר באופן ישיר את ההצהרה שלו במשטרה – שהוא הלך לשירותים לשתי דקות ומצא אותו לא נושם. אך זה יכול באופן נסיבתי להראות מתי הוא מצא את מייקל ג'קסון לא נושם. כמה זמן מייקל ג'קסון היה שם לבד, נטוש, לא נושם? לעולם לא נדע. באופן נסיבתי אפשר להסיק שזה הזמן שבו קונראד מוריי הפנה קצת תשומת לב כדי לראות מה מצבו של מייקל ג'קסון. אך כמה זמן הוא היה במצב הזה? לעולם לא נדע. האם קונראד מוריי היה בחדר אחר? האם מייקל ג'קסון צעק לעזרה? האם הוא התנשף? נחנק? האם היו קולות? אנחנו לא יודעים. לעולם לא נדע בגלל ההזנחה והרשלנות של קונראד מוריי.
לאחר זאת בהתבסס על רישומי הטלפון הוא התקשר ב-12:12 למייקל אמיר וויליאמס. הוא לא אומר לו להתקשר ל-911. ב-12:15 הוא מדבר עם מייקל אמיר וויליאמס. מייקל מתקשר לפחים מוחמד ופחים לא בבית אז הוא מתקשר לאלברטו אלברז שנמצא בבית ואומר לו ללכת לחדר. הוא מגיע לחדר ושואל מה קרה. הוא שומע מאחוריו את הבכי של הילדים ומוציא אותם מהחדר. הוא חוזר ומוריי אוסף בקבוקונים ומורה לאלברטו לקחת שקית והוא שם בה את הבקבוקונים. הוא מבקש ממנו לקחת את שקית עירוי המלח – יש שתי שקיות עירוי מלח והוא אומר לו לקחת את שקית עירוי המלח שיש בה בקבוק. הוא לא התבקש לקחת את השקית השנייה. אלברטו אלברז חשב שהוא עוזר לרופא להתכונן ללכת לבית החולים כדי להציל את חייו של מייקל ג'קסון. זה מה שהוא חשב שהם עושים.
רק לאחר מכן קונראד מוריי אומר לאלברטו אלברז להתקשר ל-911. לא ב-11:56 כששאדה אנדינג שמה לב שיש בעיה, לא ב-12:12 כשמוריי מתקשר ומשאיר הודעה למייקל אמיר וויליאמס, לא ב-12:15 כשהוא מדבר עם מייקל אמיר אלא ב-12:20. כ-20 דקות לאחר שמייקל נמצא לא נושם, גם לפי התיאוריה של ההגנה. שמעתם מפחים מוחמד. הוא הגיע לחדר ושומע את פאריס ופרינס ורואה אותה בוכה על הרצפה מחוץ לחדר .שניהם בוכים. הוא קורא לאומנת ומלווה אותם למטה כדי שלא יראו מה קורה.
הפרמדיקים מגיעים ואנחנו יודעים מעדותו של הפרמדיק סנף שהם היו במרחק של 4 דקות משם. תחשבו על זה כשאתם חושבים על הזמן בו אפשר היה להתקשר ל-911 והזמן שבו השיחה נעשתה ומה יגרום לרופא לעכב את הקריאה ל-911 מאשר כדי להגן על עצמו, מאשר שימור עצמי – לשים את קונראד מוריי בעדיפות ראשונה, את מייקל ג'קסון, את חייו בעדיפות אחרונה. זה מה שקרה וזה מה שקונראד מוריי עשה.
הפרמדיקים הגיעו וניסו להחיות את ג'קסון. אך זה היה מאוחר מדי. אפשר היה לעשות את כל זה קודם לכן אם קונראד מוריי היה מתקשר כשמצא את ג'קסון, אך שוב אנו לא יודעים כמה זמן מייקל ג'קסון שכב שם לפני שקונראד מוריי מצא אותו. אולי זה כבר היה מאוחר מדי.
העבירו את מייקל לאמבולנס כדי לקחת אותו לבית החולים. לאחר מכן הפרמדיק סנף חזר לחדר כדי לקחת את הציוד שלו. הוא רואה את מוריי בחדר לבדו אוסף דברים ומחזיק שקית אשפה. הוא נראה מופתע לראות את סנף. הפרמדיק סנף לוקחת את הציוד שלו וחוזר למטה ומשאיר את מוריי לבד בחדר. מוריי לאחר מכן יורד ובא לאמבולנס.
וולגרין מראה תמונה של מוריי בכניסה לחדר המיון. רואים את בגדיו – מכנסיו בעלות כיסים גדולים בצדדים. בבית החולים מוריי אומר לרופאים שהוא נתן למייקל ואליום ופלומקס ושהלילה הוא נתן רק לורזופם. ד"ר ווייט יגיד לכם שהוא פשוט שכח לספר על הפרופופול. מוריי לא סיפר שנתן פרופופול לאף אחד מהרופאים. הם עושים ככל שביכולתם אך זה מאוחר מדי בשביל להציל את חייו של מייקל ג'קסון.
אנחנו למדים ממייקל אמיר וויליאמס ופחים מוחמד שלאחר ההכרזה על מותו של מייקל ג'קסון, קונראד מוריי ביקש שיסיעו אותו לבית כי הוא רוצה לקחת איזשהו קרם שלדבריו מייקל לא ירצה שהעולם ידע עליו. שניהם חשבו שזה מוזר אז הם החליטו יחד להגיד למוריי שהמשטרה לקחה את מפתחות הרכב שלהם. תחשבו על הלך המחשבה של קונראד מוריי בזמן הזה. מה הוא יודע? הוא יודע שהתיקים שלו עם הציוד הרפואי עדיין בבית. הוא יודע ששקית עירוי תמיסת המלח עם בקבוק הפרופופול בתוכה ועליט טביעות האצבעות שלו עדיין בבית. האם אתם באמת חושבים שהוא דאג מזה שמייקל לא ירצה שהעולם ידע שהוא משתמש במשחת בנקווין – כי היה לו ויטיליגו והוא היה צריך להשתמש במשחה רפואית עבור זה. האם אתם באמת חושבים שזה מה שהדאיג את קונראד מוריי באותו הזמן? הוא באמת דאג אך רק לקונראד מוריי. הם לא לקחו אותו חזרה לבית. מתישהו לאחר מכן הוא עזב את בית החולים.
אני רוצה לדבר על גילוי התיקים בארון בביתו של מייקל. אנחנו יודעים שהתיקים נמצאו לאחר שקונראד מוריי סיפר עליהם למשטרה בראיון שלו. מה שמעניין לשים לב אליו כשמקשיבים לראיון הוא שקונראד מוריי נכנס לראיון וחשב שמצאו את התיקים. כשמצרפים את כל הראיות- מוריי ידע שהמשטרה היתה בבית, הוא ידע שיהיו בדיקות טוקסיקולוגיה, הוא בא לראיון כדי להקדים את הסיפור ולתת את הגרסה שלו לפני שהמשטרה תגלה את האמת בעצמה ואז הוא ייראה עוד יותר אשם. זו היתה תוכנית מחושבת. הוא הניח שהמשטרה מצאה את התיקים בארון. הוא סיפר את מה שסיפר בראיון כדי להגן על עצמו, כדי להקדים את הסיפור ולתת את הגרסא שלו. לצערו הגרסא שלו לא מתאימה לראיות: לשיחות הטלפון, להודעות ה-SMS ולאימייל. הוא סיפר את מה שסיפר כי חשב שהתיקים כבר נמצאו והוא ידע שכשיייעשו בדיקות טוקסיקולוגיה ויקשרו זאת למה שנמצא בתיקים – שזה יצביע על כך שמייקל מת מהרעלת פרופופול בשילוב של בנזודיאזפינים.
עובר לדבר על הסטנדרט של טיפול רפואי. שמעתם ממספר רופאים בתיק הזה על הסטנדרט של טיפול רפואי. כל רופא שהעיד במשפט הזה אמר לכם שהוא לעולם לא היה עושים מה שקונראד מוריי עשה. בגלל שהם יודעים שזה יכול להוביל למוות. אנחנו יודעים ללא ספק שהסביבה בה ניתן פרופופול – סביבה לא רפואית מהווה הפרה בוטה של הסטנדרט של טיפול רפואי וזו רשלנות פלילית. זה גורם ישיר למוות של מייקל ג'קסון – הסביבה בה זה נעשה. זו רשלנות פלילית.
אנו יודעים שיש הפרות נוספות. לא משתמשים בפרופופול לטיפול באינסומניה. גם מבצעי המחקר שנעשה על פרופופול ואינסומניה שנעשה לאחר מותו של מייקל הצהירו שזה ניסוי. המומחים העידו שמה שקונראד מוריי עשה היה בעצם ניסוי רפואי על מייקל ג'קסון. זה היה ניסוי. אם ב-2010 מתן פרופופול לטיפול באינסומניה נחשב על ידי עורכי המחקר לניסוי אז בטוח שב-2009 הוא היה ניסוי מתועב שנעשה על ידי רופא שאין לו שום ידע והכשרה ברפואת שינה. זו הפרה בוטה של הסטנדרט של טיפול רפואי ורשלנות פלילית.
יש גם לעקוב אחר מצבו של הפציינט באמצעות הציוד המתאים. למדנו מכל המומחים, גם אלו של התביעה וגם אלו של ההגנה, שדברים רעים יכולים לקרות במהירות. דיכוי מערכת הנשימה ומוות. זו רשלנות פלילית. יש צורך שבמקום בו נותנים פרופופול יהיה ציוד החייאה וציוד להתמודדות עם מצב חירום. שום ציוד שכזה לא היה בבית – זו הפרה בוטה של הסטנדרט של טיפול רפואי ומהווה רשלנות פלילית. בנוסף יש צורך בנוכחות רציפה ליד הפציינט ומעקב אחר מצבו. נטישת הפציינט, כולל התעסקות עם שיחות ושליחת הודעות טקסט ואימיילים, היא הפרה בוטה של הסנדרט של טיפול רפואי ומהווה רשלנות פלילית. ברור שלעזוב את החדר זו עוד גרוע יותר. זה עקרון יסודי – אם אכפת לך מחייו של פציינט אתה לא עוזב אותו לבד. בגלל זה בבית חולים יש אנשים נוספים שתפקידם להשגיח על הפציינט.
השילוב של בנזודיאזפינים עם פרופופול בסביבה הביתית מהווה הפרה בוטה של הסטנדרט של טיפול רפואי ורשלנות פלילית. בנוסף צריך שיהיה טופס הסכמה מודעת – זה כולל להסביר לפציינט את הסיכונים בטיפול. אי החתמתו של הפציינט על טופס שכזה הוא רשלנות פלילית. יש צורך לתעד את הטיפול הרפואי. לא היו כל כך הרבה תיאוריות על מה שקרה אם זה היה מתועד. קונראד מוריי היה מוכן להקליט את מייקל ג'קסון ב-10 במאי אך אין שום פיסת נייר שמתעדת את הטיפול שנתן לו. תחשבו על זה מכיוון שיש תיעוד רפואי מתקופות קודמות. יש לו תיעוד רפואי של הטיפול שנתן לו ב-2006,2007 ו-2008. הוא היה מסוגל לתעד טיפול רפואי. הוא בחר לא לתעד מכיוון שלא רצה לתעד את הניסוי הרפואי שביצע. וזה מה שזה היה. לא היה שום תקדים לזה, לא היתה ספרות מקצועית שתמכה במתן פרופופול כך. הוא לא רצה לתעד את מה שהוא עשה למייקל ג'קסון. זה מצביע על המודעות שלו לאשמה – את הידע שלו על מה שהוא עשה למייקל ג'קסון בטיפול המוזר הזה. זו רשלנות פלילית.
השיחה ל-911. זה הגיון בסיסי להתקשר ל-911 באופן מיידי – אנו לומדים את זה כילדים. מוריי הוא רופא, הוא היה צריך להעריך את מצב הפציינט במהירות ולהתקשר ל-911. אנחנו יודעים שהוא מסוגל לבצע שיחת טלפון. אם הוא טוען שלא יכל לבצע החייאה ולהתקשר בו זמנית אז הוא יכול היה לשים את הטלפון על רמקול. אבל ב-12:12 הוא ביצע שיחת טלפון ובה לא התקשר ל-911. זו התנהגות מוזרה מכל אחד ובטוח שמרופא. זו רשלנות פלילית.
דיברנו על יחסי רופא פציינט ואיך שאלה לא היו יחסי רופא פציינט אלא יחסי עובד מעביד. השחיתות היסודית של היחסים הללו מהווה את הבסיס לכל אחת מהפעולות של קונראד מוריי בגלל שהוא לא נהג כרופא שדאג לפציינט שלו. הוא לא התנהג כרופא שניסה לשים את הפציינט שלו בעדיפות ראשונה. הוא הונה את הפרמדיקים – זה מראה מודעות לאשמה וזו רשלנות פלילית. זה גם לא אתי וחסר מוסר. הוא הונה את הרופאים בבית החולים. גם זה מודעות לאשמה, לא אתי וחסר מוסר וכן חריגה בוטה מהסנטדרט של טיפול רפואי.
שמענו גם על הסימולציות. שמעתם מד"ר סטיב שייפר. יש ספקולציות בקשר למה שקרה בגלל שאין תיעוד רפואי ומייקל ג'קסון מת. ד"ר שייפר הלך אחורה וניסה להראות את התרחישים האפשריים ביותר. בהתבסס על המדע, על התנהגותו הקודמת של מוריי, בהתבסס על הראיות מהזירה. לדעתו של שייפר – בהתבסס על ריכוז הפרופופול בדם מה שהכי הגיוני בעיניו שקרה זה שמייקל ג'קסון קיבל עירוי של פרופופול, אין בזה שום דבר יוצא דופן כי זה מה שמוריי אומר שעשה בכל לילה בחודשיים האלו. באיזשהו שלב נוצר מצב של דיכוי במערכת הנשימה, מייקל ג'קסון הפסיק לנשום ובאיזשהו שלב בזמן שהעירוי עדיין עבד – הוא מת. התרחיש הזה מסביר את ריכוז הפרופופול בדם. אנו גם יודעים שזה מבוסס על המשלוחים העצומים של פרופופול. זה מבוסס על התנהגותו הקודמת של מוריי – שנתן זריקה של 50 מיליגרם ואז עירוי. זה מבוסס גם על שקית העירוי ובתוכה בקבוק הפרופופול. תחשבו עליה רגע. יש על הבקבוק את טביעות האצבעות של קונראד מוריי. זו עובדה שלא נעשה שימוש בידית לתליית הבקבוק. ד"ר ווייט בעצמו אמר שהחור בבקבוק נעשה באמצעות SPIKE (ציוד עירוי
. הבקבוק נתלה הפוך כשחובר אליו SPIKE. זו עובדה שלא נעשה שימוש בידית לתליית הבקבוק. האם זה נראה כל כך יוצא דופן שהבקבוק הזה הוכנס לתוך שקית העירוי ושזה מה שאלברטו אלברז ראה? ומה שאליסיה פליק מצאה? אנחנו יודעים שהבקבוק כמעט ריק ושהוא רוקן באמצעות עירוי בעודו תלוי הפוך. אנו גם יודעים שעל הבקבוק יש טביעות אצבעות של קונראד מוריי. כשההגנה חקרה את ד"ר שייפר על הפירוש יוצא הדופן שלו של העובדות - זה מה שקונראד מוריי היה עושה כל לילה, נותן עירוי - זריקה של 50 מיליגרם ואז עירוי. זה מסביר את הריכוזים של פרופופול שנמצאו בדם, זה תואם את השיחות שערך. אם אתם מאמינים שב-9:20 הוא שוחח בטלפון ואחר כך שלח אימייל- מייקל לא שכב שם והתלונן שהוא לא יכול לישון. זה אומר שקונראד מוריי התעלם ממנו. קונראד מוריי הוא העובד שלו – תצטרכו להאמין שמייקל שוכב שם ומבקש ממוריי שירדים אותו ושמוריי או שלא נמצא בחדר או שהוא פשוט מתעלם ממנו. התרחיש ההגיוני הוא שמייקל ג'קסון היה ישן- מחובר לעירוי ושדעתו של קונראד מוריי היה מוסחת.
גם בתרחיש של ד"ר ווייט בו מייקל מזריק לעצמו, ווייט אומר שהוא לא חושב שזה בשתי הדקות בהן מוריי אומר שיצא מהחדר. הוא חושב שזה היה בזמן אחר לחלוטין בו מוריי נטש את מייקל. שלא נדבר על התיאוריה של ההגנה שמייקל בלע גלולות לורזופם – שזה עוד זמן בו מוריי נטש את מייקל.
ד"ר שייפר הוא המומחה בתחום של מודלים כאלו. בהתבסס על הראיות הקיימות, המשלוחים הגדולים של פרופופול וכו' זה הפירוש הגיוני של מה שקרה. אבל זו יכולה להיות שאלה שאף פעם לא תיענה. איך בדיוק זה קרה. אך מה שכן תדעו בהתבסס על הראיות בתיק זה שקונראד מוריי היה גורם משמעותי במוות של מייקל ושמייקל ג'קסון מת כתוצאה מהרעלת פרופופול.
מה שמענו מההגנה? שמענו ממספר עדי אופי. חמישה אנשים הגיעו לפה ושיבחו את קונראד מוריי. אני בטוח שהם האמינו לכל מה שאמרו. הם בטח קיבלו טיפול טוב. כולם קיבלו טיפול בבית חולים עבור משהו שמוריי היה מיומן לעשות – לטפל בלב. הם היו מחוברים למוניטורים, היו מספר אנשי צוות בחדר, הם חתמו על מסמכים, הם קיבלו טיפול עבור משהו שמוריי היה מיומן בו. אבל יש לשים לב למספר דברים בנוגע לעדים האלה. קודם כל לא שמענו מעדים שנמצאים כרגע בטיפול של קונראד מוריי. כן שמעתם מפציינט עכשיווי של קונראד מוריי – מרוברט ראסל. רוברט ראסל היה אחד מאלו שאליהם מוריי התקשר ב-25.6. רוברט ראסל העיד שקיבל טיפול טוב עבור בעיית הלב שלו מקונראד מוריי. אך באמצע הטיפול ובעודו מחכה לתוצאות הבדיקות – הוא הרגיש שננטש על ידי מוריי. זה מטופל עכשווי של מוריי. אך ההגנה קראה רק לעדי אופי שלא היו מטופלים עכשוויים שלו.
לאחר מכן ההגנה קראה למספר עדים. לד"ר מצגר – הוא העיד על הבקשה של מייקל לקבל תרופות שינה בעירוי. ד"ר מצגר סיפר לנו שלא היה מסכים לתת למייקל פרופופול בבית תמורת שום סכום. זו לא הצהרה מזעזעת, זו הצהרה צפוייה. ברור שהוא לא יסכים. אף אחד אף פעם לא עשה כזה דבר עד קונראד מורייי. שמענו מהאחות לי ששיתפה אתנו שמייקל אמר לה שזה בטוח- זה בטוח כל עוד רופא משגיח עלי. רופאים אמרו לי שזה בטוח כל עוד משגיחים עלי. זה היה הלך הרוח של מייקל. אף אחד לא מערער על כך שהוא רצה פרופופול. אך הוא גם רצה שיהיה שם רופא. אני בטוח שלמייקל ג'קסון היה את האמצעים והמשאבים להשיג פרופופול אם הוא באמת רצה. אין ראיות לכך שמייקל ג'קסון אי פעם עשה כזה דבר מבלי שיהיה שם רופא. מייקל ג'קסון לא היה חסר אחריות – למייקל ג'קסון היו חיים לפניו. היו לו שלושה ילדים שהוא אהב מאוד. הוא רצה פרופופול שיעזור לו לישון אך הוא רצה רופא שישגיח עליו כדי לוודא שהוא בטוח.
ד"ר וולדמן העיד על דמרול. הוא גם סיפר לנו מידע שימושי על זה שלורזופם הוא חמור שנמצא בפיקוח היחידה למלחמה בסמים. על רופא לשמור אותו נעול. הוא גם סיפר לנו על הדרישה לתיעוד רפואי. הוא אמר שצריך לשמור תיעוד רפואי 7 שנים כאשר נותנים חומרים שבפיקוח שכזה. אין לנו שום תיעוד על מתן לורזופם מלבד התיעוד של המשלוחים.
ד"ר פול ווייט היה אדם בולט בתחום ההרדמה. הוא ערך מחקר ראשוני על השימוש בפרופופול. ד"ר שייפר היה עמיתו וחבר שלו שנים רבות. ד"ר ווייט נמצא בפנסיה. מה שהוא הציג לכם היה זבל של מדע. זה היה מאכזב. ד"ר שייפר אמר שזה היה מאכזב. זה היה זבל של מדע. זה עצוב שד"ר ווייט הגיע לפה, מאיזה מניע שגרם לו לבוא, אולי היו שיקולים כלכליים מעורבים בזה. אנחנו לא יודעים. אבל היסוד של אמון בין פציינט ורופא – התמה הזאת מתקשרת גם ליכולת לבטוח במדע. מדע שמגובה על ידי הקפדה אקדמית, בדיקות ונתונים, עקרונות יסודיים של מדע וחקירת אמת מאחורי המדע. מה שד"ר וויט עשה היא עצוב למדע ועצוב לחקירת האמת. ד"ר וויט הגיע לפה ואנו יודעים מהדוח הראשוני שלו, שהוא לא רוצה לקרוא לו דוח אלא מכתב, שהציג את הדעות שלו. מהיום הראשון היה רק דבר עקבי אחד בדבריו- שלא משנה איך מותחים את המדע, את המחקר, מעוותים את הספרות המקצועית – הוא ימצא דרך להאשים את מייקל ג'קסון במותו. הוא ימצא תיאוריה, או דרך לשים זאת על מייקל ג'קסון. זאת עד שהתיאוריה הזאת תופרך על ידי ד"ר שייפר ואז הוא ימצא תיאוריה חדשה כדי להאשים את מייקל ג'קסון. בדוח שלו ממרץ הוא שיער שמייקל ג'קסון או שתה את הפרופופול או הזריק אותו לעצמו. באפריל הוא קיבל את הדוח של שייפר ושייפר קבע שזה בלתי אפשרי. בהתבסס על דברים שסטודנטים שנה ראשונה לרפואה יודעים על מה שהכבד עושה בעיבוד פרופופול זה בלתי אפשרי שמייקל ג'קסון מת כתוצאה משתייה של פרופופול. אז כשד"ר ווייט לומד על הדוח של ד"ר שייפר הוא מתחיל לסגת. איך הוא עושה זאת? לפי החקירה בידי פלאנגן הוא אומר שהוא רוצה לחקור בעצמו. הוא מציע להזמין מחקר על חיות. בחקירה הנגדית למדנו שזה לא היה מחקר רשמי כפי שבדרך כלל נערך מחקר. הוא אומר שפלאנגן אמר שהוא הכיר וטרינר שיכול לעשות את המחקר. לווייט לא היה קשר למחקר. הוא שמע מפלאנגן שהמחקר אישר שאין השפעה לבליעת פרופופול. זו הרמה של מחקר אקדמי שד"ר ווייט לכלכך בה את המשפט הזה. בעצם פלאנגן התקשר לאדם שהוא מכיר באינדיאנה, ביקש ממנו לעשות מחקר ואז הם החליטו שאין השפעה לבליעת פרופופול – מה שכולם ידעו. אבל בחקירה בידי פלאנגן הוא גרם לכם להאמין שהוא הזמין מחקר, שקיבל תוצאות ושבחרו לא לפרסם אותו בגלל שהתוצאות היו צפויות. אבל לא היה לו שום קשר למחקר. לפי העדות שלו רק פלאנגן היה אחראי למחקר. זה חשוב ורלבנטי לרמה של האמון שתתנו לדעות שהביע ד"ר ווייט במשפט הזה.
מה עוד למדנו מד"ר ווייט? למדנו שהוא לא היה נותן פרופופול בבית. ד"ר ווייט סיפר לנו על הצורך לקרוא ל-911. הוא הודה שמד דופק ללא אזעקה כשאתה לא בחדר הוא דבר חסר תועלת. למדנו על דעתו של ד"ר ווייט לגבי נטישת מטופל במיוחד אחד שאוהב לדחוף פרופופול. הוא אמר שלא היה עוזב את הפציינט הזה לבדו. מה עוד למדנו מד"ר ווייט? הוא הגיע לכאן ודיבר על תרחישים שהוא יצר או שד"ר אורנלס יצרה. בחקירה על ידי פלאנגן זה היה נראה שד"ר ווייט הוא מומחה בתחום הזה, שהוא מבין בפרמקוקנטיקס ושהוא מוכן לתת את דעתו בהסתמך על הגרפים האלה. הוא העיד לגבי תרחיש שחזה את ריכוז הפרופופול בשתן. בחקירה נגדית הוא אמר שלא סיפק לד"ר אורנלס שום הדרכה לגבי יצירת התרחישים – היא צפתה במשפט בטלוויזיה. זה המדע שההגנה במשפט הזה נותנת לכם- זבל של מדע. בחקירה של התביעה שאלו אותו לגבי המחקר שעליו התבסס התרחיש הזה והסימולציה של ריכוז הפרופופול בשתן. הוא נשאל אם חשב שמה שכתב בתרחיש הוא מדוייק. הוא אמר שהוא לא הגיע להחלטה הזאת. ד"ר אורנלס עשתה את המודל, היא מומחית בפרמקוקנטיקס, לה יש את המומחיות בזה – לא לי. הוא נשאל אם הוא קרא את המאמר ואמר שעבר עליו אך לא ניתח אותו. הוא לא קרא אותו לפרטי פרטים. לאחר מכן הוא נשאל כמה שעות הוא השקיע בשיתוף הפעולה עם ד"ר אורנלס לפני שהעיד, כך שירגיש בטוח לגבי הנתונים והספרות המקצועית שהוא מסתמך עליה בעדותו. הוא אמר שהיתה לו שיחה עמה – שיחה אחת. היא באה לבית בו הוא שוהה- ביתו של פלאנגן. הוא המשיך ואמר שהוא לא המומחה בפרמקוקנטיקס ובעשיית המודלים. הוא לא הכין את הגרפים. הוא הסביר שהוא התעניין לדעת על הריכוז שיש לצפות לראות של פרופופול בשתן. זה יאפשר לבחור מודל אחד על פני השני בהתאם לאיזה מהם מסתדר עם הריכוז הצפוי בשתן. ד"ר ווייט המשיך ואמר אחר כך שהוא לא מרגיש נוח לדבר על מאמר שמחוץ לתחום ההתמחות שלו ושלא היתה לו ההזדמנות לשבת ולנתח אותו עם מישהו שיש לו את המומחיות בנושא. תוך יום ד"ר ווייט בתחילה הציג עצמו כמומחה בתחום הזה ולאחר מכן ניסה להרחיק את עצמו כמה שאפשר מזה. הוא התכחש לסימולציות האלה וייחס את הכל לד"ר אורנלס. זה מראה את אותו סטנדרט – חוסר המחקר האקדמי, חוסר החיפוש אחר האמת שהוא הראה בכך שהאשים את מייקל ג'קסון בכך ששתה פרופופול.
יש גם את הנושא של נטילת לורזופם. בתחילה ההגנה דיברה על נטילה של לורזופם ב-10:00. למה ב-10:00 ? בגלל שלורזופם מגיע לשיא ההשפעה לאחר שעתיים, כך שאם מייקל לקח לורזופם ב-10:00 בצהריים (12:00) תיווצר בגופו ה"סערה המושלמת" עליה דיברה הגנה בנאומי הפתיחה. כפי שאנו יודעים ד"ר שייפר דיבר על הזמן שלוקח ללורזופם להתעכל בקיבה ועל כך שלפי הריכוז שנמצא בקיבה של מייקל אין אפשרות שהוא לקח זאת לפחות 4 שעות לפני מותו. אז מה קיבלנו בסימולציות של ד"ר ווייט, או יותר נכון של ד"ר אורנלס? תיאוריה שמייקל לקח לורזופם ב-7:00. תיאוריית הלורזופם השתנתה, תיאוריית בליעת הפרופופול השתנתה. התיאוריה על השתן התבססה על מחקר מיושן מ-1988 ואנו יודעים כעבודה מדבריו של ד"ר ווייט שהוא לא בדק אותו. מה שהוא כן עשה היה להאשים את ד"ר אורלנס בהכל.
שאלתי את ד"ר ווייט אם ניתן לקחת את צינור העירוי ולהסתיר אותו בכיס. הוא מאוד קטן וזה לא חסר היגיון לחשוב שזה הוצא מחוץ לבית. זה לא חסר היגיון לחשוב שקונראד מוריי רצה לחזור לבית לאחר מכן וניסה לייחס את רצונו לחזור בכך שהוא רוצה לקחת משחה. שאלתי את ד"ר ווייט אם ניתן להסתיר את צינור העירוי הזה. הוא הכיר בכך שניתן להסתירו בקלות אך לא הרגיש בנוח להגיד זאת. וולגרין מראה קטע וידיאו מהעדות של ד"ר ווייט שבו הוא מוציא את אותו צינור עירוי מהכיס שלו - כלומר זה בקלות נכנס לכיס.
לאחרונה שמעתם מד"ר סטיב שייפר. הוא הסביר איך מייקל ג'קסון מת מכשל נשימתי. הוא התייחס לתרחיש של הריכוז בשתן והסביר שהחוקרים במחקר עליו הסתמכה ההגנה ציינו שהם לא מדדו את כמות הפרופופול בצורה מדויקת מכיוון שהיה כל כך קצת פרופופוול בצורתו המקורית בשתן. הם אמרו שזה בין 0 ל-0.3%. שייפר עשה מחקר ובדק את הספרות המקצועית ומצא את המחקר העדכני ביותר על זה משנת 2002. במחקר הזה מצאו שהריכוז יהיה 0.004%. במאמר נכתב שריכוז של 70.71 מיקרוגרם של פרופופול בצורתו המקורית יימצא בשתן של אדם שקיבל 2,000 מיליגרם של פרופופול. בשתן של מייקל נמצא 82.5 מיקרוגם פרופופול בצורתו המקורית. ד"ר שייפר אמר שהמאמר הזה בעצם מאשר את הממצאים שלו על כך שמייקל קיבל לפחות 1,000 מיליגרם פרופופול בעירוי. זה שולל לחלוטין את התיאוריה של ההגנה. זאת בהתבסס על המחקר שעליו התבססה ההגנה. גבירותי ורבותי זה פוסל את התיאוריה של ההגנה על הזרקה עצמית ותומך באופן מלא בתיאוריה של ד"ר שייפר.
שמעתם הרבה עדויות מהרבה עדים וכפי שאמרתי הבוקר מייקל ג'קסון בטח בקונראד מוריי. הוא בטח בו בחייו. הוא שילם בחייו. קונראד מוריי במקרים רבים הונה, שיקר אך חשוב יותר מכך התנהג ברשלנות פושעת. קונראד מוריי דאג לעצמו ורק לעצמו. הוא רצה את העבודה הזאת ולא רצה לאבד אותה אז הוא אמר כן. אבל זה לא מה שרופא עושה. זה הפוך לחובה המשפטית והאתית של רופא. מעשיו של קונראד מוריי גרמו באופן ישיר למותו של מייקל ג'קסון אך הפרקליטות לא צריכה להוכיח זאת. כל מה שצריך להוכיח כדי למצוא את מוריי אחראי הוא שהוא היה גורם משמעותי במוות. אפילו אם אתם מקבלים את הגרסה של ההגנה – קונראד מוריי אשם בהריגה שלא בזדון בגלל שהוא היה גורם משמעותי במוות וכל מה שקרה כתוצאה מפעולותיו היה צפוי.
אני מבקש מכם שתחזרו עם פסק דין של אשם בהריגה שלא בזדון. קונראד מוריי גרם למוות של מייקל ג'קסון. קונראד מוריי נטש את מייקל ג'קסון. קונראד מוריי נתן לו פרופופול ונטש אותו. קונראד מוריי אחראי לכך מבחינה משפטית. הצדק דורש פסק דין – אשם".
